| נשלח ב-13/9/2009 03:24 |
 |
| |
הצילו...!!! נמאס לי משידוכים............
בס"ד
לי אישית נמאס....
נמאס מפגישות מהתחנחנויות ממשחקים
אני רוצה ללכת יום אחד ברחוב ולמצוא את אהבת חיי...
בלי לברר בלי לברבר...בלי צפיות בלי אכזבות...
להיות מאושרת עד הגג.... בלי מריטת עצבים כל פעם מחדש....
חשבתם על זה.... איך זה הגיוני שיבוא מישו שלא מכיר אותי בקושי
ויציע לי מישו שהוא גם לא מכיר בקושי ויאללא תפגשו תתחתנו...
מזה איזה מוזר הוא עולם השידוכים...
לא יותר פשוט לתפוס מישו שניראה לי פחות או יותר....
ולנסות לעשות את זה איכשהו....
לויודעת נמאס לי כבר מהצעות חסרות שחר ופגישות ללא תועלת....
באלי לנסות את זה בדרך קצת שונה..... אולי אפילו....בדרכם של השבבניקים...
הרי גם הם מתחתנים בסוף איכשהו..... לא יודעת ....אני מבולבלת....
תעזרו לי................!!! נימאס לי................!!!
_________________
כשה' סוגר דלת...הוא פותח חלון...!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2009 09:24 |
|
| |
את האמת,אני לא כ"כ מרגישה כמוך
אולי בגלל שאני רק בתחילת התקופה היפה הזאת...
אבל אני מבינה אותך מצויין ויודעת שזה קשה מאודד!!!
יש הרבה מהצדק בדברים שלך,אבל העולם שלנו לא מחפש צדק..
מה שבטוח הוא, לא נראה לי שבדרך של השבבניקים ילך לך יותר טוב,מנסיון!
את יודעת,הדשא של השכנים תמיד ירוק יותר....
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2009 10:41 |
|
| |
מנגינה בלבן
צודקת צודקת!!!!
אני מרגישה ב-ד-י-ו-ק- כמוך.....
חכי עוד ארשום בהרחבה ואסביר ע"כ. אין לי זמן כרגע.
אבל ב17:00 יגיע הפירוט הרציני...
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2009 11:25 |
|
| |
מנגינה, גם לי נמאססססססססססס לפעמים.
הרצון הזה לתפוס מישהו שנראה לך באוטובוס או סתם ככה ברחוב, מגיע בגלל יאוש
תבדקי עם עצמך, כשאת מיואשת זה קורה.
מיאוש אף פעם לא יצאו דברים טובים.. לא שאני יודעת..
משום מה הדשא של האחרים לא קורץ לי בכלל, לא מקנאה במצב שלהם אחרי החתונה..
פתאום הם צריכים להיות נאמנים לבן/בת זוג אחד/ת בלבד, קודם הם היו רגילים להסתכל ולדבר עם כל העולם (ואשתו..) ועכשיו זה נהיה אסור.. (לא באסה?)
אז או שזה הולך להם, או שלא כל כך...
אין לנו הרבה מה לעשות חוץ מלהתפלל על זה,
במחשבה שניה זה הרבה מאוד לעשות.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2009 11:57 |
|
| |
מנגינה- לכולנו יש את הימים הקשים והמבאסים שפשוט נמאסססס, אבל אז מגיע יום חדש עם אפשרויות חדשות ומצב רוח הרבה יותר טוב--- וזה סודם של החיים, פשוט צריך לנשום עמוק ולחכות שהרגשה המגעילה היאוש והאכזבה ישקעו, וכמו שכתבת, שהקב"ה סוגר דלת, הוא פותח חלון... צריך רק לפתוח תעניים להאמין ולהתפלל
_________________
"לא כל פלפל ממולח
ולא כל כרוב הוא גם מלאך...!"
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2009 14:46 |
|
| |
אני נמצאת בבעיה הפוכה.
מכיון שאני באה מבית קצת סגור שבו כל פגישה זה אירוע היסטורי. אחרי מסע בירורים ופגישות של ההורים עם הפרטנר רק אז יש פגישה קצרה. מה שהופך אותי לרעבה לפגישות שלא ממש יש לי. וזה לא שאין הצעות. פשוט עד שמשהו מתגלגל לפגישה הנשמה יוצאת. מה אתם אומרים מי מסכנה יותר? אני שאין לי פגישות או מנגינהבלב שנמאס לה מפגישות???
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2009 15:03 |
|
| |
| כפית_סוכר כתב: |  | | מה אתם אומרים מי מסכנה יותר? אני שאין לי פגישות או מנגינהבלב שנמאס לה מפגישות??? |
|
שאלת מליון דולר.
שימו לב שע"פ רוב בגלל הקושי שכרוך בכל מצב בפני עצמו בין ''ים'' ובין "יבשה" בזירת השידוכים, אנו יוצאים מנק' הנחה שלנו קשה ומסתמא שאולי אצל השני המצב יותר מרנין.
אז נכון שקשה נוראא, אבל חייבים להרגיל את עצמנו שמה שעובר עלינו, זה מה שה' החליט שטוב לנו ברגע זה
ומהשוואות לא נשיג תועלת, חבל לבזבז אנרגיה רגשית ולאכל את הלב.
כתבתי את זה בעיקר לעצמי.
תחל שנה וברכותיה:)
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2009 15:06 |
|
| |
בנות,
לא לעשות פדיחות!
ובמיוחד לא בכזה פורום.............
המצב קשה ומייאש, זה נכון.
אבל מכאן ועד לעלות על הגגות
הדרך ארוכה.
להרגע בנות,
שנה חדשה בפתח
שנה שתביא בכנפיה רק בשורות טובות
לכל המעוכבות הבוכיות והמיואשות!
תודה חנוש' על דבריך המחכימים!
(המורה אני_הקטנה)
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2009 15:08 |
|
| |
בס"ד
בכייף, המצב בקנטים, מלשות?! 
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2009 15:13 |
|
| |
ת'אמת שאני לא כ"כ פונקציה....אני רק בתחילת התקופה....
אבל,אני חושבת שזה לא כ"כ נורא כמו שאת מציירת את זה...
(וסליחה על החוסר הבנה...)
ומשו שאבא שלי לימד אותי:כל דבר בחיים יש לו 2 צדדים,צד של אור וצד של חושך...
וכמה שזה נשמע קלישאה!!תמיד כדאי להסתכל על הצד החיובי...
תחשבי,זה לא כ"כ נורא..(חוץ מהעובדה שיש אנשים שמתים להתחתן!!)
הכל עניין של הסתכלות!!את יכולה לקחת אתזה בסבבה...ולהגיד:וואלה,עוד פגישה...
להכיר עוד הלך חשיבה,עוד דעה על החיים.....זה לא אמור להיות מעצבן....(נראלי!!)
ותאמיני לי,אין לך אפילו מה לפזול לכיוון של הרחוב...הם לא חיים חיי אהבה אמיתיים!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2009 16:50 |
|
| |
חן חן לכל המעודדות למינהם....
אבל מלעשות לי נמאססס..... ושלא תחשבו שכל שני וחמישי אני עם מישו אחר המצב שלי בערך כמו כפית סוכר....שעד שיש משו.....(רק שההורים שלי לא הולכים לראותות'ו...הם סומכים עלי שאני מספיק גדולה.... )אבל עד שיש משו קצת רציני.... או שזה יורד על דברים שטוטיים או... שהוא פשוט 360 מעלות מימה שדברו עליו וההתאמה ביננו רחוקה כרחוק מזרח ממערב... זה מייאש מלעשות... לא שאני חושבת שהחיים של השבבניקים זורחים יותר לרגע לא.... אבל ככה מין מחשבת יאוש כזאת.... ה' יעזור אני בטוחה ומאמינה....
_________________
כשה' סוגר דלת...הוא פותח חלון...!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2009 20:31 |
|
| |
"רק תפילה אשא"...
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2009 23:21 |
|
| |
ניסיתי להבין את התגובות כאן, אבל כל תגובה כאן פחות הגיונית מחברתה מבחינה רציונלית
תוקן על ידי ליטאי613 ב- 13/09/2009 23:17:18
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2009 00:56 |
|
| |
מנגינה אני מבין אותך מאוד מאוד. דרך אגב אני כתבתי ופתחתי כאן כמה וכמה אשכולות בנושא.
הבעיה אצלי שאני הגעתי למסקנה שאני לא יגיד לקב"ה איך לדאוג לי לשידוך שלי. הוא זה שידאג לי בכל מקרה אז למה לי לשבור את הראש ולהגיד למה ככה ולמה ככה?
אם כתוב מלמעלה שאת תיפגשי אם בעלך לעתיד שלא דרך שידוך תאמיני לי שזה יקרה גם בלי שכל הסביבה ידעו מזה. ואם זה הדרך שאת תצטרכי להתחתן אז לא יעזור לך בי"ד גם אם תצהרי שאת לא רוצה דרך שידוך וכ'ו בסוף זה יגיע דרך שידוך.
אני יודע ומכיר את התקופה הזאת גם ממני אישי התקופה הזאת היא קשה שיכול להיות לב"א בחיים. בפרט שאתה מרגיש כמו מגבת שכל אחד בא ומנגב את עצמו עליך.
אבל בסוף שמתארסים מבינים את הכל ושוכחים את כל הסבל שהיה בדרך.
אני לפחות שמח שאני בחור חסידי שאצלינו לא ניפגשים אם כל הצעה ולא כל שם שעולה הולכים ישר לפגישה. נכון שמצד שני זה מתסכל הרבה יותר כי אתה בת'כלס לא מרגיש שיש משהו. אבל בסוף אתה יותר מאושר שלא נפגשת אם הרבה בנות קודם...
בסוף פסוק צריך לזכור שעוד פחות משבוע מגיע ראש השנה ויום כיפור וכ'ו וזה הזמן שלנו לסדר לעצמינו את השנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2009 09:43 |
|
| |
| אברימלהה כתב: | | מנגינה אני מבין אותך מאוד מאוד. דרך אגב אני כתבתי ופתחתי כאן כמה וכמה אשכולות בנושא.
הבעיה אצלי שאני הגעתי למסקנה שאני לא יגיד לקב"ה איך לדאוג לי לשידוך שלי. הוא זה שידאג לי בכל מקרה אז למה לי לשבור את הראש ולהגיד למה ככה ולמה ככה?
אם כתוב מלמעלה שאת תיפגשי אם בעלך לעתיד שלא דרך שידוך תאמיני לי שזה יקרה גם בלי שכל הסביבה ידעו מזה. ואם זה הדרך שאת תצטרכי להתחתן אז לא יעזור לך בי"ד גם אם תצהרי שאת לא רוצה דרך שידוך וכ'ו בסוף זה יגיע דרך שידוך.
אני יודע ומכיר את התקופה הזאת גם ממני אישי התקופה הזאת היא קשה שיכול להיות לב"א בחיים. בפרט שאתה מרגיש כמו מגבת שכל אחד בא ומנגב את עצמו עליך.
אבל בסוף שמתארסים מבינים את הכל ושוכחים את כל הסבל שהיה בדרך.
אני לפחות שמח שאני בחור חסידי שאצלינו לא ניפגשים אם כל הצעה ולא כל שם שעולה הולכים ישר לפגישה. נכון שמצד שני זה מתסכל הרבה יותר כי אתה בת'כלס לא מרגיש שיש משהו. אבל בסוף אתה יותר מאושר שלא נפגשת אם הרבה בנות קודם...
בסוף פסוק צריך לזכור שעוד פחות משבוע מגיע ראש השנה ויום כיפור וכ'ו וזה הזמן שלנו לסדר לעצמינו את השנה. |
|
לדעתי בשנה הקרובה הבאה עלינו לטובה תתחתן
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2009 11:33 |
|
| |
[
לדעתי בשנה הקרובה הבאה עלינו לטובה תתחתן [/quote]
ומה דעתך עלי????
|
|
|
|
|
