מבט נוגה בחלון הזכוכית שבחדרי, שריקת הרוח שבין החריצים, וגשם- גשם בחלון וגשם של דמעות.
הבזק של ברק מסנוור מפלח את חשכת הלילה הרטוב, ואחריו קול רעם גדול מתגלגל ומרעיד את לבבי, וקולו מצטרף לפעימות ליבי שהולמות בחזקה מתוך החזה; וגשם – גשם בחלון וגשם של דמעות.
והלב ממשיך ורועד, ובראש מחשבה מתרוצצת, מתנודדת עם ענפי העצים, בין דמעה לדמה, מחפשת תשובה לשאלה מטרידה, היכן את ואיפה הינך ומתי תבואי.
צמרמורת עוברת בגוף, ספק מן הקור ספק מן הרגש, ורעד חלש שמתגבר חליפות. פורש ידיים למעלה, וסופקן זו לזו, מצמיד שפתיים, ופותח בתפילה חרישית.
אלקי, א-ל מרום, יושב בשמים
דמעותי אוסף בנאדו כמטרות מים
שלח ישועה אל בנך פה יושב
רצה תפילתי תחנוני הקשב
במהרה בקרוב המצא לי ארוכה
רחמי אב חנון הושט לי בידך
בחסדך יצרת עולמך ואדם בראת
ועשית לו עזר כנגדו.
וצאצאיו בדרכו – איש ועזרו, ועזרי רחקה ממני.
והפרדתנו בשני גופים, בשני מקומות, בגוף - רחוקים ונפש אחת, שזמנה להתאחד.
ונפשי זה מכבר שואפת למלא החסר, אך נעלמה ממני, ואיני יודע מי הראויה לי.
אנא א-ל מרום התקיף בחסדים
פקח והאר עיני לראות את זיווגי הנכון לי כפי שורש נשמתי,
טהר מחשבותי ורעיוני, שלא יגרמו עוונותי,
לעכב את זיווגי.
השפע לי עוד כוח שאמשיך לראות את טובך וגודל חסדך,
ותעלה לפניך תפילתי בבקשי –
חלקי ה' אמרה נפשי.
וגשם בחלון, וגשם של דמעות, נמהלות בחיוך קטן מתרחב,
אשר לאלוקי ליבי מייחל, ומאליה פורצת שמחה שבלב.
ושריקת הרוח משתיקה לחישות המילים, ועיניים מתרוממות מביטות בחלון:
ומאמר חז"ל מתנגן מאליו על שפתי: גדול יום הגשמים שישועה פרה ורבה בו. גדול יום הגשמים מיום שנבראו בו שמים וארץ. גדול יום הגשמים – גשמים בחלון, גשמים של דמעות, גשמים של ברכה וישועה, שעלינו – בעזרת ה' יתברך, יבואו במהרה!
היום בצהריים נשברתי.
התקשרתי לאמא שלי ושאלתי אותה בפשטות- מי זה, איפה הוא ומתי הוא יבוא... וירדו לי דמעות מהעיניים..
ועכשיו אני קוראת את זה וזה עושה לי פלשבק.
היה חזק!
והלוואי ויתקבלו תפילותייך מהרה..!!
נשלח ב-15/3/2009 22:06
משגיח,
מפעים, מרגש, מרעיד יותר ממיתר אחד בלב.
התחברתי מאוד לאווירה הכאובה מחד ואופטימית, מקווה ומתפללת מאידך.
בשורות מעולות אצלך ואצל כולנו!!!
תודה על השיתוף!
נשלח ב-16/3/2009 00:16
רק עכשיו קלטתי שמשגישליטא היא אישה
[ או שטעות בידי? ]
קטע יפה מאוד, הרגשתי ממש בתוכו/ חלק ממנו
_________________
"תורת אמת היא תמיד מעניינת, אך אין מגייעים אליה אלא אחרי שמואסים בגשמיות שעלי האדמות" [ד. ז.]
נשלח ב-16/3/2009 01:13
פיוטי ומרגש ונוגע ללב.
מתואר בכנות ובלי מסכות.
כל אחד מאיתנו מזהה שם את עצמו.
אישית, גשם עושה לי מצברוח כך שהתחברתי יותר לסוף הדברים,
לאופטימיות, לשפע, לברכה, לטוהר שיורד לעולם אחרי שהוא נשטף ממרום.
שנזכה כולנו להיות מושפעים תמיד בכל טוב!
יישר כח גדול משגיחנו שליט"א!
נשלח ב-16/3/2009 01:28
מאמר מיוחד במינו אהבתי והתחברתי לכול מילה...
בעיקר היום.. (יש ימים כאלה שהרגש גדל..)
נשלח ב-16/3/2009 07:13
וואו...צמרמורות...
...ניכר שאלו דברים שיצאו מן הלב.....
&&&
קריסטל, אני פשוט מתמוגגת כל פעם מחדש על היציאות שלך!!! (מי זה, איפה הוא...)
נשלח ב-16/3/2009 07:24
לא ידעתי שלמשגיחים יש רגש, יצירתיות וכשרון..
משגיח.
פשוט מדהים!
נפלא!
מרגש!
תמשיך..
נשלח ב-16/3/2009 10:06
בס"ד
זה היה במקום...
אז זהו....בדיוק אתמול הלב שלי מאד מאד כאב,
נפשי לא מצאה לה מנוחה,
ואז....(שלא כהרגלי) כתבתי ושפכתי את אשר על ליבי ולחצתי "שלח"
גם הדמות שמעבר חווה את אשר על ליבי, כמין "צרת רבים",
הוקל לי קמעה...
גם אתם ככה?! משהו כואב, משהו צובט בלב, אבינו, תרחמנו!
גשם של דמעות..... ולך משגיחשליטא,בקוראי את הכותרת, הסתובבתי לחלוני ובדקתי אם השמים מצטרפים אלינו גם עתה.
קשה לי לבטא במילים את התפעמותי וכאבי למקרא דבריך,
תודה ששיתפת ותמשיך...ושיהיה מתוך דמעות שמחה.
שנזכה תמיד למהול את דמעותינו בתפילה זכה,
תפילה שחשים בה ששערי שמים פתוחים ואבא מחייך אלי
ואומר לי: ביתי, אני מאזין, אני מרגיש, אני יודע, אני מייטיב...
אסיים בציטוט מהנ"ל:
השפע לי עוד כוח שאמשיך לראות את טובך וגודל חסדך.