-----פניני קריסטל-----

ישבתי אתמול במיטה, הרהרתי לי כהרגלי, לא שמתי לב שחצות לילה כבר הרבה מאחורי,
שקעתי עמוק בשוקו החם שהיה בידיי, וחימם אותי, כי היה לי קר. כל כך קר.
הגושים בשוקו רק הזכירו לי את הגושים שיש לי בגרון,
חשבתי שעוד רגע השוקו יהיה מלוח. אבל לא. הבטחתי לעצמי שהפעם אני לא אוריד אותן.

"מה את עושה סיפור", לחשתי לעצמי, "תזרמי, כמו כולם.."
אבל אני לא כמו כולם. אף פעם לא היתי.

את מאמינה באלוקים?- כן.עניתי לעצמי.כמובן.
את מאמינה בעולם הבא? בטח.
את מאמינה בשכר ועונש?- ללא ספק.

אז לכאורה כל הבעיות שלנו היו צריכות להיפטר. בשלוש שאלות קטנות ומובנות מאליהן.[כביכול].

אז מדוע אם כך, שאלתי את עצמי, זה כל כך קשה.
מדוע אני נותנת לעצמי "להתפשר"?
מדוע אם אצא עם מישהו חרדי במיוחד[המכונה בימינו-"דוס"] אני אבהל ומיד אומר- הוא לא בשבילי. 
מה זאת אומרת לא בשבילי? סופסוף מישהו חזק שעושה את רצון ה' ולא רכיכה מסכנה כמוך, שבקושי עושה...ועד שעושה... סופסוף את רואה שניצה לנגד עינייך בחור רציני, מלא יראת שמים, ואמונה ואת מסרבת לו. למה לא?

"הוא חזק מדי, הוא דוס מדי.."- מה זה "מדי"?
מי מודד מזה מדי?? מי יודע כמה צריך? זה שהוא מקיים את כל השולחן ערוך-עושה אותו דוס?
או עושה אותי- "חלשה"? עקומה, לא סגורה, מזגזת...

אני זו שלא בסדר! אני זו שמוצאת היתרים בסיבוב להרשות לעצמי לעשות דברים שאיני צריכה, ומה אני מחפשת בעצם, אחד מזוגזג כמוני?
למה פה בענין הרוחנייות אנחנו מרשים לעצמינו להתפשר??

אנחנו חכמים לומר: שאנחנו מתפשריםב כל! ביופי, בכסף, בייחוס, במשפחה, בנתונים קטנים אנחנו חכמים.. וברוחנייות? שם אנחנו הכי מתפשרים....למה?
למה זה לא חשוב לנו מספיק?

כשאני הולכת לקנות נעליים לחתונה של חברה, אני חורשת את הקניון, ואת העיר, וגולשת לבני ברק ופתח תקווה, ומחר החתונה!ואני חייבת נעליים!זה פריט חשוב עם השימלה...חברה מתחתנת!חברה טובה! אין זמן, איפה אני אמצא נעליים...!?!? אפילו בכיכר המדינה כבר עשיתי סיבוב, נעליים, איפה אתן שובבות..!!??!

האם אני אתפשר ואקנה נעליים שכל השפיץ שלהן משופשף ודרוס?
אין מצב. אני משלמת מחיר הוגן, אני רוצה סחורה במיטבה.
וחוץ מזה, זה לא ראוי לאחת כמוני להסתובב בחתונה עם נעלייםכ אלו...אין מצב.

למה אנחנו מרשים לעצמינו ורוצים ואדרבה, מחפשים[!!] מישהו דרוס, אכול, חלש,
מישהו שעובד את ה' [אולי כמונו] ע"פ "קטעים נבחרים",
שבת-מתאים לי. כסוי ראש מלא- הוא כבר דוס.
כשרות- מתאים לי.  ללמוד תורה- הוא חרדי מדי.

להיפך- שכוויח לאותו בחור, שאינו טבול בתאוות כמונו, שאינו רואה שטויות מול עיניו, שרוצה עבודת ה' מקסימלית ושואף גבוה... אז ניחא אני איני חזקה עד כשי כך...אבל האלוקים שולח לי פרטנר חמוד משהו, שאיתו יחד עם כוחות משותפים-נצליח יחד לרומם אותי לדרגתו, למה לברוח? למה לא לראות בזה הזדמנות?
למען בעלי! למעני! למען האלוקים!למען הילדים!למען העולם הבא!

מה קרה, לאן נעלמה האמונה שלנו? הרי אנחנו יודעים מה התכלית. מה התפקיד. כסוי ראש צנוע-אנחנו חייבים, זה לא לפנים משורת הדין, זה אנחנו שלא בסדר, חלשים, זה לא שהוא דוס...

למה אנחנו מחפשים את זה שהוא יפה וחכם ויושב טוב עם משפחה טובה...אה ו...שישמור תורה ומצוות. בודקים כמה מידות פה ושם,אבל שכחנו מן העיקר!
למה אנחנו מתחתנים בכלל??- אנחנו מחפשים "פרטנר"-להעביר איתו שמונים שנה.
ומה יקרה אחר כך..?

למה אם הוא ידרוש ממני בפגישה מקסימום צניעות, הכי צניעות, רק צניעות, אני אשתחל לאט לאט לכיוון השירותים ואעלם כאילו מעולם לא הייתי...
"אמאל'ה, אמא, את לא קולטת איזה יצור דוס, מי שידך לי אותו..?"

אני!אני הלא בסדר.
את מאמינה בצניעות?-כן.
את מאמינה בעונש ושכר?-כן.

אז מה הבעיה?
- למה אנחנו מתפשרים בשידוכין על בני זוג שעושים את הדבר הנכון,האמתי?


[שתיתי את הלגימה האחרונה, הרגשתי את הצריבה המתוקה בגרון של הריכוז הגבוה של הסוכר.
וזה רק חיזק אצלי את התיאוריה, שכל הדברים ה"מתוקים" שאני רודפת אחריהם, גם אחריהם צריך בסוף כוס מים... ואין מים-אלא תורה.]

בס"ד

יש לך כתיבה יפה מאוד, ורעיון מאחורי כל דבר.
את מצחיקה אותי, מהרהרת אותי, ומעניינת אותי.

יישר כוח על האשכול החדש, שיהיה זה לתועלת הרבים.

_________________

כותבת יפה.

קריסטל, איזה הישג, אוהההההה.
תראי מה ליטאי כתב...

אני לא מאמינה למקרא עיני.

דברים ממש אמיתיים ונכונים ..
תודה קריסטל ,את כותבת יפה מאוד ולעניין !

בס"ד
קריסטלי וואוהו...
את מדהימה,
כושר הכתיבה, הניתוח מכמה כיוונים,
את מיוחדת!!
מחכים לעוווווד....

מזל"ט על האשכול

_________________

וואלה אני פשוט בהלם.

קריסטל אל תשכחי מי הציע את זה ראשון!!!

בכל מקרה סוף כל סוף מישהי שמפיחה רוח חיים חדשה בפורום.

קריסטל תודה. אני רק רוצה להגיד לך שהשארת אותי פשוט בהלם. אני קראתי את דבריך כמה וכמה פעמים ואני פשוט רואה שאת פשוט צודקת מהתחלה ועד הסוף. אין לי מילים. כל ההתחמקיות שלו נעלמו כלא היו ופשוט נשארתי בלי מילים. אני נראה לי מתחיל לחשוב אחרת על החיים.

תודה רבה לך שנתת לי את האופציה לעצור רגע ולחשוב. בכל מקרה אני רק מקווה שתשבחי כמה שיותר ולא חלילה תברחי לנו ום אחד ולנו ישאר רק להריח את הריח של האגזוז.

קריסטל ממש נהדר ! אשרייך !!!  את לא משערת עד כמה את צודקת.

אני בדר"כ לא קוראת כתבות ארוכות.. אבל פה ממש נשאבתי!!!
כל הכבוד!!

_________________

האמת ניבטת בכל שורה.
וזהו היופי הגדול ביותר.
תודה לך קריסטל.

בס"ד

קדימה קריסטל, אנו מחכים לפנינה הבאה.

_________________

אבל אסיק,

אני לא באתי לכתב דברים בשביל לקבל מחמאות על הכתיבה או הרעיון,
המטרה היא שנפתח ונדון ושנאל ונחקור ונעמיק ונתחזק....

כל המחמאות שובות לב ממש, בחיי, כל השבת אני עם חיוך מאוזן לאוזן...
איך אתה מסביר את זה שרובם מעדיפים לענות על האשכול הזה בתיבה האישית?
אין לך מושג איזה פלפולים ותשובות יפות ושאלות עמוקות כולם שואלים,
אבל חברים, ממה אתם מתביישים? למה בצורה אישית?




קריסטל, שבוע טוב.

בס"ד

אוי כמה שאני מכיר את הבעיה הזאת...
על כל אשכול ממוצע שאני פותח אני מקבל תגובות מחברים בפורום וגם לא מהם.

אין מה לעשות קריסטל יש אנשים שעדיין מפחדים וקשה להביע את עצמם למול כולם למרות שזה עדיין ניק בנט.

יש לי רעיון לפנינה נוספת: תכתבי על הדילמה שיש לאנשים לכתוב בנט על נשוא השידוכים או להגיב על הנושא.
נראה לי כפנינה מצולחת, תנסי. אולי כך תוכלי לעשות משהו בשינוי התנהגות זו שציינת של הגולשים.
אני כבר ניסיתי ולא הצלחתי, כנראה שעכשיו תורך.

לאולוקים פתרונים.

_________________