אשכול סיפורי צדיקים על שידוכים

('איש צדיק היה')


 

לעת זקנותו של החפץ חיים, לאחר פטירתה של אשתו הראשונה, נשא אשה נוספת.
חג הסוכות מתקרב. יהודים מתכוננים לחג.
למרות חולשתו וגילו, היה בונה החפץ חיים את סוכתו בעצמו, וניגש לבנות אותה במקום הקבוע כמידי שנה ושנה. לאחר שסיים את בניית הסוכה, באה הרבנית ואמרה לו:"מאיר, המקום שבנית את הסוכה לא כלכך נראה לי ,אולי תבנה אותה שם? (והצביעה על מקום אחר).."
בלא אומר ודברים, פירק הרב את הסוכה, והעתיק אותה למקום עליו הצביעה אשתו. כאשר סיים את בניית הסוכה, הופיעה הרבנית, ואמרה: "מאיר, צדקת. המקום הראשון שבנית את הסוכה באמת יותר טוב"
פירק הח"ח את הסוכה, והחל בונה אותה שוב במקומה הראשון.



החזו"א: ספר תולדות גדולי ישראל הוא ספר המוסר הטוב ביותר ,לאמר: כזה ראה וקדש!

להגאון רבי מאיר אלמאשד היה לו חליפת מכתבים עם הגאון חתם סופר זצוק"ל, ופעם אחת כתב הגאון רבי מאיר אלמאשד להגאון החתם סופר היות שיש לו בת שהגיעה לפרק בתולה נשאת ומבקש בחור תלמיד חכם גדול מושלם בכל המעלות בנש"ק, כשקיבל החתם סופר מכתב הזה בחר מישיבתו בחור תלמיד חכם גדול ומושלם בכל המעלות, וכתב להגאון רבי מאיר אלמאשד ז"ל המוכ"ז הוא תלמיד חכם גדול ומושלם בכל המעלות זה הוא ראוי להיות חתנך וכשיראה לך מכתב הזה תוכל לגמור בשטומ"צ ומסר מכתב הזה סגור במעטפה להבחור ושלחו לעיר אלמאשד.

וכ"ק הגאון בעל "מנוחת אשר" הלך אז מווערבוי לאלמאשד בעת שהבחור הנ"ל הלך גם כן לאלמאשד, ובאמצע הדרך פגעו השני בחורים והתחילו לדבר בדברי תורה וכשראה הבחור הנ"ל את גדולתו בתורה של בעל מנוחת אשר שאלו להיכן אתה נוסע והשיב לו לאלמאשד, והבחור הנ"ל אמר שגם אני נוסע לאלמאשד בשליחות החתם סופר וביקש הבחור מבעל מנוחת אשר, היות מחמת שהדרך מבטלו מדברי תורה שאינו יכול ללמוד כ"כ בהתמדה על כן מבקשו שהוא ימסור מכתב הזה להגאון דק"ק אלמאשד ובעל מנוחת אשר הסכים לזה ולקח את המכתב הזה עמו.

כשהגיע לבית הרב דק"ק אלמאשד והתחיל לדבר עם הבחור בדברי תורה והוטב מאד בעיניו והסכים שילמד בישיבתו, והלך לביהמ"ד והתחיל ללמוד בהתמדה ובאמצע הלימוד זכר שיש בידו עוד מכתב שצריך למסור לרבו, והלך תיכף להגאון רבי מאיר אלמאשד, ומסר המכתב וכשהתחיל הגאון רבי מאיר אלמאשד לקרות במכתב, השתומם מאד ואמר להמנוחת אשר הלא כבודו אמר לי שבא מווערבוי, על זה סיפר לו המנוחת אשר כל המעשה, שבא בדרך עם בחור מפרעשבורג, ומסר לו המכתב ואח"כ מסר הרב רבי מאיר אלמאשד המכתב להמנוחת אשר, ואמר לו שימחול אלף פעמים לקראו, וקרא המכתב אשר החתם סופר כותב, שהמוכ"ז ראוי להיות חתנך, ונשתומם גם כן הוא מאד, ושאל הגאון רבי מאיר אלמאשד מה דעתו בזה, והשיב לו בעל מנוחת אשר הנה הוא רואה שהוא מן השמים, אבל אינו יכול לומר כלום עד שישאל עצת אבותיו זצ"ל, והגאון רבי מאיר אלמאשד קנה לו בגדים נאים ומתנות ושלחו לאבותיו להתיעץ עמהם ואח"כ לקחו לחתנו.

וכשנסע מהגאון רבי מאיר אלמאשד לבית אבותיו לסעטשע עבר שש שנים שלא ראה את אבותיו וכשהגיע לכפר אחד קודם סעטשע, שקעה לו השמש וירא לילך בעצמו, כי היה יער בין שני הכפרים, ונצטער מאד כי שש שנים לא קיים כיבוד אב ואם, ופתאום ראה עגלת צב ושאל הבעל עגלה אם אינו נוסע לסעטשע והשיב לו הן. ובאמצע הדרך שאל המנוחת אשר מהבעל העגלה למי הוא העגלת צב הזה השיב לו הבעל העגלה להגראף אשר דר בסעטשע, וכשהגיע לסטעשע לבית אבותיו היתה השמחה כ"כ גדולה, ובין אחד השיחים אמר המנוחת אשר שיכבדו לבעל העגלה באיזה דבר, כי אמר לו שימתין אבל כשהלכו לחוץ לא ראו את העגלת צב והלכו למחרת למסור תודה להגראף אבל גם שם לא מצאו, ואמר הגאון רבי שמואל הלוי יונגרייז זצוק"ל אבדק"ק סעטשע שהוא מאמין באמת שהיה אליהו הנביא מחמת שראה את צערו של בנו הבעל מנוחת אשר לא היה יכול לקיים מצות כבוד אב ואם.

ובשנת תקצ"ד נתקבל לרב בק"ק טשענגער.

_________________

הדבר היה לפלא לכל אנשי העיר, כי על איש זה יצא לפני עשרים שנה רינון על מקרה לא טהור שקרה עמו. משלחת של אנשים מכובדים באה לפנ רבי ברוך והם הביעו את תמיהתם ופליאתם על קשרי שידוכין אלה. התפלא רבי ברוך למשמע הדברים, ויען ויאמר:

אמנם לא נעשה עוד בענין ההתקשרות שום דבר נכבד, אך לא אוכל להאמין שהטעו אותי מן השמים, כי תיכף כשנתן לי אותו איש שלום, נפל במחשבתי חשק ורצון כביר להשתדך עמו, והבנתי והבנתי שזיווג נכון הוא מן השמים, ובטוחני חזק בהשי"ת שיאיר את עיני ועיני כל אוהבי לראות כי לא שגיתי.

לפני שנסע מהעיר הלך רבי ברוך לביתה של הצדקת אלמנת רבי זאב וולף. כאשר אך דרכה כף רגלו על מפתן הבית הלכה הצדקת לקראתו ותאמר: ברוך הבא, היום נודע לי כי כ"ק הוא צדיק אמיתי גדול הדור. והיא סיפרה את סיפרה:

על יד החלון הזה, עמדנו אני ובעלי הצדיק, לפני עשרים שנה בעת אשר הובילו בבזיון גדול את האיש, אשר כ"ק בא עמו היום בהתקשרות החיתון. קהל גדול של טף רצו אחריו בקריאות בוז ודברי גנאי.

ואז פתח בעלי הקדוש את פיו ויאמר אלי: הראית את ההמון הגדול הזה הרצים אחרי האיש הזה שהוא מנוקה מעוון, והלואי שאני אהיה זכאי כמוהו בדיני ומנוקה מעוון אחרי מאה ועשרים שנה. וסיים בעלי הק' את דבריו ויאמר: שבשכר הבושה הזאת יזכה שצדיק אמיתי, אחד מגדולי הדור, יהיה מחותנו. וכעת שמעתי שכ"ק בא עמו בקשרי שידוכין הבנתי שעליכם כיוון בעלי ברוח קדשו.

ונכנסה שמחה גדולה בלב כל השומעים, והבינו עד היכן דברים מגיעים.