אהמ..אהמ..נאום פרידה:

שלום,

לא האמנתי שאני אגיע למילים כאלו, חשבתי שאני אשאר כאן לנצח, הרגשתי כמו בבית, הרגשתי שזו הבמה שלי, וזה המקום אליו בורחים, וזה המקום שמקבלים ממנו אנרגיות, שנפתחים ומספרים ומדברים וחושבים יחד, ובוכים יחד וצוחקים יחד, על הסטיגמות, ועל הבחורים, ועל הבחורות, על השטויות שלנו, על השאיפות שלנו, שמרחיבים את מעגל החברויות, שמתפתחים...... וצדקתי.צדקתי בכל מילה. היה מדהים ונהדר.

וכמו כל דבר טוב בחיים- גם זה הגיע אל קיצו, לא מתוך פסימיות-אלא מתוך החלטה שלימה בענין, טוב לא בדיוק שלימה.... תמיד היו לי ייסורי מצפון על כך שאני גולשת לי כאן, למרות שאני חושבת שהרבה דברים יפים ומבורכים יצאו מכאן, בין בגלוי, בין בהסתר..בין שתדעו עליהם ובין שלא..

אבל הקב"ה מסובב את הדברים איך שהוא מחליט ורוצה, ולפעמים רק לפעמים יש כאן אנשים שבועטים לך ישר בבטן, ושפשוט עושים הרגשה רעה. שמציפים בעינייך את הדמעות, שסוחטים ממך כאב, כאלו שמשתמים באתר היפה הזה ככלי הכי מכוער נגדך. נגד האלוקים.

זה לא מתאים לי,אני מצטערת. לא מתוך דוסייות או פרומערייות או חניוקייות.. אלא מתוך הרגשה בסיסית שכנראה מיציתי, ושאכן אינטרנט זה כלי עדין ורגיש ושלא כולם ראויים להשתמש בו...

אני לא אוהבת למסור לאסיק שמות של "נודניקים", מעולם לא עשיתי את זה- התמודדתי עם זה בשקט, עד שנדמו הקולות... אבל יש קולות שאין לי כוחות להתמודד איתם וגם אין לי כל צורך חשק או רצון לבזבז עליהם אנרגייות זמן ורגש..

זהו, אני מקווה שלא תזניחו את הפרשת שבוע- שבכל מוצ"ש רק שתדעו הייתי מקבלת כמה הודעות על כך שהדברים נאמרו בשולחנות של שבת- יישר כוח לכל הלוקחים חלק!  תודה שקראתם את האשכול שלי- "פניני קריסטל" והגבתם, נהניתי לראות אנשים מסורים ודבקים לאמונה בכל מחיר. הספקתי קצת כאן גם להוריד מהתמימות שלי כנראה שגם זה טוב, החכמתם אותי בשידוכים-תרמתם לי המון!! תודה לכל הבנות המקסימות שחלקן הפכו להיות חברות נפש ממש...  תודה מיוחדת לך אסיק-אתה עושה עבודת קודש!!

יהיה לי קשה להחזיק את האצבעות מלכתב מאמר חדש, או  לצטט אחד הגדולים, או לתקן טעות נוראה שמישהו כותב ... אבל כן אשמח לראות אתכם,את כולנו, מתארסים ומקימים בתים לתפארת...אז אאחל לכל מי שצריך שימצא את זיווגו בקלות בנחת בשמחה ובהצלחה...!

כואב.כואב.כואב. לא טובה בדברים האלו. נאלמות ונעלמות לי המילים,  אני מנתקת קשר אבל מנסה להחזיק חזק חזק עדין... לא אגזים שאומר שאני מרגישה שזה כאילו מישהו מת לי... בכל אופן שרצתי פה הרבה...

ולכל אילו הרבים והרבות מהתיבה האישית-שיחות ארוכות פתוחות שלא סיימתי, שאלות שעוד לא עניתי כי לא הספקתי, אני מבקשת סליחה. אבל זה הזמן לקום על הרגליים ולא לחכות לי שאני אעשה קסמים...זה הזמן!! לקום-!ולהתחיל להתמודד...

זהו, יקיריי, אהוביי- 

שבת שלום, בשורות טובות.

להתראות.

_________________