פגישה עם בחורה אמריקאית

הבחורה גרה בקליבלנד , מכיוון שהמרחק בין ניו יורק לקליבלנד הוא בערך 9 שעות נסיעה ברכב , הוחלט שהבחורה תגיע ללליקווד , היא תהיה אצל אחותה שגרה שם  וככה יהיה לנו יותר קל להיפגש  .. 

בארה"ב מקובל בפגישות לאסוף את הבחורה מהבית שלה ולא לקבוע סתם להיפגש בבית מלון  .  קבענו שאני יבוא לאסוף אותה מהבית של אחותה בלייקווד וניסע יחד לאיזה בית מלון או משהו בסגנון באזור  ..

הפגישה נקבעה ליום רביעי ב 7.30  בערב  .  קצת היה מוזר לי שאני הולך להיפגש עם בחורה שאני כמעט ולא יודע  פרטים עליה חוץ מזה שקוראים לה שושנה (עם קמץ) ושהיא גרה בקליבלנד  ..

שכרתי רכב בניו יורק ,  עם GPS  כמובן , בכל זאת לנסוע לבד מניו יורק לליקווד לישראלי כמוני זה מסובך מידי  , לא התאים לי להסתבך שעות בדרכים   .  פה אם אתה מפספס יציאה בכביש זה עולה לך ביוקר , לא כמו בארץ שכמה מטרים אח"כ אתה עושה פרסה  ומסיים את הסיפור ..

שלוש שעות לפני הפגישה כבר הייתי מאורגן   , פחדתי קצת מהפקקים האדירים שיש לפעמים ב  Belt Parkway או על הואראזנו  והחלטתי לצאת שלוש שעות לפני למרות שהדרך לוקחת בערך  שעה וחצי   .   

הנסיעה עברה בשלום ב"ה , ה GPS  הדריך אותי  במדויק ,   פקקי תנועה משמעותיים לא היו , כך שמצאתי את עצמי שעה לפני הפגישה בלייקווד בלי לדעת מה בדיוק לעשות . בסוף נכנסתי לאיזה בית כנסת באזור והעברתי שעה בלימוד  ...

ב 7.30 בדיוק דפקתי בדלת , פתח לי  אברך צעיר  "אני הגיס של  שושנה"  הוא אומר לי בחיוך  , "בא תכנס"   ..   נכנסתי מובך לסלון מפואר , השולחן היה ערוך בעוגיות ושתייה חמה וקרה  .  "תשב , תשתה משהו"  הוא אמר לי , ואשתו הוסיפה "אל תתבייש ,  תרגיש בבית"  .. 

התיישבנו  בשולחן ,  דברנו קצת , מידי פעם אשתו התערבה , הם התעניינו איך הייתה הנסיעה ואם לא הסתבכתי בדרך , בקיצור סתם שיחת נימוסים  .. 

תוך כדי השיחה , היא נכנסה לסלון  ..   בחורה  אמריקאית מתוקה אמיתית   ,  "וואו"  חשבתי לעצמי בלב כשראיתי אותה  .    

היא התיישבה איתנו בשולחן , הגיס המשיך עוד קצת לקשקש עד שהוא הבין שזה כבר לא לעניין  .  "טוב" , הוא אומר לנו בחיוך  "הרי לא באתם בשבילי , שיהיה לכם בהצלחה"  

ירדנו לאוטו , היא פוסעת לפניי מובילה אותי לחנייה , לא ידעתי מה בדיוק להגיד , ואם נהוג לפתוח לה את הדלת של האוטו    .  עד הרגע שנכנסו לאוטו לא דברנו מילה  , ואני כבר חששתי שהפגישה הזאת הולכת להיות נוראית    ..

התיישבנו באוטו  (היא פתחה לבד את הדלת , לא יודע מה חשבתי לעצמי)    ,  השדכנית הכניסה לי כתובת ב GPS   של בית מלון באזור ,  שאלתי אותה אם היא מכירה את המקום הזה ואם זה נראה לה בסדר , היא העדיפה ללכת למקום אחר גם בית מלון , מרחק של כמעט שעה מלייקווד  , אחותה אמרה לה שכדאי ללכת לשם   .  "מה שתגידי" אמרתי לה בעברית , היא לא הבינה   .  היא הכניסה את הכתובת ל GPS  ויצאנו לדרך  .. 

נסענו כמעט שעה באוטו , השיחה לא כ"כ זרמה ,  הייתי מרוכז מידי בנהיגה , כי מזג האוויר לא היה משהו  , בקושי דברנו  ..  שאלתי אותה אם היא יודעת עברית  , "לא כ"כ טובה" היא ענתה לי במבטא אמריקאי מתוק  , "הלוואי והייתי יודעת עברית כמו שאתה יודע אנגלית" היא פרגנה לי  ..

הגענו למלון  , ה GPS הביא אותנו עד לחנייה .  מלון נחמד לא משהו  , חפשנו מקום צדדי לשבת והתחלנו לדבר ..

היא ספרה לי שהיא למדה בארץ שנה שלימה בסמינר אמריקאי , "הדר" משהו כזה  ,  דברנו קצת על הארץ , היא מאוד רוצה  לחזור לארץ , "אבל רק לטיול"  היא הוסיפה בחיוך  , היא מתגעגעת לכותל המערבי , כשהיא למדה בארץ היא הייתה הולכת כל מוצ"ש לכותל  ..   היא רואה חשבון במשרד של רואה חשבון מפורסם בקליבלנד ,היא למדה ראיית חשבון במכללה בקליבלנד  , מכללה מעורבת , לא של יהודים   . היא הסבירה לי  שככה רוב הבנות החרדיות עושות בקליבלנד ,  אין שם הרבה בנות חרדיות ולא שווה להקים מסגרת רק להן , מעניין  .. 

יש לה אוטו שלה , טיוטה קאמרי  , בארץ היא לא מעיזה לנהוג  "משוגעים בארץ" היא צחקקה  , אבל באמריקה היא מאוד אוהבת לנהוג , וכשהיא רוצה לחשוב על משהו היא עושה סיבובים באוטו ..  היא לא אוהבת את השם שלה שושנה , היא אוהבת איך שחברות שלה קוראות לה : שוש   .. 

אה , כמעט שכחתי  ,   היא מאוד מאוד אוהבת לעשות  שופינג  , ואבא שלה לא מרשה לה לקנות נעלים כי יש לה כבר 20 זוגות  ... 

יש משהו בבנות אמריקאיות , אני נשביתי בקסמיה ,  יש בה שילוב מדהים שא"א לראות בארץ , מצד אחד יש לה אוטו , והיא למדה מקצוע במסגרת לא חרדית , מצד שני , היא מתפללת שלוש תפילות ביום , והוא צדיקה אמיתית  .  וחוץ מזה שהיא בחורה מתוקה אמתית  , היא יפהפייה , יש לה חיוך כובש , וגומות עסיסיות .  .. 

ישבנו במלון שעה וחצי ,לא ציפיתי שאני כ"כ ייהנה , השיחה בינינו זרמה מאוד , לא היה רגע אחד של שקט   . לא כ"כ רציתי לסיים את הפגישה , אבל אין ברירה  פגישה ראשונה לא כדאי יותר מידי ארוך   ..

שאלתי אותה כמה זמן נהוג לעשות פגישה ראשונה באמריקה ,   "תעשה כמו שרגילים בארץ" היא ענתה לי     הבנתי את הרמז   וקמתי מהספה המפנקת  לכיוון החניה   ..

בדרך חזור  היא החליטה שהיא רוצה לנסות לדבר רק בעברית  ,  היא מדברת עם מלא טעויות ומבטא כבד אבל זה חמוד לה  , אמנם  רוב הדרך הייתי המורה לדקדוק שלה  , אבל בס"ה היה נחמד מאוד באוטו וצחקנו הרבה   .

    "מתי את חוזרת לקליבלנד" שאלתי אותה  כשהגענו לחניה של הבית של אחותה ..   "אני עדיין לא יודעת" היא אמרה לי  בחיוך  "זה תלוי בך"   .   המשכנו לדבר עוד כמה דקות בחניה ונפרדנו לשלום   ..

השדכנית התקשרה לאמא שלי באותו לילה , מסתבר שגם היא מאוד נהנתה ..  

אני לא ראיתי שום סיבה לא להמשיך והסכמתי בשמחה לעוד פגישה .  עדיין לא החלטנו איפה בדיוק נעשה את הפגישה , יש סיכוי סביר ששבוע הבא אני ייסע לקליבלנד .

אני כמובן יעדכן בשמחה .
מתוך הבלוג - הרהורים מותרים  , לינק :  http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1184535

מוקדש באהבה לכל מי שלא סובל את י הונתן  (רמז : עשניכרצונו)