| נשלח ב-11/8/2008 19:51 |
 |
| |
תפילות
אלוהים, מבקשת שתסדר לי גיבור ראשי לצידי
באתי לכאן היום כדי לבקש ממך שתעזור לי להחליף את הסרט בו אני הגיבורה ראשית שקמה ומתעוררת לבד. סרט בו אני שבה מהעבודה ואין לי למי לספר חוויות. קשה להחזיק סרט שלם על הכתפיים לבד, לא חשוב כמה מוצלח הסרט. רוצה כבר להיות צמד
שי-לי אדמוני
אני ניצבת מולך היום כרווקה שהגיעה לפרקה, פלוס עוד כמה פרקים. ודאי איני צריכה לעדכן אותך בפרטים של חיי, כי אתה רואה הכל - את הדייטים המזוויעים שלי, את המחזרים הנלהבים שאני לא רוצה, וגם את אלו שאני רוצה ואינם חפצים בי. על ריסוקי הלב שעברתי בחיי גם איני רוצה לפרט, כי כבר שטחתי את צרותיי לפניך בעבר, כשהייתי שבורה וכואבת. התדפקתי על דלתך כדי שתתן לי כוח, ונתת.
באתי לכאן היום כדי לבקש ממך שתעזור לי להחליף את הסרט בו אני חיה, סרט בו אני הגיבורה ראשית שקמה ומתעוררת לבד. סרט בו אני שבה מהעבודה ואין לי למי לספר על
חוויות היום. חסר לי גיבור ראשי לצידי. אני רוצה כבר להיות צמד. כמו מאלדר וסקאלי, פרד אסטר וג'ינג'ר רוג'רס, ריצ'ארד גיר וג'וליה רוברטס. קשה להחזיק סרט שלם על הכתפיים לבד, לא חשוב כמה הסרט הוא מוצלח.
אני רווקה שנחשבת מהמוצלחות. יש לי משרה נחשבת, משפחה מקסימה, חברי אמת, מחזרים. כמעט בכל מקום אליו אני הולכת שואלים אותי כיצד בחורה כמוני עדיין לבד. למען האמת, אלוהים, גם אני לא ממש מבינה.
חשוב לי לומר לך שדבריי אלו אינם באים מתוך תחושת תסכול, כעס או זעם, אלא מתוך עצב שקט, עצב ארוך ומתמשך, כמו פס ארוך שרואים במוניטור של אדם שמת. משהו מת בי - התמימות. אחרי כל כך הרבה מערכות יחסים שהסתיימו, הלב כבר אינו פותח את חדריו לרווחה בביטחון. ליבי מצולק ומרוסק, למוד אכזבות. מתאהב ובכל פעם צונח ממרומי האולימפוס ומתרסק על הרצפה. אבל תמיד בזמן שאני אוספת את שבריי כשאני מיואשת, אני שומעת משק כנפי מלאך שאתה שולח לי, מלאך הלוחש לי שהנכון בדרך, שהכל נסיונות, שכל זה יוביל אותי אל הנשמה התאומה שממתינה לי, קרובה מאי פעם. ובכל זאת, גם לחישות של מלאך לעיתים אינן נשמעות כשהלב צורח שהוא משתוקק לאהוב.
עייפתי, אלוהים. האופטימיות של מהבהבת כמו מנורה מותשת, מנגד עומדים כאיתני סלע הכשלונות והאכזבות. עברתי כל כך הרבה. אהבתי והייתי נאהבת, כאבתי והכאבתי, נטשתי וננטשתי, ובתוך כל זה אני עדיין יכולה לומר שיש לי חיים סוערים ומרתקים כשל אשה סקרנית שאינה חוששת לפתוח כל דלת שנקרית בדרכה. אבל מיציתי את חיי הרווקות. הסרט הזה הפך לסדרה מתמשכת, שבכל שנה יש עונה נוספת, מוצלחת ומרתקת אפילו יותר מקודמתה. הגברים שאתה שולח לי מידי שנה משתבחים ומשתפרים, ממש כמוני. אני מופתעת בכל פעם מחדש עד כמה הם מתקרבים אל הגבר שאני רוצה שיכנס לי ללב. ועל כך תודה, זה מעודד.
ובכל זאת, אני ניצבת מולך היום בבקשה לתת לי כוח וסבלנות, וגם לבקש ממך לעזור לי לא להתרגל לרווקות הזאת, שהיא נעימה לי בסך הכל. עזור לי לא לקנא בחברותיי הנשואות, עזור לי שאביט בזוגות ובנשים בהריון בשמחה ובפרגון. איני מאמינה בקנאה, שכן היא רומזת שמה שיש למישהו אחר בא על חשבוני, רומזת שהשפע מוגבל. בתוך תוכי אני רוצה שכל חבר/ה רווק/ה שלי ימצאו אהבת אמת ושהשיחות שלי ושל חברותיי יעברו מבגדים של זארה לבגדים בשילב. משיחות על דייטים לשיחות על הנקה.
להתחיל לדבר עם החברות על בגדי תינוקות (צילום: סיגלית פרקול)
אני ניצבת מולך היום אלוהים אחרי שסלחתי לאקס האחרון, וזה היה קשה. אני נקייה מכל כאב, משוחררת מכל זיכרון רע. שילמתי את שכר הלימוד, אין לי שום חובות להיסטוריה שלי. כל שובלי העבר נותקו. שטפתי את כל הזכרונות בנהר הדמעות שיצא מעיניי, והנהר יבש. הדרך פנויה. השביל המפותל שמוביל אל הנשמה שלי ממורק והלב ממתין דומם, רגוע מצפה לזוגיות.
אני מייחלת לזוגיות, על השיגרה שבה. שיגרה של קיפול כביסה, בישול ארוחות, שטיפת כלים. שיגרה של לצאת מהמקלחת ולראות אותו שם יושב עם תחתוני בוקסר, בוהה בטלוויזיה בנינוחות או בוהה בי במבט אוהב. יותר מהכל אני מייחלת לעשות אהבה עם אותו אדם, בלי שישאל אותי אם אני על גלולות, אלא שיבקש ממני להפסיק כי אנחנו רוצים ילד. שלא אשמע יותר את המילים "קונדום" או "אתרי היכרויות", שלא אצטרך "למכור" את עצמי בבליינד דייט, שלא אשמע יותר את המשפטים "אפשר לקבל את הטלפון שלך?", "מה את עושה הערב?", או "יש לי מישהו להכיר לך".
אני ניצבת מולך היום, אלוהים, כדי לומר לך שאני מוכנה לפגוש את הנשמה התאומה שלי. ואני פונה אליך כדי שתחבר בינינו בדרך שתבחר: בתור למעדניה, במוסך לפני שטיפת הרכב, בדיוטי פרי, במעבר חצייה, בסרט בקניון, בדיסקוטק רועש, בבר אפלולי, תחליט אתה על התפאורה, אלוהים. לי זה לא משנה. אבל עשה שזה יקרה כבר. עשה שנדע מהר מאוד שזה זה כמו שכולם אומרים ומספרים. עשה שהספקות לא יגיעו כשניפגש, שנרגיש שהפעם זה לתמיד.
עשה שהקסם יבוא ויישאר, עשה שאדע לפרגן לו ולתת, לקבל ממנו, שאדע לאהוב אותו ולהיות נאהבת.
עשה שנבכה ונשמח שמצאנו סוף סוף זה את זה אחרי תלאות רבות.
עשה שאזכה לרגע בו אביט בעיני אהובי ואראה בהן את ילדינו שטרם נולדו.
אבל דבר אחד תבטיח לי, אלוהים, שגם כשאפגוש את האחד - אל תעזוב אותנו, כי אני יודעת שנזדקק לך יותר מתמיד.
המקור:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3579851,00.html
עלולות להיות תמונות לא צנועות.
תוקן על ידי שרפ ב- 11/08/2008 19:55:03
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2008 19:54 |
|
| |
תפילה נגדית
בעקבות "תפילת הרווקה" - תודה לאל
כעונש משמיים אתה שולח אליי דרעקים שמזכירים לי שגם אני בת-אנוש עם מגרעות. מודה אני לפניך שאתה שם אותי בפרופורציות נכונות: החלום על חבר יפה, עשיר וכוסון כבר רחוק ממני, ואסתפק ברגיש עם פנים חביבות וגוף סבבה (אבל על ריח גוף לא נעים אין על מה לדבר, ריבונו של עולם)
לולה מהפאב
תודה לך, אלוהים, על שנתת בידיי את הכוח, העצמאות והאומץ לעזוב את המקום הבטוח עם האקס שיכול היה להיות בעלי ואב ילדיי ולבחור בחיי הלא נודע. תודה לך על שבירכת אותי בתלאות שנאלצתי להתמודד איתן בגפי, שהרי היום, בזכות מבחניך הקשים, אני יודעת לפרמט בעצמי את המחשב ואף הורגת ג'וקים לרוב.
ברוך אתה אלוהי הרווקות שהצבת מולי אתגרים שבזכותם לימדתי את עצמי אורך רוח מהו, שאם לא כן הייתי קוראת לגבר הזמני לתקן, להבריג, לסתום קירות ולפתוח סתימות, ובחיים לא הייתי יודעת איך פותחים את חור הניקוז של המקרר ללא טכנאי.
תודה לך על שהארת את עיניי לסוגים שונים של מפגשים בין מיניים ולגברים נחמדים יותר או פחות. בזכות נסיוני בשוק הפו"פ אני יודעת יותר טוב מה אני מחפשת, שזה לגמרי משהו כזה עם כתפיים רחבות ואיבר מין זכרי.
אתה יודע היטב שאני נכשלת על פי רוב במבחן הצניעות, שכן בררנותי וחוסר סבלנותי מביאים אותי שוב ושוב לפסול מיני גברים חביבים. כעונש משמיים אתה שולח אליי דרעקים שמחזירים לי מנה אחת אפיים ומזכירים לי שבסופו של דבר גם אני בת-אנוש עם מגרעות וגם אני, כמו אותם נפסלים, יושבת בסוף יום ואומרת כוסאוחתוק. מודה אני לפניך על שאתה שם אותי בפרופורציות נכונות: החלום על חבר יפה, עשיר וכוסון כבר רחוק ממני, ואני מוכנה להסתפק ברגיש עם פנים חביבות וגוף סבבה (אבל על ריח גוף לא נעים אין על מה לדבר).
עוד ארצה להודות לך על שנתת לי זמן להכיר את עצמי ואת גופי יותר טוב ולגבש דעות ותובנות שיכלו להתגבש כל זמן שהייתי לבד. מודה אני לפניך על האגואיסטיות שאפיינה אותי בשנים האחרונות, שבזכותה יכולתי, בראשונה מאז עזבתי את בית הוריי, להבין מי אני ומה אני רוצה מחיי.
לא אומר שחיי תמיד נעימים. עליות ומורדות היו גם היו, אבל את כולם קיבלתי באהבה - ולבד. נכון, לפעמים קצת קשה לי בעבודה או עם העלאת שכר הדירה, במיוחד שאין מישהו שיתמוך, ירגיע ויעודד. אבל בסך הכל אני שמחה על בחירותיי בחיים, על הטובות ועל הגרועות שבהן, שכן יודעת אני שמסלול חיי נקבע על סמך החלטותיי ולאו דווקא סמך "האחד" או "המושיע" או איך שלא תקרא לגבר שמנהל איתי מערכת יחסים בתקופה זו או אחרת של חיי.
והיה ותרצה, שלח לי מישהו. והיה ולא – לא נורא. אינני בודדה, נהפוך הוא, הנני מוקפת חברות לרוב. וכשקצת לחוץ ומחניק, אני קונה כרטיס טיסה ומטיילת לי להנאתי בארצות אקזוטיות, דבר שלא בטוח היה מתאפשר עם בן-זוג.
ולכן, מודה אני לפניך על הזמן הפנוי שנתת לי על הרגעים השלווים והמאושרים בהם אני קוראת ספר לבד בבית קפה, ועל היכולת להתבונן פנימה והחוצה ולהקשיב. אשמח גם להקשיב לעוד מישהו מלבד עצמי, אבל חייבת אני להתוודות על דבר מה: אני שונאת דייטים. לא זו בלבד שאני שונאת אותם, אלא שאני ממש מרגישה כל פעם לפני הדייט שאני מעבירה את עצמי עינויים סיניים משל הייתי חברת פאלון גונג או אחד האסירים הפוליטיים טרם קציר האיברים. לכן, אשמח אם תשלח לי מישהו לעבודה, למשל, או למעגל החברים הקרוב, מישהו שאוכל להכירו על בסיס יומיומי ורק אחרי זה להעבירו לקשר רומנטי, שכן הסיטואציה הדוחה הנקראת דייט מביאה לי גזזת, חררה וחמרמורת גם. ובשל סיבות אלו ואחרות נמנעת אני מדייטים לחלוטין.
אתה אולי תראה אותי ככפויית טובה על כך שאתה, אדון עולם, מסדר לי מפגשים עם גברים - או יותר נכון החברים מהעבודה עושים זאת במקומך - ואני מראש אומרת "לא, לא עזבו". ולכן, רווקה אנוכי, ונראה שאשאר כך לאורח תקופה, כי אין לי מוטיבציה אחרת.
תגיד לי אתה, ריבונו של עולם, איזה מוטיבציה כבר יש לי לעלות על עקבים, להתאפר ולשנן משפטי מפתח? שהרי ימיי מלאים בעבודה, בחוגים ובחברים, ולילותיי מלאים בכתיבה ובשינה. מה חסר לי, תגיד לי?
על אף שיודע אתה הכל אספר לך על חברותיי שנשארו בעיר הולדתי - הן התחתנו, ילדו ילדים, ואחת שצעירה ממני בשנה כבר הספיקה להתגרש! ולהתחתן בשנית! אני מדברת איתן, והן אינן מאושרות יותר ממני. חלקן אפילו פחות. אז תאמר לי אלוהים, בשיא הכנות, אתה לא חושב שאושר זה עניין אישי שאיננו תלוי בדבר?
אני פונה אליך בבקשה היום: אנא עשה שאתקנא בחברותיי הנשואות שמחליפות את החיתול לתינוקותיהן בדיוק כמו שאני אוספת את הקקי של כלבתי. עשה שארצה קצת יותר להיות עם משכנתה ל-25 שנה, עם ילדים תובעניים כמו שילדים אמורים להיות, עם רשימת קניות בסופר, במקום להמשיך לבזבז את כספי במקומות שחיטה שפתוחים כל הלילה. עשה שימאס לי מלרקוד בסופי שבוע, עשה שבטן הריונית, בחילות ומיחושים לא ברורים יגרמו לשחלות שלי לרקוד את הרומבה. כך אולי סוף סוף תהיה לי מוטיבציה אמיתית לצאת ולהכיר, כמו שמיליוני זוגות בעולם מכירים.
ואם החלטת למלא את בקשותיי - אנא ממך, עשה שאהיה מאושרת עם מישהו בדיוק כפי שאני מאושרת היום, בלעדיו.
המקור:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3580718,00.html#n
עלולות להיות תמונות לא צנועות.
תוקן על ידי שרפ ב- 11/08/2008 19:54:18
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2008 20:20 |
|
| |
פשוט מדהים כמה שהתפילות הללו צורמות באוזן!
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2008 20:38 |
|
| |
| פושטער כתב: |  | | פשוט מדהים כמה שהתפילות הללו צורמות באוזן! |
|
עצה:
אם תקרא בעיניים בלי קול האוזן לא תצרום לך.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2008 20:43 |
|
| |
ניסיתי. לא הלך.
אולי באמת יש כאן בעייתיות?..
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2008 20:45 |
|
| |
כל מילה נוספת מיותרת...
פשוט מדהים!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2008 08:51 |
|
| |
צריך כוחות נפש גם כדי לקרוא את זה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2008 02:13 |
|
| |
ישנם בפוסטים הללו דברים שהיו צריכים לצנזר טרום הבאתם לכאן!!!
_________________
להיות באומן ולא להיות ב(גן)סופיה (ר נחמן מברסלב)?!
|
|
|
|
|
