| נשלח ב-5/1/2008 22:18 |
 |
| |
33
אז ככה, אני כבר שנתיים בשידוכים
לאחרונה הציעו לי בחור, חרדי, אך עובד. בחור שמעולם לא למד בישיבה. אבל חרדי (ממשפחה שמתחזקת.)
אני כל חייהתחנכתי בחינוך חרדי, למדתי בסמינר מהמעולים בירושלים, כל חיי שאפתי להנשא לבן תודה אמיתי- כמו שכמובן החדירו לנו בסמינר ואין צורך לפרט...
ההצעה הזו נחתה עלי פתאום, והמשפחה שלי וגם שלו לוחצים עלינו להיפגש.
אני בדילמה- מצד אחד כל חיי רציתי בן תורה, ואני מוכנה לוותר על הרבה דברים בשביל כך בחיים,
אך מאידך- אני פוחדת להגיד לא, כי אולי בעצם הוא הזיווג שלי??
מה השיקול שצריך להעשות- בן תורה או חיי נשואין?
בבקשה עוצו לי עיצה
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2008 22:21 |
|
| |
השאלה נלקחה מפורום אחר..דעתכם בנידון....
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2008 23:01 |
|
| |
לפי דעתי אחרי הפגישה הראשונה המצב י'הי'ה ברור יותר.
בכל מקרה להפסיד אין אולי רק להרוויח.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2008 23:37 |
|
| |
אם כל חייך תכננת להינשא לבן תורה, ואת באמת חושבת שתוכלי לוותר על כל מיני דברים, לדעתי אין טעם לגשת להצעה הזו, והרי ברור ששכרך יהיה בצידך עם בעל לומד, אז למה לרדת מהרצון ללא כל סיבה הגיונית?
אם כבר התחלת קודם לרדת מהרעיון של "בן תורה" אז את יכולה לגשת, ולראות אם סגנום כזה שלא למד בישיבה בחיים מתאים לך.
בהבנה הבסיסית בחורת סמינר רגילה לא אמורה להתאים לבחור שלא למד בישיבה בחיים, ככה לי נראה בכל אופן, אלא א"כ הוא לומד/מתכוון ללמוד באיזו מסגרת אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2008 23:41 |
|
| |
סליחה בטעות זה נשלח פעמיים
תוקן על ידי יהודיה1גאה ב- 05/01/2008 23:42:14
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2008 00:34 |
|
| |
למה 33?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2008 00:57 |
|
| |
מה הגיל??
מאחותי אני יודעת שחיי נישואין קודמים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2008 01:35 |
|
| |
חכמה -
אומנם ניתן לומר את זה על כל דבר שחיי נישואין קודמים.
ואם יציעו לך בחור שלא מהמגזר שלך, בחור עם מום לא נראה/מורגש.... גם אז תגידי שחיי נישואין קודמים?
ובכלל למה יש כאן ענין של חיי נישואין קודמים? נגמרו הבחורים ונשאר רק אותו בחור, ואם לא אז רווקות לעולם?
וסתם סיפור מענין אני מכירה 2 נשים שחיו בכפר נידח אי שם באירופה בזמן הקומוניסטים והשואה ביחד, הכפר שלהם התרוקן מיהודים ואבא שלהם ביקש מהם בצוואתו שלא יתחתנו עם גויים. ואותם נשים נשארו רווקות עד היום הזה!!!!!!!
(לא ניסיתי להשוות כאן בין כלום אלא סתם לעורר....)
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2008 02:38 |
|
| |
את בכלל לא יודעת מה זה בן תורה. סתם חיה על מטאפורות מהסמינר. תצאי מזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2008 09:42 |
|
| |
אם זאת השאיפה שלך באמת , ולא בגלל מה שיגידו .... אז למה לשנות דעה?
אם את חושבת שאולי זה השידוך שלך יכול להיות שאת לא באמת בטוחה ש"בן תורה" זה מה שמתאים לך
אולי ההורים/הסמינר שלך מחפשים את זה ?!
אם יציעו לך בחור עם בעיה גופנית ח"ו , וזה משהו שאת תמיד ידעת שלא תקחי ,
גם אז תגידי אולי זה השידוך שלי?!
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2008 17:05 |
|
| |
עזרכנגדו מצטרפת לתמיהת ה33!
ודעתי בעניין:
אל תתפשרי!!!
אם השאיפה שלך שונה למה שתלכי על משו אחר?
ולמה מלכתחילה מציעים לך הצעות לא רלוונטיות?
מוזר... 
תוקן על ידי hanibanni ב- 06/01/2008 17:05:47
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2008 22:13 |
|
| |
אני חושבת שכדאי לך לצאת בכל אופן. נכון שזה לא מה שאת מחפשת אבל אם הם מתעקשים אולי יש סיבה. ואולי לא.
אבל רק בשביל הספק הזה- עדיף שלא תנקר לך כל חייך המחשבה"ואם הייתי יוצאת איתו"... (זה גם תלוי כמה את טיפוס אובססיבי אולי את לא מבינה מה אני אומרת בכלל ..)
בקיצור- לדעתי.תנסי תראי, סביר להניח שזה לא אבל בשביל הלהיות רגועה אח"כ כדאי להשקיע שעתים מחייך.
אני פסלתי לפני כמה זמן על סמך דבר שהיה נראה לי חשוב אבל אני כל הזמן בחרדות שאולי הוא בעצם מי שאני צריכה לפגוש ו"כו.
כדאי לך לצאת ולהיות בטוחה שזה לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2008 00:17 |
|
| |
עשני,
בציבור החרדי פחות מאמינים בתזה שאת מביעה פה של "לצאת עם כל בחור כי אולי אחר כך אני יאמר חבל".
בנות בית יעקב יודעות שבחורים זה לא אבטיחים, ואין את הכלל של "אל תבוא מחר פן יהיה מאוחר".
דווקא בציבורים אחרים, בגלל ריבוי הדייטים מתרבים הרווקים והרווקות.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2008 08:18 |
|
| |
זה לא העניין. זו דעתי האישית עפ"י נסיוני הדל.
נכון שבציבור שלנו יש ריבוי רווקים אבל זה לא מהסיבה הנל" אלא מהתאחרות גיל הנישואין בגלל: שירות לאומי, מדרשה, לימודים, עבודה וכ"ו.
אבל ליטאי- אל תשווה את הפגישות אצלנו לאלו שלכם. הזריזים שביננו מתארסים אחרי חודש- חדשיים והאיטייים יותר אחרי חצי שנה, אנחנו נפגשים לא רק במטרה לברר דברים טכנים אלא דברים עמוקים יותר, החל מהתאמות נפשיות ועד הנאות משותפות והדברים הקטנים ביותר., לכן יש ריבוי דייטים- כי זה לא קל למצוא נפש תאומה. מצד שני- אני חושבת שכשמוצאים סוף סוף- מצפים לזוג חיים מאושרים וטובים יותר ממי שהתאים שכלית ו"רומנטית" לדייט שלו ובפגישה ה3 סגר וורט, אח"כ גילה שאולי יש הרבה לא מן המשותף בינהם- ורבנים גדולים אמרו- ככל שיותר דומים- פחות מריבות ומחלוקות בעתיד..( כל העניין שמבולגן מתחתן עם פדנטית ואומרים שהם "משלימים אחד את השני" זה שטויות. אחרי שנה ימאס לה מהבלאגן ולו ימאס מהנדנודים לסדר ויתחילו צרחות. וכ"ו וכ"ו. ככל שיוצאים יותר יש סיכוי לגלות את הדברים האלו. גם אם זה נשמע זניח וטיפשי. כמובן שלצאת עד גבול מסוים. לעולם לא מכירים 100 אחוז. גם אחרי שמתחתנים.
אתה לא חושב?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2008 19:50 |
|
| |
ברבי
את רוצה לשנות את שם האשכול?
(ניסתי לשלוח לי בפרטי,אבל לא הצלחתי,בעיה זמנית..)
|
|
|
|
|
