| נשלח ב-13/8/2008 00:54 |
 |
| |
מתחתנים מאהבה או שמתחתנים ואח"כ האהבה באה
שאלה שמסקרנת אותי. האם אתם חושבים להתחתן מאהבה או שמחליטים להתחתן ומאמינים שהאהבה תבוא אח"כ.
אצלי, שעברתי זאת אין לי תשובה מוגדרת. ז"א ביום שהחלטנו (ונדייק החליטה), הייתי נרגש מכדי לחשוב, בחתונה הייתי מאוהב עד מעל הראש (וב"ה זה עדיין לא עבר), נראה לי שהיו ניצנים משמעותיים במועד ההחלטה להתחתן, כאשר תזוזה קלה הפכה אותם לאהבה.
בכל מקרה אני חושב שעצם ההרגשה שאוהבים, היא חלק חשוב (מעבר למה שאומרים זאת בשבע ברכות), כי מה קורה אם אח"כ לא נדלק הניצוץ (וכמובן שאין ביטוח אם ח"ו הוא לא יכבה).
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2008 01:23 |
|
| |
זה מאוד תלוי באיזה גיל מתחתנים.
אלו שמתחתנים צעירים מתחתנים לא בגלל אהבה אלא בגלל עתיד משותף וכ'ו ואולי ניצוץ קטן ואח"כ בד"כ מגיע האהבה.
אבל אלו שכבר מתחתנים מאוחר בד"כ זה כבר בגלל אהבה כי אלו שמחכים אומרים לא אכפת לי לחכות עוד אבל בסוף יגיע האמיתי.
אולי גם המבוגרים מתחתנים לא בגלל אהבה אלא בגלל קליק או משהו כזה אבל זה בד"כ פירוש רש"י לאהבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2008 07:55 |
|
| |
מתחתנים מההרגשה הזו.. שיודעים שזה הוא זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2008 08:55 |
|
| |
דבר ראשון צריך שמצא חן בעיניך חיצוני שלא היה דחייה ,אח"כ שהיה התאמה של אופי, מטליות ,השכלה,סגנון , וכו של לפחות 70% ,
לגבי אהבה וניצוצות אם יש את כל מה שכתבתי לעיל מאמין שתוך תקופה קצרה היה גם ניצוצות
תארו לכם שיש ניצוצות ואין התאמה אחרי שנה הזוג נרגע מניצוצות ולא יסבלו אחד את השני
כל אחד יסחוב לצד שלו , ורק שנאה תהיה שם כי אין משהו משותף בניהם ,
המשותף נגמר ,
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2008 09:23 |
|
| |
שאלת השאלות. וקצת התפלאתי לקרוא אותה ממך שרפ, בעל הניסיון.
אתה מדגיש תמיד שאישתך היא שהחליטה. כנראה שהיא אהבה. ואותי מעניין מה הייתה ההרגשה שלך? או שעצם זה שהיא חטפה אותך זה עשה לך את זה.
אני מאמינה שצריך לאהוב משהו בבן אדם, יכול להיות תכונה מסוימת. משהו שמושך אותך אליו ובשביל זה אתה ממשיך איתו. ועם ההתחלה הזו מגיעה האהבה המושלמת.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2008 10:10 |
|
| |
תראי
אני לא יודע מה היא אהבה בדיוק. חטפה אותי זו מילה לא נכונה כי לפני זה נפגשתי עם 30 בחורות אז כנראה שלא הייתי מציאה גדולה כל-כך. אולי היא הכירה את הבת-קול?
מבחינתי היא היתה בחורה נחמדה, מסוג שהייתי רוצה לאשה. נפגשנו, היה מרתק, רצינו לקצר את הזמן שבין פגישה לפגישה ולהאריך את הפגישות (אז יצא 3 פגישות בשבוע, שהגיעו בשיא ל- 6 שעות). לאחר פגישה רביעית התקשרתי אליה לברר את שעת הפגישה כתרוץ לשיחה (והתברר שלא זכרתי שעה נכונה) ובדרך היא התקדמה לקראתי לכיוון הישיבה. אז ברור שהיה משהו חזק.
צריך לזכור שגם לפני זה נפגשתי עם בחורות ושוחחנו ואפילו היו פגישות ארוכות וציפיה לפגישות וכד', אומנם במצטבר לא בכזו עוצמה. אבל לקרוא לזה אהבה?
זכור לי שאחרי שהיא הודיעה על החלטה להתחתן, תוך זמן קצר היתה אהבה של מחשבות והרגשת כאב כשרחוקים ....
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2008 10:38 |
|
| |
תודה ששיתפת אותי!
נותר לי להאזר בסבלנות עד שזה ידבק גם בי.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2008 11:01 |
|
| |
ויקח יצחק את רבקה לאשה ויאהבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2008 11:04 |
|
| |
ומה עם איך שיעקב הרגיש שהימים מעטים בגלל שאהב את רחל?
זה היה לפני החתונה
תוקנה שגיאת הקלדה
תוקן על ידי - תמי_4 - 13/08/2008 11:05:31
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2008 11:15 |
|
| |
לא יודעת איך זה
אבל כשזה יקרה מבטיחה לעדכן....
_________________
"כשאתה קופץ מרוב שמחה, תיזהר שאף אחד לא יזיז את האדמה מתחת לרגליך,"
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2008 13:05 |
|
| |
| ליטאי613 כתב: |  | |
ויקח יצחק את רבקה לאשה ויאהבה.
|
|
אךךךך איפה הימים ההם שאני וליטאי לא היינו מסכימים?
הפעם אני איתו. ויש מקום להאריך.
_________________
בכל עניין, בכל שאלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2008 13:10 |
|
| |
מהי אהבה? האם מה שקוראים תשוקה היא אהבה? האם זה הגעגוע? ואולי בכלל אין אהבה?
תנסו פה
_________________
בכל עניין, בכל שאלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2008 13:17 |
|
| |
אין מילים בפי להודות לך משגיח, על הקשור הנפלא! חומר מעין זה חיפשתי בחודש האחרון.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2008 13:38 |
|
| |
משגיח,
עם הזמן וקריאת כמות מספקת של הודעות שלי, הדעה שלך מקבלת כיוון ישר, לכן יש פחות חילוקי דעות :)
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2008 13:42 |
|
| |
בס"ד
מעבר לכל האריכות תוך נסיון לתאר את פרימידת הצרכים של מאסלאו, אז להלן התמצית:
"ההבדל הבולט והמהותי בין אהבה עצמית לאהבת הזולת הוא: כאשר האדם מעניק לזולת את מחסורו, רק כשיש לו ענין אישי לעשות זאת, ברור, שהוא איננו אוהב את הזולת, אלא את עצמו. העניין האישי הוא המביאו להעניק לזולת. לעומת זאת, כאשר אדם מעניק לזולת את צרכיו, גם כאשר הדבר אינו נוח לו עצמו, הדבר מוכיח שהוא אכן אוהבו אהבה כנה.".
בתיחלת הקשר אנו תמיד נוותר למען הזולת כי למעשה נרגיש עם זה טוב שאנו עושים למען אדם אהוב, המבחן הוא בשיגרה היומיומית בשנים שלאחר מכן.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2008 14:28 |
|
| |
שרפ, אמת!
"ואהבת לרעך כמוך זהו כלל גדול בתורה"
ובמסילת ישרים(פרק יא):
"כמוך - בלי שום הפרש, כמוך - בלי חילוקים, בלי תחבולות ומזימות,
כמוך - ממש!"
|
|
|
|
|
