| נשלח ב-5/8/2008 14:59 |
 |
| |
מהרהוריה של משתדכת טריה...... (?!)
היי לכולכם...
הרבה זמן שלא הייתי כאן בפורום.. את האמת שעד עכשיו הוא בכלל לא היה רלוונטי ישירות אלי, רק בתקופה האחרונה בחיי התחלתי את עונת השידוכין...
אז ככה...
אני בת 21
לפני כמה חודשים אחותי התחתנה, ואז נהייתי פנויה לעסוק בעניין.
כל הזמן עולות ויורדות ההצעות, ומבררים ושואלים וחוקרים..
עד היום לא הגעתי לכלל יציאה לפגישה... תמיד יש משהו שמונע ממני ברגע האחרון לצאת...
אני מגלה איזה פרט כלשהוא, שלא מתאים שלא נשמע וכו' וזהו כל העניין יורד...
עד עכשיו חשבתי שתקופת השידוכין יכולה להיות תקופה נפלאה... אוי כמה שהתבדיתי...
אני פתאום מתחילה לראות שאני בנאדם שפשוט נלחץ מכל דבר!
אם עולה הצעה שנשמעת קצת רללונטית, אני לא יכולה לאכול, ולא לישון... אני כל הזמן עוסקת בזה חושבת על זה ומנתחת את זה.. דייייייייייייייייייייי!
אני בהחלט מרגישה קריעת ים סוף... משום מה נראה לי לא מציאותי להגיע לפגישה...
לפני כמה זמן חברה נשואה הציעה לי בחור, נשמע טוב ומתאים וכו' והתחלתי לברר הכל נשמע טוב ויפה,
ואז היא בכלל מדיעה לי שעדיין היא לא הציעה את זה לצד השני...
אני לא יכולה להסביר לאיזה מתח זה הכניס אותי העניין הזה, האם יסכימו? או לא יסכימו? בטוח שיסכימו! בטוח שלא יסכימו!
רק בשבוע הז ירדתי 2 קילו מהמתח... ולא, לא שמחתי עם זה...
לבסוף זה ירד מחוסר רלוונטיות...
מעניין אותי אם זה קורה לעוד מישהו כאן....
אני מאמינה בעז"ה שאתחתן בקרוב וכו'
אבל אני פשוט לא מרגישה שזה מציאותי שאגיע אי פעם לכלל פגישה..
כי אני לא אפגש עם מישהו שנראה לי לא רלוונטי, חבל לי על המאמץ והמתח וההשקעות וכו'
אני מדברת עם חברות שנפגשות על ימין על שמאל ולא מבינה איך הן עושות את זה...
איך אצלן זה קורה שהן מגיעות לידי פגישה בסוף כל הנ"ל...
בנתיים רוב הצעות שעלו הן מגיעות משדכניות, שהן לא מכירות יותר מידי אותי, ומציעות בהתאם, ולפעמים אני עומדת נדהמת מחוסר ההקשר, ולכן קשה לי להאמין שיצא מזה משהו...
בקיצור תקופה לא קלה מעצבנת ומתסכלת
ולחשוב שאני רק בהתחלה (אההההההההההההההההההההההההה)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2008 16:46 |
|
| |
וואלקם טו דקלאב..
יש כאלה שנבנים נפשית כבר בתקופה שלפני.
יש כאלה שהתקופה הזאת בונה אותם.
יש כאלה שנבנים ביחד עם הילדים שהם מביאים.
יש כאלה שהילדים שלהם נבנים והם ישארו 'שלדים' לעולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2008 16:59 |
|
| |
איטס א קלאב?
אני לא חושבת שכל מה שהצגתי כאן קשור לבניה/אי בניה נפשית...
למרות שאני מסכימה עם הכתוב
אני חושבת שהתקופה הזאת מלמדת אותי הרבה דברים שלא ידעתי לפני כן...
פעם עוד הייתי מתעניינת בכל הנושא של משתדכים, לגבי אחרים, סקרן אותי לשמוע ולדעת
לנסות 'לזווג' לנסות להתאים מין במינו ומין שאינו במינו...
כיום מאסתי!
רוצה לעצום עיניים ולפקוח אותם אחרי שהכל יגמר!
יש מסכימים?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2008 18:39 |
|
| |
אומנם אני לא נפגשתי עדיין אבל יש לי הרגשה שלגברים זה הרבה יותר קל מלנשים
אני מתכוונת לתקופה של הפגישות...
הרי הבנות מתלבטות קודם לכן שעכות ארוכות מה ללבוש ואיך לסדר את השיער והאם לשים איפור
שלא לדבר על ההתארגנות עצמה ואיך להגיע ואיך לחזור והרבה פעמים כל זה היה לחינם
אז זה לא נשמע לי כ"כ כיף....
כשאנסה זאת אדווח, אבל בנתיים מהצד זה נראה לי כמו תעשייה מלוקקת ומעצבנת....
ואצטרך עוד לעבור את זה
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2008 20:08 |
|
| |
קיוטיי, ברוכה השבה!
זוכרת את ניקיך....
בשתי מילים:
יותר ממזדהה עם דבריך!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2008 20:12 |
|
| |
זה לא רק השעות של לחשוב מה ללבוש זה גם ההיתרגשות לפני פגישה...שזה עוד יותר גרוע ....
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2008 20:29 |
|
| |
שימי, as you wish
תוקן על ידי - תמי_4 - 05/08/2008 20:40:10
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2008 20:51 |
|
| |
בטוח יהיה נחמד.........
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 00:26 |
|
| |
מזדהה קצת.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 01:32 |
|
| |
קיוטי אני יכול להגיד לך דבר אחד מתוך ניסיון. בהתחלה זה המצב עד שמתרגלים. או שמתחתנים.
יש משפט חכם שאומר כך "קח את החיים באיזי. אם לא תקבל את זה בעוזי"
לאנשים שלא יודעים מה זה עוזי זה הפירוש הוא אקדח צהלי ידוע בעבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 05:20 |
|
| |
היי קיוטי-גם אני בת 21 וניכנסתי ל.... לפני חצי שנה אחרי שהאח מעלי פינה לי את השטח....
אני לגמרי מזדהה איתך!!!
אברימלהה....יציאה יפה (עם העוזי) ממש אהבתי....
_________________
מעט אור דוחה הרבה מן החושך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 07:05 |
|
| |
אברימלה אני בהחלט מנסה להרגיל את עצמי לעניין,
אכן שינוי מקצה לקצה,
פתאום אני מוצאת את עצמי יושבת ושומעת כל יום אינפורמציה על בחור אחר...
זה הזוי לי לחלוטין אבל מתרגלים
בתקווה שלא אספיק להתרגל ואתחתן :))))
קרן אור,
קודם כל שיהיה לך בהצלחה ובקלות והכי מהר שאפשר,
איזה קטע הדרך התפנתה לי בדיוק לפני חצי שנה...
נפגשת כבר?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 20:33 |
|
| |
אני חושב שלגברים מבחינה מסויימת יותר קשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 20:35 |
|
| |
משום מה יש לי הרגשה שאתה לא כ"כ אובייקטיבי בעניין הזה
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 21:25 |
|
| |
קיוטיי חמודה-(אם את רואה שהתגובות שלי באות בזמנים מוזרים זה רק מפני שאני כותבת מאי שם בראצות הברית-עברנו לפני ארבע שנים)
אצלינו נוהגים לא לעקוף-גם לא בנים-תאמיני או לא....אני באה מבית מאוד חסידי!!!
אה...כן! כבר נפגשתי וזה ירד מחוסר רלוונטיות-הלחץ אכן יכול להוריד מהדעת ואני דווקא העליתי במשקל מרוב תסכול (ועכשיו אני משלמת את המחיר בצורת דיאטה)
מחזיקה לכולנו אצבעות
קרן
_________________
תוקן על ידי Keren_Ohr ב- 06/08/2008 21:26:11
תוקן על ידי Keren_Ohr ב- 06/08/2008 21:42:55
מעט אור דוחה הרבה מן החושך.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2008 09:10 |
|
| |
קיוטיי,
ראשית כל ברוכה הבאה, את נישמעת בחורה חכמה במיוחד ומאדדדדד חמודה,
שנית, אני מזדהה מאד עם דברייך
מנסיוני (שנתיים בשידוכים) בהתחלה היו הרבה הצעות שהציעו כל מיני אנשים שניסו להרשים בהצעות טובות של הבחורים "הכי" טובים ומהישיבות "ה"מובילות במגזר החרדי... ולצד השני לא טרחו אפילו לתת פרטים או להציע להם ולכן כל פעם ההצעה היתה יורדת, לעיתים חשבתי שאולי מישו' לילכך או שלא התרשמו מהאינפורמציה שנתנו עליי... זה קורה הרבה
לגבי ההתרגשות---- כולם מתרגשים מכל הצעה שנראית רצינית - ואני רוצה לומר לך שעד היום יש לי פרפרים לפני כל פגישה
עד שאני רואה מי המועמד,
בכל אופן זה עניין של זמן את סה"כ בת 21 זה רק התחלה..
קחי את הכל בקלות אפילו אם יקרה מצב שהבחור יאמר לך את ה"לא" אל תתני לזה לערער לך את הביטחון זה משמיים וזה רק לטובתך... ותאמיני לי שלפעמים זה חוסך לה המון...
מאחלת לך הרבה הצלחה, ושבעז"ה שתימצאי זיווג הגון משורש נישמתך
תעדכני בהמשך.....
_________________
"כשאתה קופץ מרוב שמחה, תיזהר שאף אחד לא יזיז את האדמה מתחת לרגליך,"
|
|
|
|
|
