חברה שלי התארסה......

בס"ד

שאלה מאוד קשה לתשובה.

ברור שבכדי להגיע להרמוניה מושלמת עם בעלה היא תצטרך למעט קצת בקשר עם החברות.
ממש לא לנתק את הקשר אלא למעט.
אפשר לומר גם שהקשר התמעט לבד- אם היא תרצה מאוד להיות עם בעלה.

והדבר הכי חשוב הוא (אם כל הקושי) לפתוח את זה מול חתנה לעתיד..

_________________

אני יודע שלי היתה בעיה כשהתארסתי עם כך שאשתי מדבר הרבה עם חברותיה, בעיקר עם חברה אחת.
שוחחנו על כך. האמת שפעם אפילו רגזתי כי באתי לארוחה איתה והיא פטפטה עם החברה במקום שנשב לאכול.
היא למדה להקפיד יותר על זה.
בכל מקרה אחרי החתונה, בית וכד' הנושא פחת באופן משמעותי.
כיום זה יותר משולב, כאשר באמצע שיחה עימה יכולה גם לי להיכנס שיחת טלפון מהעבודה וכד'. מה שלא היה קיים בימים בהם לא היו טלפונים.

לדעתי, צריך להשתדל שלא ליזום שיחות או לקצר שיחות כשנמצאים עם הארוס/הבעל.
את השיחות ניתן להעביר לזמן בו הוא לא לידה.
בכל מקרה בהמשך יש בעל, בית, ילדים וכד' ולא יהא הרבה זמן לשיחות הטלפון.

אין לי תגובה ישירה לעניין. עדיין לא התנסיתי. יש לי הארה קטנה שאני שמחה על ההזדמנות להעלות אותה כאן. מניסיוני עם חברות נשואות, הן מהר מאוד מתנתקות. זה טבעי זה מוכר זה בלתי מכוון, אבל אני רוצה בתור חברה שנשארת קצת לבדה לומר לכם שזה קשה! זה לפעמים אפילו נורא.
ייתכן שראוי שחברתך תמעט בקשר עם חברותיך למען מיסוד הקשר החדש עם בן זוגה. רציתי רק להעיר לתשומת לב את מה שקורה מהעבר השני של המתרס, שהיה שותף נאמן וטוב עד לרגע המאושר הזה. ואולי ההערה הקטנה הזו תעזור שלא נשכח לגמרי ולא נתנתק פתאום בבום אחד גדול.

זה קורה לכולן.. אל תדאגי.
יהיו לה עכשיו עוד עיסוקים על הראש בין אם תרצה ובין אם לא תרצה..
ויהיו לה עכשיו חברות חדשות, מה לעשות לפעמים חוג החברות מתרחב עם השנים
ועכשיו היא תדבר עם החברות הנשואות על כמות הכביסות או על איך מסירים כתמים ושומנים מבגדים וסירים...ושאר שטויות שרק בנות יכולות לדבר עליהם כ"כ הרבה, (בנות זה עם פטפטן.. צרה צרורה, ב"ה אני לא כזו).
היא לא צריכה לנתק אבל לפעמים זה קורה מאליו.
מזל טוב!

מבחינה כמותית באופן טבעי תרד..  אך אפשר (ורצוי) לשלב  ולהקדיש לכל אחד זמן משלו.   כמו שלפני היא לא הייתה עם כל החברות ביחד בו זמנית כך גם עכשיו בזמן שהבעל בסביבה- היא איתו וכשהו לא בסביבה היא יכולה לנצל זאת לחברות ותחביבים אחרים.


לי אישית יש חברה טובה שאנו כמו אחיות אחת לשניה.  היא כיום רעיהה ואמא למופת. אך גם חברותינו לא נפגמה.  ואנו בקשר יומיומי של טלפונים ומפגשים.    זה תלוי גם המון בבעל עד כמה הוא פתוח בנושא זה.

אני אמנם בחור ולא נשוי...

אבל ההרגשה האישית שלי שזה עוד דילמה מני הרבה דילמות שקמות וניצבות למאורסים/מאורסות, כמו בכל שינוי תקופה בחיים.

זה מסתדר לבד, אם לא מתייחסים לזה יותר מדי.