חבל שבציבור החרדי אסור לגמרי מציאות של להתחיל עם בחורות (חרדיות)

אגב, יכולת לפנות אליה בלי חיוך קורץ ולגלות מי היא, ולעשות "שידוך"

ולמה באמת לא פנית אליה? הרי אם אתה חושב שזו דרך לגיטימית וזו אכן זיווגך לא היה לחשוש מפניה אליה, כי בהנחה שהיא אכן זיווגך לא היה קורה מזה רע.

אלא מה? יכול להיות שגם אתה חושב שזה לא לגיטימי, וזו דרך רק לספק איזה יצר רגעי שהתעורר מראיה של בחורה שנאה בעיניך.

כנראה שכאן הניסיון שלנו.
אני אמרתי את אותם הדברים רק על הצד השני...

מזאתמרת לפנות לדעת מי היא? כאילו מה הייתי שואל אותה? מה השם שלך??!!

תשאל את אלו שעושים את זה. הם כבר ילמדו אותך את הדרך ...

הדרך הזו בעייתית מסיבות רבות, מבחינת צניעות וכו ולכן אנחנו לא גדלים עליה. זה לא עניין של ראויה או מקולקלת, כי כל אחד יכול להכשל. והראיה, היופי שלה הוא שסחרר אותך...

מה הקשר?
גם בפגישת שידוך הוא היה מסתחרר מיופיה...

בשביל זה יש כללים. המסגרת מגינה.

מה מסגרת?
אני לא מבינה.
זה לגיטימי שבחורה תמצא חן בעיניו בגלל שהיא יפה.

כאילו, איפה יורדים כדי להגיע ל...
מה השעה ..  וכו'
ואז אם י שלי שידוך להציע למי לפנות?

וזה גם לגיטימי שהוא יבחר בה בגלל שהיא כזו. אבל כשהוא נפגש איתה בצורה המקובלת שבחברה שלנו, ההתמודדות שלו עם ההתלהבות הזו, תהיה נשלטת. היצר שלנו צריך עזרה חיצונית, והכללים של השדוכים עונים על חלק מהנסיונות הללו. לעומת קשר חברותי שיכול להסחף.

תמי, אומנם גם בפגישות שייך מאפיין היופי
 אבל בפגישות שידוכין באים מראש על דעת שלא היופי הוא העיקר למרות שבהחלט בפגישה ראשונה הוא מהווה מאפיין בעל משקל, דבר שמסייע לכוון יותר לשיקול דעת אמיתי.
זאת ועוד, בפגישות עוד לפני הפגישה וה"סחרור" נותנים את הדעת על הרקע המשפחתי ועוד עניינים בעלי משקל אחרים, עליהם אי אפשר לעמוד בפגישה מקרית, שבה כבר מסוחררים וניתוק הקשר במקרה של אי התאמה בשאר הדברים עשוי להיות קשה ומכאיב.

בסדר.
רק מה שמקומם אותי הוא העובדה שמדברים על מציאות של מציאת חן חיצוני, באיזה מין זילזול.
ברור שזה לא הדבר העיקרי, אבל למה לשלול בפרצוף מצטדק של "אני מסתכל רק על פנימיות"?
זה לא נכון, לדעתי.

_________________

זו תשובה לתגובתך שלפני התיקון.
אנחנו לא שוללים אפשרות כזו. אך זו אינה דרך רצויה וכדאית ולכן לא מחנכים לכך. היא עלולה להכניס אותנו לפרובלמות רבות.