סיפורים אמיתיים על שידוכים עם מוסר השכל

בס"ד

אני מעתיק סיפור קצר שדליתי ממעמקי הפורום

קרדיט: ליטסיד

אחרי פגישה שלישית נסענו במונית והנהג כדרכם של נהגי מוניות התחיל לנג'ז
נשואים ? נפגשים, אני תמיד מסיע וכו'
וראיתי שזה מביך את הבחורה אז התחלתי לדבר איתו ומשכתי את השיחה לחיים שלו (זה מה שהם באמת רוצים לדבר!!) בסיום הנסיעה אנחנו יוצאים והיא אומרת לי שהיא מאוד מופתעת מאיך שהתיחסתי אל הנהג (לטובה כמובן)
והיא הוסיפה ש" היא אף פעם לא חשבה שנסיעה במונית תוכל ללמד כ"כ הרבה על הבחור שהיא נפגשה איתו"

המוסר השכל מובן, אני מקווה.

בס"ד

גם את הסיפור הזה דליתי.

קרדיט: שושו

מסופר על בחורה חרדיה מבוגרת רווקה בשנות ה 30 המוקדמות...
במשך 15 שנה ניסו כל מיני גורמים להפגיש אותה עם בחור מסויים.
כל בוקר היא היתה רואה מישהוא עולה לאוטובוס מהתחנה שלה ,
חרדי נמוך ממנה,  מוצא מסוים,עם תיק זי'מס בונד,בערך בגילה
והיא התעקשה שהיא לא רוצה  להיפגש ושהיא יודעת מי זה..
היא נחשה שבגלל שזו עיר קטנה ואין הרבה חרדים והמוצא שלו הוא כזה,ולכן זה בטוח הוא
והיא לא מעונינת להיפגש...
והינה יום אחד מצלצלת אליה אישתו של רב העיר ואומרת לה שהיא חלמה שהבחורה הזו מתחתנת עם
הבחור שהציעו לה כמה פעמים .
הבחורה בוכה ואומרת לרבנית בנימוס שהיא ראתה אותו ולא מעונינת להיפגש, שיש לו זקן ארוך
ושהוא נמוך ממנה וזה מפריע לה,ותיק מנהלים היא רוצה תלמיד חכמם ולא עסקן
ולא נעים מהרבנית,בקיצור הרבנית אמרה שהיא תשאיר אותה לתשוב במשך יומיים...
הבחורה בוכיה מה לעשות היא לא רוצה!!
ואז היא מקבלת הצעה על בחור אחר,והיא מנסה לברר כמה שיותר מהר,בשביל להיפטר מהרבנית
ולומר לה שהיא בינתיים תפוסה,אבל מהברורים היא הבינה שזה לא מתאים,וזה ירד .
אחרי יומיים הרבנית מצלצלת ואומרת לה שרב מסוים שמקושר אל המפשחה( של הבחורה)
פנה לרב שטיינמן וסיפר לו הרב אמר: "היא חייבת להיפגש,ושיהיה בהצלחה"
הבחורה לא ידעה מה לעשות חיבת ,זה חיבת,היא חיבת להקשיב לרב.
היא הסכימה,להיפגש בבית שלה והדריכה את הרבנית,שהוא יגיע בשעה מאוחרת שלא תהיה לה פדיחה
אם יראו אותו ברחוב,ושלא יטעה בכתובת,שלא תהיה פדיחה עם השכנים...


בקיצור היא החליטה שהיא לא מתגנדרת לפגישה,במילה היא הולכת להגיד לא !אחרי שעה..
ובגלל שהרב אמר היא עושה...
בקיצור היא לבשה חליפה יפיפיה והורידה אותה, היא החליטה ללבוש ביגדי עבודה,
ולא לעשות פן ( פעם ראשונה שהיא לא עשתה לפגישות)
אמא שלה ראתה אותה ונתנה לה על הראש עם הלבוש ,את לא מתבישת ? זה מה שאת לובשת בשביל תלמיד חכם וכו'
והבחורה השלה" אני לא רוצה אותו,יש לו זקן,נמוך ממני עם תיק..."

הגיע השעה ,האמא פתחה את הדלת ורצה לבת שלה ובסימני ידים מסבירה לה
שהוא גבוה ,בלי תיק ,ואין לו זקן.

היא הגיע ורואה שזה בן אדם אחר ,ולא מי שהיא חשבה 15 שנה
היא התבישה בצורה שלבשה ובמיוחד עם הפן,כל הפגישה התעסקה עם השער שלא יתנפח
הפגישה ערכה שעתיים,היא כמעט ולא דיברה ,רק חשבה איך היא יכלה לטעות ומה לעשות עם השער.
ומה לעשות? היא רוצה ואם איך שהיא נראת אין סיכוי שהוא ירצה


אבל הוא רצה אותה למרות הכל,והשבוע הם סגרו ווארט!
כך הסתיים לו סיפור של 15 שנה שהוא רודף אחריה
ומהמילים שלה : " שזה בא לא משנה מה תלבשי אפילו פיז'מה..."

יצאתי עם איזה בחור 2 פגישות   , השיחה בינינו מאוד זרמה , הוא היה בחור מאוד מעניין , אך, למרות זאת מאוד התלבטתי האם להמשיך איתו בשל דברים אחרים שהפריעו לי .
 במהלך הפגישה , הוא סיפר לי על איזה  בחורה שהוא יצא איתה, כמות נכבדה של פגישות והם כמעט סגרו . הוא אמר לי שבטח אני מכירה אותה. התעניינתי לשמה של אותה בחורה  , והוא לא התנגד לנדב לי את שמה , הוא סיפר לי שהיא מאוד רצתה אותו , והוא החליט שזה לא מתאים לו ... 
   החלטתי להתקשר לאותה בחורה ,שהוא טען שניפגש איתה והיא מאוד רצתה אותו ,לבהר איתה את חששותי

הבחורה מאוד היססה לדבר עליו , היא שאלה אם ניפגשתי איתו , אמרתי שכן , ואני מתלבטת אם להמשיך , אז היא אמרה לי אם את מתלבטת, אני אספר לך, למה אני הורדתי אותו ....

לפני השיחה איתה , אם היתה לי איזה התלבטות קטנה ,לאחר השיחה היא פשוט נעלמה
היה  לי ממש מזל שאותו בחור, סיפר לי על הבחורה הזאת .

כנראה הקב"ה אוהב אותי .

את המסקנות תסיקו בעצמכם...

נפגשתי עם בחורה מספר פגישות, היא היתה בחורה ששדרה המון אמפתיה וכד' והיה נראה כי טוב. מעבר לפגישות רגילות כבר גם פגשתי אותה אצל אחיה ועם אמה וכד'. אולם בשלב כל שהוא שהקשר התהדק היא החלה מנושאים קטנים, כמו שאלה שלדעתה לא היתה במקום להתעצבן ולצעוק (דרך הטלפון ולא לידי), כאשר אני מנסה להרגיע אותה.

כאשר הדבר חזר ונשנה הודעתי לה שאינני יודע מה לעשות עם הקשר (היא הבינה טוב מאד ואמרה לי שכאשר אמה שמעה את הצעקות שלה היא אמרה לה שאיפלו אחרי 40 שנות נישואין היא לא מעזה כך לצעוק על בעלה). הבחורה אמרה לי שלדעתה אנחנו משלימים כי אני מקבל את הצעקות שלה ברוגע ומנסה להרגיע אותה וכמובן הבטיחה לשפר את דרכיה.

החלטתי לשאול רב מהישיבה כיצד לנהוג ופניתי לאחד הרבנים אליו היתי קשור מאד. הרב אמר לי שאם יש רגשות, הרי שכדאי ללכת ליעוץ זוגי ואח"כ להחליט. אמרתי לבחורה את התשובה (כי שוחחנו הרבה בטלפון) והתחלתי לחשוב כיצד להתקדם.

חבר חדר שלי בישיבה שהיה רווק מבוגר (מאד חכם כיום ראש ישיבה שאח"כ ב"ה התחתן עם אשה נפלאה), כששמע את הסיפור אמר לי שלא מכניסים ראש בריא למיטה חולה ואם יש בעיות לפני חתונה הן תתגברנה אחרי חתונה. הוא פרש לי את כוונת הרב ואמר לי שהרב לא יאמר בפרוש להפסיק אלא אומר שהקשר בעייתי מאד וצריך לחשוב.

התקשרתי לבחורה והודעתי לה שהחלטתי שזה לא מתאים לי (זה לא את זה אני...). הנ"ל ניסתה עוד מספר פעמים ליצור עימי קשר דרך הורי, מכתב לישיבה וכד', עד שכאשר נפגשנו במקרה (?), ליד הישיבה ושוחחנו, אמרתי לה שאני נפגש עם בחורה אחרת (שב"ה היום היא אשתי) ואז היא ירדה ממני.

כיום, אני מודה לאותו חבר חדר וטוען שהוא הציל את חיי מחיים עם אשה רעה.

נ.ב. כשסיפרתי לרב על אירוסי הוא שאל אותי האם זה עם אותה בחורה ושמח לשמוע שלא.

נ.ב. המקרה הזה קצת הפך אותי לגזעני (נגד אלו שמתעצבנים מהר).

תוקן על ידי שרפ ב- 27/05/2008 15:59:25

בס"ד

עוד סיפור שמצאתי.

קרדיט: קוט'ג

אז ככה, הכרתי אותה, היא היתה גבוהה, חכמה, לא יפה במיוחד אבל גם לא מכוערת, שיער קצוץ, אבל למה אני מדבר על הדברים השוליים, כשאני צריך להתרכז בעיקר, הלא היא האישיות. רוחב הבטוי ועומק החוויה שהיא היתה מסוגלת לשאוב מהם, זה היה משהו שלא נתקלתי עם כמעט אף בחורה לא לפני ולא לאחרי.

הכרתי אותה, אחרי שהיא עברה תקופה קשה מאד. כמה שנים קודם, במלוא המרץ והזוהר של בחורה צעירה היא התארסה עם בחור מתאים. שניהם מבריקים, מוכשרים עם כושר בטוי מעולה, וכצפוי הכשרונות האלו נשפכו אל תוך הקשר שהיה סוער במיוחד. עד שיום אחד התברר לה שההברקה והכשרון של הבחור מתפזרים לכל עבר, ובפרט לכיוונה של בחורה אחרת גם היא חרדית כביכול. השידוך בוטל והבחורה כבר לא היתה נמרצת וקלילה, הרי משא כבד היא סוחבת.

לאט לאט היא ניסתה שוב למצוא את הבחור הנכון, אבל בעוד שבעבר היא נטתה להיקשר בצורה חופשייה וקלה, הרי עכשיו היא בדקה כל הצעה בשבע חקירות ובדיקות לבדוק אם הוא מתאים בדיוק למה שהיא מחפשת. כל הבדיקות והחקירות היו אולי עדיין בגדר נסבל, אבל היה לה עוד קטע. אסור לה או לבחור להתלהב. בעבר כשהתלהבה זה נגמר במפח נפש ושברון רוח, הרי שההתלהבות היא אם כל חטאת. בגישה כזאת, לא היה סכוי שהיא תוכל ליצור קשר יציב. אם הבחור הצליח לעבור את שלב בדיקת הרקע וזה לא היה קל בכלל, הרי שברגע שהוא גילה סימני התלהבות היא פסלה את זה על המקום. יותר מזה, היא דאגה לא לתת לבחור להתלהב וגם היא הקפידה על עצמה לא לתת לרגשות להכתיב את אופי הקשר.

בשלב הזה יצא לנו להכיר, ונקשרנו בטירוף. ככל שהכרנו ונקשרנו יותר היא דחתה אותי יותר, ובשום אופן לא הסכימה למסד את הקשר. האמינו לי חברים שהשקעתי, מה לא עשיתי, שיחות, מכתבים, הסברים, פילוסופיה, תחנונים, שום דבר לא עזר. בסופו של דבר קבלתי ששום דבר לא יצא מזה, ושנינו המשכנו, כל אחד בדרך שלו. עדיין שמרתי אתה על קשר, ושמעתי ממנה את מסכת היסורין שהיא עברה עם הבחורים וגם עם עצמה. כמעט כל חודש היא היתה חולה באיזה שהוא מחלה מסתורית, חולשה, דכאון, קושי. היא היתה מפרטת ומפרשת, שממש אין לה בשביל מה לחיות ושהיא לא יודעת מה לעשות אולי לברוח, אולי עבודה חדשה, אולי מדינה אחרת. 

ההתנהגות שלה היתה כה מוקצנת עד שההורים וקרובי משפחה ואפילו חברות דברו אתה שהיא צריכה לוותר ולהתגמש אבל היא בשלה. פעם היא סיפרה על חברה שהגיעה לבקר אותה בליל שבת, והיא שוכבת במיטה מותשת ושפוכה, והחברה דברה אתה על מהות הקשר בין בני זוג, ועל זה שהיא דוחה מדי מהר ולא נותנת אפשרות לקשר. היא לעגה לשיחה סברה שהחברה שהיתה נשואה אגב, תמימה ולא מבינה על מה היא מדברת.

לא משנה כמה פעמים שניסיתי להסביר לה, שהיא חייבת לתת לבחור להתלהב, ושהיא חייבת לתת לרגשות שלה לשטוף אותה, היא לא הסכימה. קשר חייב ליבנות על סמך השכל לבד, ואוי ואבוי לבחור שהתלהב, היא דאגה להעמיד אותה במקום, שחקה אותו הדק, שברה לו את הרוח, עד שהוא התייאש ונסוג, בהנחה שהיא לא העיפה אותו מקודם.

וככה החיים שלה ממשיכים. אמרתי לה כמה פעמים שהיא צריכה טיפול מקצועי ובהתנהגות כזאת אין לה סכוי להתחתן, ושהיא תמות רווקה, ללא אהבה וללא חברות. היא סיפרה לי כמה היא מתפללת, וכמה היא מתנהגת בחכמה דוקא, ושבסופו של דבר היא תתחתן עם המושלם ותוך כדי היא המשיכה לספר כמה שהחיים שלה חסרי משמעות ושהיא לא מוצאת בהם טעם.

ואז היא הכירה את ההוא. סיפרה לי עליו, אכן בחור חכם עם מדות מושלמות והם מסתדרים טוב מאד. ולא רק זה, אלא שהוא סובל את השגעונות שלה, והקושיים שהיא מערימה בדרכו. אבל היא המשיכה, הרקע שלו לא מתאים, והיא לא מרגישה בנוח לידו, וזה יהיה נורא לסבול אותו לחמשים השנים הבאות, וכנראה שזה לא השידוך שלה. בשלב הזה נכנסו ההורים, והחברות לפעולה. כולם ידעו שהיא יוצאת עם בחור מצוין ושהיא הולכת להעיף אותו. הם הלחיצו אותה, הכניסו אותה למכבש עד שהיא חשבה שהיא מתפוצצת. אבל היא עשתה את זה! היא התארסה!

כשנפגשתי אתה אחרי האירוסין, היא היתה זוהרת קורנת ומאירה. סיפרה לי שהיא לא מצליחה להכיל את האושר, ושהיא רוצה לצעוק את זה מהגגות ולפרסם את זה בכל העולם. יש לה מסר בשביל כל הבנות, "תעשו את זה, זה שוה כל מאמץ." אמרתי שאכן היא חייבת איך שהוא לפרסם את הסיפור שלה, אבל היא לא הסכימה, אבל אמרה שאני יכול לפרסם במקומה. 

מה למדתי מהסיפור? אז ככה, כמה דברים.

א. שחוויה קשה יכולה להשפיע קשות על בחורה עד שהיא ממש הופכת לכמעט נכה נפשית.

ב. שאם בחורה מפחדת מקשר, לא משנה כמה תשקיע לא תוכל לשכנע אותה להתמסד.

ג. שאם יש תמיכה ולחץ מהסביבה, אפשר להכריח בחורה לעשות את הצעד הנכון.

בטח יש עוד אבל בינתיים זה מה שהספקתי להבין!

בס"ד

סיפור מבחדרי..

קרדיט: עטרה_11

בחור אחד נפגש עם בחורה, שנראתה לו נחמדה, שלוש ארבע פגישות ו... הופ. החליטו שזהו זה. עכשיו הגיע תור ההורים להפגש. כשהגיעו הורי הבחור לבית הבחורה, התאכזבו ממראה הבחורה שעתידה להיות 'כלתם', וכן מכמה תכונות של ההורים עצמם, כיון שלא הכירו קודם.

בדרך הארוכה חזרה הביתה נדברו ביניהם ההורים והשפיעו על הבחור שזה לא זה. אפשר וצריך למצוא משהו טוב יותר.
הבן המסור שמע בלית ברירה בקול ההורים, ביקש יפה סליחה מהבחורה ושכח מהענין.
אחרי כמה חודשים הוצעה בחורה שניה. הפעם לא סמכה האמא האחראית על בנה (התמים?..) והלכה להפגש עם המדוברת. היא חזרה הביתה מלאת תקוה. הנערה מצאה חן בעיניה! כעת נפגש הבן עם הבחורה במקום רחוק ופסטורלי מתוך ידיעה שהיא מוצאת חן גם בעיני אימו.
החתונה התקיימה כעבור ארבעה חודשים.

נשמע אכזרי? לא הוגן? מיושן?

אין לכם מה להתקומם. האמא צדקה, היא כנראה מבינה יותר טוב מהבן שלה בגיל 22 מה טוב בשבילו. היום, אחרי הרבה שנים הוא מודה לה על כך.... אתם שואלים מאיפה אני יודעת?


אני אשתו!!


(וחוץ מזה אני מכירה אישית בחור שנפגש עם מישהי שסרבה בכל תוקף להפגש עם אמו. רק כשהם החליטו ל'סגור' ביניהם, ראתה האם את הבחורה בפעם הראשונה, והתאכזבה קשות. גם מהמראה וגם מצורת הדיבור שלה שלא העידה על עודף חכמה. זה היה מאוחר מדי, והזוג התעקש להתחתן. ואל תשאלו איזה בלאגן שהולך שם היום, גם בין בני הזוג..)

בס"ד

קרדיט: ליפא

והנה סיפור מהחיים, בחורה אחת "לא מציאה" נפגשה עם בחור שיצא ישר מהסיפורים של תזזית ושאר הבכייניות, נכנסה לטראומה וכו',
אבל חודש אח"כ פגשה בחור, שלא היה נראה מרשים במיוחד, ולו היתה יוצאת איתו חודשיים קודם, ללא צל של ספק היתה מנפנפת אותו מיידית, אבל אחרי מה שהיא עברה הוא היה נראה לה, כנחמד "יחסית",
בדיעבד התברר שמדובר בנסיך אמיתי חבל על הזמן, בלי אותה טראומה קודמת היא היתה מפספסת אותו, ומפסידה את אברך חלומותיה..........


הטרגדיה בכל הסיפור שהיא אכן מצאה נסיך, אבל הוא נתקע לכל חייו עם צפרדע!!!

בס"ד

הורים.

   היה הייתה לי חברה מאוד טובה שכנראה הייתה חרדית מבחוץ וכשגיליתי את זה היה כבר מאוחר מדי... עד שתפסו את זה בסמינר היא כבר הספיקה המון וד"ל...

   כשזרקו אותה מהסמינר השעו גם אותי לכמה ימים עד ל"התבהרות העניינים". כמה שהתחננתי שזה לגמרי לא קשור אלי ואני שבורה מזה יותר מהם, אפס, אף אחד לא הקשיב לי. אוקי, ישבתי בבית וחיכיתי לגזר דיני.

    באחד מהימים אבי שליט"א (שאם תשמעו את שמו תפלו מהכסא מתדהמה, איש ציבור ידוע שרובכם ודאי שמעו עליו) קרא לי שהוא רוצה לדבר איתי, הלכתי אחריו, הוא הכניס אותי לחדר שלי נכנס אחרי וסגר את הדלת. הלב שלי התחיל לדפוק הכי חזק שאתם יכולים לדמיין, ראיתי שזה רציני, הוא שואל אותי: "ממתי היית בקשר עם החברה" עניתי לו שבערך שנתיים.
   ואז הסתכל עלי ושאל אותי: "תגידי לי את האמת איזה מעשים מגונים עשית בחצי שנה האחרונה?" פקחתי זוג עיניים ענקיות ומפוחדות, שאני אשמע את אבא שלי מדבר כך עלי? אבל ראיתי עליו שהוא לגמרי רציני , ומאמין, כן, מאמין עלי!!!

    ואז אמא שלי נכנסה לחדר ובכתה בקול שהמנהלת אמרה לה שמצאו אותי כך וכך, אמרתי לה תגידי לי פרטים איפה מתי, אבל היא אפילו לא רצתה לשמוע אותי, הם האמינו למנהלת קצת יותר מדי. יצאתי מהבית וטרקתי את הדלת אחרי. לא יכולתי להאמין שזה קורה לי.

    הם האמינו באמונה שלימה לאותה מנהלת מרשעת (שדרך אגב עד היום היא כזו)
מאוחר בלילה חזרתי עם עיניים נפוחות, ואז שני האחים שלי הנשואים חיכו לי למטה, קראו לי הצידה ואמרו לי שאני לא יכולה לעלות הביתה עד שאני מבטיחה שאחזור בי מסורי, שההורים יושבים בבית ומהרגע שיצאתי הם לא מפסיקים לבכות..

    התחלתי לצעוק שזה שקר גס ואם רק היו מבררים יותר היו רואים בעצמם אבל אז אמרו לי שיש גם יש הוכחות...
שאלתי אותם בהלם: "איזה הוכחות?" אמרו לי: "את רואה לבד שאחינו לא מתארס, ואת יודעת למה? כמה וכמה הצעות שעלו ורק התחילו לברר נודע להם על האחות החילונית לגמרי(!!!) מבפנים אך החרדית מבחוץ ולא רוצים להיכנס למשפחה כזו, וכך יורד הצעה אחר הצעה"
  
    פשוט נעתקו המילים מפי.. אני לא זוכרת איך עליתי הביתה ואיך החזקתי מעמד..
תקופה הייתי בדיכאון מוחלט, התדרדרתי מאוד (למרות שאף פעם לא עברתי על הדברים שחשדו בי לחינם)

    היום אח שלי נשוי באושר. ההורים שלי כבר ביקשו ממני מחילה כמה פעמים אך בלב שלי נשאר חור שלא מתמלא...
חכמים היזהרו בדבריכם!!!  

סיפור נורא.

_________________

אם אתה רוצה שחלומותיך יתגשמו, כדאי לך להתעורר.

מ-ז-ע-ז-ע-! סיפור שיכול לקרות בציבור שלנו....כמה נורא!

סיפור מקומם שקורה בהמון ווריאציות במגזר החרדי...

http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/739/198.html

בס"ד

אתם חייבים לשמוע סיפור שדווקא נשמע מאוד דימיוני אבל  הוא  אמיתי  לחלוטין...!!!!
חבירה של אמא שלי הציעה לי איזה בחור שאני חושבת שחצי עיר כבר נפגשה  איתו בקיצור בררן גדול ולא כל אחת יכולה לעמוד בדרישותיו ... מתברר שאני יצאתי  איתו שנה לפני ולא כ"כ מצא חן בעיני וגם משמיים כיוונו אותו להגיד  את "הלא" לאחר פגישה ראשונה....יפה...
טוב לאחר שנה בערך רוצים להפגיש ביננו שוב... טוב אני ידעתי שאחד מהקריטריונים שלו זה שהוא מחפש בחורה בעלת עור בהיר ואני אכן כזו...( לא השתנה כלום מלפני שנה)
ושוב  העלו לפני את כל התכונות הנפלאות שבו , בחור משיכמו ומעלה... טוב נפגשנו בבית של אותה חבירה ... ישבנו במשך שעה ודווקא פתאום הוא היה נראה לי נחמד מאוד והשיחה דווקא זרמה (לא  הסתכלתי בכלל על השעון קיר מולי)  טוב, קבענו לעוד פגישה...ובמהלך הפגישה הוא היה נראה לי מוטרד מאוד , הוא לא  היה איתי במחשבותיו ולא  הבנתי למה... ואני כבר התחלתי לחשוב על זה שהוא דווקא מאוד  דומה לחבירה שלי -טובה חכמה  מאוד, מורה , בעלת מידות לא סתם וגם הם היו מאוד אבל מאוד  דומים עיניים כחולות  ושיער  שטני והיה להם גם את  אותו צחוק...דווקא היה נראה לי מתאים...
טוב   אני  יום למחרת נפגשתי איתה בשיעור  כלשהו בערב... ולקחתי  אותה לצד ושאלתי  אותה בעדינות את יודעת יש  איזה בחור באמת חבל על הזמן... את חייבת להיפגש  איתו ,,,, הוא מאוד  דומה לך,,, אז  היא  שאלה אותי  מה שמו...? אמרתי  לה והיא קצת היתה בשוק והתפלאה  התחילה  לגמגם... אמרתי לה מה קרה...? לא ,פשוט אני דווקא יוצאת איתו  כרגע ואני בפגישה מאוד  מתקדמת  איתו והוא  דווקא מאוד נלהב  ודווקא הכל הולך כשורה...אבל  והיא התחילה לספר  לי  את ההתלבטויות שלה... ולמה הוא לא נראה לה כ"כ והיא  אפילו הלכה כבר להתייעץ עם אחד הרבנים הגדולים... טוב  עכשיו היה תורי להיכנס לשוק... ואני מקשיבה לכל הסיפור  של השידוך שלה , הלבטים הכל...כ"כ כעסתי עליו.... ומשמיים כיוונו אותי ממש ללכת אליה ולהציע  לה  את ההצעה ...
טוב  ברור שאני החלטתי להוריד אותו מהפרק.... ועוד כשסיפרתי  את זה לאותה חבירה שהפגישה אותנו בביתה היא התקשרה  אליו וממש צעקה  עליו ... והוכיחה אותו שזה ממש לא יאה בכלל לעשות כזה מעשה ועוד בחור כמוהו חשוב....!!! להיפגש במקביל עם שניים ...
בסופו של דבר אותה בחורה גם לא  המשיכה איתו מנסיבות אישיות שלה...ואני חושבת שעד  עכשיו הוא עדיין מחפש  את אישתו....
תסיקו את המסקנות...
ה' מכין מצעדי גבר....