תגידו, איך למען ה', איך???

איך מרגיעים את הלמות הלב, הפחד, שאם לא עד עכשיו אולי זה לא יקרה כל כך מהר?
איך משקיטים את הבהלה כשהמצב באמת לא מרנין ומעורר תקווה?
איך משתיקים את הקולות הפנימיים שמבעיתים אותי במחשבה שיתכן וכבר "הקדימני אחר בתפילתו"? 

איך???

אני קראתי מכתב של הרבי מלובביץ שהוא כותב לאחת כמוך שכתבה לו על הייאוש שלה ועל העגמת נפש הרבה שיש לה שלא יצא כלום עד עכשיו והיא מתחילה לחשוב שאולי היא לא תתחתן לעולם.אז הרבי ענה לה:שאחד הסיבות שהקב"ה מעקב את השידוך,כי הקב"ה מחכה לך שתחליטי בעומק נפשך שהבית שאת רוצה להקים יהיה רק ע"פ דרך התורה והמצוות.וכמו שהשו"ע רוצה מאיתנו.
אני אמנם לא מכיר אותך אבל תחשבי על הענין,אני מכיר כמה שזה עבד להם.
ובכלל תדעי שהקב"ה לא נותן לבני אדם נסיונות שא"א לעמוד בהם,אם הקב"ה נותן ניסיון כמו אצלך,הוא בוודאי נותן כוח להתמדד אם הניסיון.ובעז"ה עוד תיזכי לומר "אודך ה' כי אנפת בי"בתקופה הקשה הזו תוכלי לגלות כוחות שלא ידעת שקיימים בך,וזה בעז"ה יעזור לך ולמשפחתך לכל החיים.
תהי ברוכה.ובשורות טובות בקרוב בעז"ה.

_________________

הקב"ה נתן לי ניסיון ונתן לי כלים וכחות להתמודד איתו !
לזה אין ספק ! ואני רואה זאת בחיים.

זה מה שהסברתי...שזה נשמע תאורטי וגבוה , אב ל ההבנה של זה וההחדרה לראש זב ה- למעיישה !! אין פיתרון קסם...זה לא סגולה מעשית או משהו כזה , זה לא יעזור אם תעשי יוגה ...חחחח פשוט זה משהו שכלי והשקפתי ואם קשה להאמין אז כתוב : והיו הדברים האלה על לבבך " - ופרשו שבהתחלה אדם שם את הדברים רק על הלב , וזה לאט לאט מחלחל גם פנימה   . { וחוץ מזה : " כאן שואל הבן ?? "  בהתחלה חשבתי שאת בת.... ( סתם ..זה לא מצחיק...)  }. טוב  בהצלחה והמון יראת שמיים ומצוות בע"ה . { אולי בעצם כן יש משהו פרקטי : לימוד בספרי מוסר ... }

בס"ד

יוסל וישיבאיש, תודה לכם, אתם מחזקים גם אותי.
ישר כוח, עשו חיל.

ישיבאיש, העניין של לימוד יומי בספרי מוסר/חיזוק באמונה נותנים מזון רוחני לנשמה, ממליצה בכל ליבי לכולם לנסות.

_________________

יוסל,
יפה הסיפור שהבאת...
והאמת, יש מצב שזה ככה גם אצלי. מעניין, אבל עם הזמן מתחדדת בי השאיפה לבית רציני הרבה יותר מזה שהייתי אולי מקימה לפני ארבע שנים... לא שהשתניתי או משהו כזה. ככל שעובר הזמן אני מבינה שאני פשוט רוצה להפיק מהחיים הללו יותר.

ולגבי הכח לעמוד בניסיון- כתוב  "נותן שלג כצמר", שה' נותן לנו שלג וקור בהתאם לכמות הצמר שיש לנו...
מקווה לא רק לדעת, אלא גם לחוש...

ישיבאיש,
זה בדיוק מה שאני צריכה, יש לך המלצות על פרקים מסוימים בספרי מוסר?

נועה האחת.
אני לא חושב שיש צורך 'להרגיע' את הפחדים,
'להשקיט' את החששות..
אלו תחושות חיוביות ביותר, (כל עוד שאינן גורמות למעשים לא מחושבים)
אם תחשבי על זה, תביני שברגע שיעלמו התחושות האלו,
קרוב לוודאי שנכנסת לייאוש, לאדישות, לאי איכפתיות או רצון להגיע למטרה..
זה חיובי לרצות, לדאוג, ולעבוד בכיוון ולמען המטרה..
וכמו שאמרו קודמיי: לא אנחנו הם המחליטים.
האמיני בעצמך, ודעי שיבוא היום שבו תהיי מוכנה,
והקב"ה ישלח לך את הטוב ביותר בשבילך..
איחוליי..
בקרוב ובנחת..
בהצלחה..

נועה ה-1 אין לי משהו ספציפי , אבל אני אנסה לחפש בלנ"ד , רק אל תכעסי אם לא כי אני ממש עסוק .ותזכירי לי מדי פעם ...

{ התכוונתי תזכירי לי דרך האשכולות ולא בפרטי בבקשה..}

ישיבאיש,
תודה מראש. גם אם לא יהיה לך זמן...
( ובקשר להודעות בפרטי, אין לי זמן ולא מתעסקת בזה... )

הכוונה,
תודה רבה על המילים המעודדות כל כך.
אולי יש אמת בכך שהפחדים והדאגות מעידים על רצון עז לחיים. יכול להיות שהם הסימן לכך שעוד לא הרמנו ידיים.
אבל קשה לי להסכים עם זה שאלו תחושות חיוביות. קשה מאוד לחיות בכיף ובשמחה עם המתח המתמיד הזה, עם דפיקות לב שמואצות כל פעם כשנזכרים במצב, עם המועקה המכבידה עד כדי מחנק שעולה כשמביטים למציאות בעיניים...

אם נגזר שתהיי רווקה, את תישארי רווקה.
אם נגזר שתמצאי את זיווגך, תמצאי אותו.
זה כבר נגזר 40 יום לפני יצירת הוולד ככתוב במסכת נדה.