| נשלח ב-30/9/2009 11:22 |
 |
| |
סתיו
זהו זה הגיע הרגע
הרגע שידעתי שאי פעם יגיע
ההרגשה המתוקה שסופסוף....זהו זה הסוף
ניצוצות אחרונות כבו בתוכי
מותירות אחריהן אבק שריפה מצחין
אבק שכל משב רוח סתוית קלה
עלולה לפזר אותו לכל עבר
אבל הפעם
לא בתוכי,
לא בליבי,
רוח סתוית קלה שתבוא
לפזר את אבק השריפה
החוצה,
אל המרחב,
אל השונה והמרוחק
רחוק רחוק מכאן
ואחריה,
יקפצו מתוך ענן
טיפות טיפות של גשם
יהיו גדולות יהיו מתוקות
ימרקו במרץ כל
סימן,
זכר,
שארית,
למהומה שהתחוללה אך רגע קט לפני שהגיעו
הם ישטפו בשטף כל הנקרא בדרכם
ירעננו את האויר בריחו המתוק של הסתיו
לא עוד ריחה החרוך של השריפה
יהיו כמה עלי שלכת שיפלו
אם מעוצמתה של הרוח
או שמה מצליפתו של הגשם
שיפלו,
גם אני נפלתי,
בשונה מהם,
ישלי דרך חזרה,
הרוח תפזר....
הגשם ישטוף
ניחוחות חדשים יתפזרו באויר של
טוהר,
זכות,
של:"כי נפלתי קמתי"
ניחוח שרק מי שהריח את ריחה של השריפה
מסוגל להנות מימנו
לשאוף אותו עמוקעמוק
פנימה,
להחזיק אותו שם,
לא לתת לא לצאת בנשיפה אחת כמו תמיד
לאצור את הרגע,
להתרוקן ממחשבות...
לאסוף את כל
השברים,
הזכרונות,
ההרגשות,
לתוך קופסה גדולה שמכילה הרבה
לפחות כמו הלב שלי
לנעול אותה
עם אחד,
שתיים,
או שלושה
מנעולים
ולסוע הרחק הרחק מכאן
לאוקיינוס ,
האטלנטי,
או השקט,
לים
השחור,
האדום,
או
המוות,
העיקר הכי רחוק שאפשר מהים שבליבי
ושם,
להטביע אותה
לתת לה לצלול
אל העמקים
אל המצולות
אל המקום שראוי לה,
ולברוח
בלי דרך חזור
לשכוח
בלי לנסות לזכור
ואז....
לשחרר
להשתחרר....
להנות מסתם רוח סתוית
לקפץ בעוד שלולית של גשם
לראות בעלים הנושרים
סוף שהוא התחלה
לעצום עניים
ולחכות
אפשר
בצפייה
תקווה
או געגוע...
לשמש החמה
שתבשר
סתם
ביום
של
סתיו
שהסוף
הגיע
ממש
הוא כאן
עכשיו.
_________________
כשה' סוגר דלת...הוא פותח חלון...!!!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2009 11:25 |
|
| |
כתיבה יפה!!
למרות שלפעמים יש הרגשה שצריך מינימום פירוש רש"י כדי להבין את השירים פה...
(או שזה רק אני חסרת ההבנה כאן...??)
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2009 11:31 |
|
| |
מנגינה, עשית לי חשק עז לסתיו.. 
אני כבר מדמיינת עלים יבשים מתמוססים תחת המגף ורוח נעימה כזאת...
את כותבת מדהים!
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2009 11:38 |
|
| |
המון מוכשרים כאן.
מנגינה, את כותבת ממש מעולה!!
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2009 12:01 |
|
| |
אהבתי...
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2009 13:04 |
|
| |
כותבת מעולה.
אבל מידי הרבה א נ ט ר י ם ...
_________________
לחיות הוא אחד הדברים הנדירים ביותר, רוב האנשים פשוט קיימים.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2009 18:42 |
|
| |
חמודה.....
אנטר זה לא פחות מימילים....
החכמה היא לא לקרוא את הכתוב....
אלא דווקא את האנטרים הרועמים
.
.
.
הפסיקים,
,
,
והנקודות.........................................
הם מדברים לא פחות מהמילים עצמם.............
תנסי את זה....................
.
.
.
.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2009 23:37 |
|
| |
הסתיו של חיי בא ללא הודעה מוקדמת
רוחות קרירות מנשבות מצפון
ועננים שסועים עוברים בסך על פני השמש
נהר לבן כחול לבן כחול
רגעים של אור ושל צהוב מסנוור
ורגעים אפלוליים מסוגרים
שמכניסים אותך כמו החורף הקרב
עמוק לעצמך
פיסות של מחשבה מאבדות את הירוק
נופלות לאדמה, כומשות,
נדרסות בידי אנשי הכלום
נראות כטבע של מדמנת רחוב
הגשם המפרה מבושש לבא
כך שאני נשאר צמא ללחלוחית
שמקפלת בתוכה את התקוה הישנה
לאביב נעורים
אומרים לי שבמיין, במסצו'סטס,
העולם צבוע באלפי צבעים של סתיו
מערבולת של אדום של ירוק ושל צהוב
אבל הסתיו שלי אפור
כן, זה בגללך נערה,
מדוע נתת לענן
לכסות, להסתיר,
את מה שאמור היה להאיר
כן, זה בגללך נערה
בגללך.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 10:38 |
|
| |
וואו! שיר יפהפה!
עדיף לא לדבר.. זה מצמצם.
הערה קטנה-
הפעם הראשונה שכתוב בתורה בגללך היא כשאברהם אומר לשרה "וחייתה נפשי בגללך.."
היא לא אשמה הנערה ההיא, יש מישהו שנמצא בכל מקום והוא שולט בנו כרצונו,
אנחנו רק בובות אלחוטיות... 
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 10:45 |
|
| |
אם קראת את האשכול על זיווג שני, לא היית ממהרת להפוך אותה לחפה מפשע לגמרי!
בקשר לההערה, כמדומני שזו לא הפעם הראשונה אלא הפעם היחידה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 10:46 |
|
| |
בס"ד
אומרים שאם משנים שיר ממקוריותו הוא מאבד מטעמו,
אם לא היה כך, הייתי משנה את שירו של זאב...
כן, זה בגללך נער, (נער, עדיין?!)
בגללך.
לא אוהבת סתו .
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 10:50 |
|
| |
ההגדרה של נער נתונה לשינויים היסטוריים
יצחק אבינו מכונה כנער בגיל 37
היום? לא חושב שזה היה הולך
גם לגיל שלי [בסביבות ה23] לא חושב....
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 10:53 |
|
| |
בגללה בגללך בגלל ובגלל ובגלל ובגלל
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 10:53 |
|
| |
בס"ד
חשבונות שמים....
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 14:01 |
|
| |
חנושנוש, גם אני לא אוהבת סתיו.
ובשבילך, בשבילי ובשביל כל מי שאוהב....
קיץ לבד
הייתי שלו כל אותו הקיץ.
לפחות בחלומות של בודדים.
ועכשיו כבר עבר חלף לו. ואיתו השמש הזהובה.
שמלות קלילות וחלומות שלא יתגשמו, על אהבה.
היית שלי כל אותו הקיץ.
יולי-אוגוסט של בודדים.
אל דאגה, אומרים שכל סוף הוא בעצם התחלה של משהו אחר,לטובה,
ומי יודע, אולי אפילו הפעם אהבה.
הייתי שלו כל אותו הקיץ.
גם אם הוא לא ידע, הבודד.
ורציתי לתת לו את כל מה שהוא קיווה,
אבל לא יכולתי, כי הוא ביקש אהבה.
היית שלי, כל אותו הקיץ.
ואני התעקשתי להיות בודדה.
אילו בפנים ידעת עד כמה אני רעבה,
לחום, למבט, לאותה אהבה.
הייתי שלו, והוא היה שלי, כל אותו הקיץ.
אבל כדרכם של קיצים, יום אחד בלי התרעה מוקדמת, בא הגשם של הסוף.
ואני נשארת בדד, מפוכחת, מיואשת ורטובה,
מבינה שזה היה הכול- חוץ מאהבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 14:18 |
|
| |
בס"ד
יופי, תמשיכי להכאיב
_________________
|
|
|
|
|
