| נשלח ב-12/10/2009 13:10 |
 |
| |
הבטחתי שאלה
הבטחתי שאלה------------
(בסוגריים אני חושבת ומרגישה
ששכחו פה בפורום להתדיין ולהעביר דעות
או מברברים או כותבים שירים/סיפורים ו"יפה,יפה")
שאלתי ובקשתי---
יש לי הרגשה שחלק מיושבי הפורום
עברו/עוברים חיי ילדות/נערות/בחרות
לא קלים
(בחר את המתאים/ תקנו אותי)
ולא צריך להרחיק לכת להתעללויות וכ'
אלא משהו כמו
גירושי הורים, יתמות, סיפורים עם אחים/ אחיות וכ'
התאוריה שבנתה חברה שלי אומרת כך:
מי שעבר חיי ילדות/ נערות לא תקינים לגמרי
מצפה לחיי נישואים טופ!
ולכן ככ קשה לאנשים כאלה
להחליט על בן/ בת זוג שתתאים להם
בקיצור-
קשה להם להחליט על חתונה
מרב תקוות וציפיות מחיי הנישואים
מה אתם אומרים?
______________________________
עקב רגישות הנושא
נתייחס בהתאם לכל תגובה........... 
תוקן על ידי אני_הקטנה ב- 12/10/2009 13:12:01
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2009 13:25 |
|
| |
גם לי יש תיאוריה, לא רק לחברה שלך 
מי שיש לו חיים טובים, ורואה כל הזמן חיי נישואין טופ אצל ההורים ואצל האחים,
מצפה לחיי נישואין טופ!
קשה להחליט?
בטח שקשה! זה בן זוג לכל החיים! ההחלטה הכי ענקית שיש לנו!
משום מה יש אנשים שכאשר הם קונים דירה הם מתלבטים כמה חודשים, וכשהם בוחרים בן/בת זוג, הם מחליטים מהר מידי. אומרים משהו כמו "יאללה, החלטתי וזהו, שום דבר לא רע"
עליהם דווקא אני תמהה..
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2009 13:30 |
|
| |
קשה להם להחליט "מרב ציפיות ותקוות" ???!
לפי התיאוריה שלך : קשה להם מרוב חששות ודאגות.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2009 13:38 |
|
| |
אני_הקטנה,
את מתכוונת לומר שאת עברת/עוברת חיי ילדות/נערות/בחרות
לא קלים?
מה המקום להניח שמי שכן עבר חיים תקינים לא רוצה חיי נישואין טובים?
תיאוריה שגויה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2009 16:35 |
|
| |
התהליך שחברה שלך מתארת הוא משהו שקורה במציאות, הבעיה היא רק בהגדרה:
לא מדובר ב "ציפייה לחיי נישואין טופ" אלא ב"ציפייה להשלמת חסכי ילדות" על ידי בן הזוג.
יש הבדל גדול בין השניים. אם ניקח למשל, בחורה שהיה חסר לה דמות-אב בילדותה ועכשיו מחפשת בעל שיהיה גם כמו אבא ויגיד לה כל הזמן מה לעשות - היא משלימה חסכים אבל זה לאו דווקא מתכון לחיי נישואים מאושרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2009 19:36 |
|
| |
| תרי_זוזי כתב: |  | |
התהליך שחברה שלך מתארת הוא משהו שקורה במציאות, הבעיה היא רק בהגדרה:
לא מדובר ב "ציפייה לחיי נישואין טופ" אלא ב"ציפייה להשלמת חסכי ילדות" על ידי בן הזוג.
יש הבדל גדול בין השניים. אם ניקח למשל, בחורה שהיה חסר לה דמות-אב בילדותה ועכשיו מחפשת בעל שיהיה גם כמו אבא ויגיד לה כל הזמן מה לעשות - היא משלימה חסכים אבל זה לאו דווקא מתכון לחיי נישואים מאושרים.
|
|
צודק!
גם אני חושבת כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2009 19:47 |
|
| |
הם מחכים לנישואים ואדרבה הם יסכימו להכל העיקר לפתוח דף חדש ולשכוח מהצרות. אם יש סיבהלעיכוב זה פחד ממה שיכול לקרוא להם בחיי הנישואים הרי ההורים התגרשו אלימות וכו' גם להם יכול לקרוא מהדברים האלא.
אמר לי יהודי גדול בשמח"ת, שנשים לב התורה מסתימת בצער אחרי זה כולם צועקים חזק חזק ונתחזק ומתחילים בראשית. מוסר לאדם מתוך הצער, צרות, יאוש וכו חזק חזק ונתחזק ולהתחיל מבראשית.!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2009 23:48 |
|
| |
לכל האנשים יש חיים מורכבים
אלא אם כן הם חסרי בינה שאז "אין שכל אין דאגות"
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2009 09:53 |
|
| |
יש לי תיאוריה אחרת, דומה אבל קצת משופצת:
מי שחווה ילדות (ובעיקר תינוקות) תקינה גדל בריא בנפשו, עבר באופן תקין את ה"משברים" או ה"התמודדויות" של גיל התינוקות/ילדות/התבגרות...
וכעת בשלב זה של חייו הוא בשל ומוכן ל"התמודדות" הבאה , והיא - יצירת קשר קרוב ואינטימי עם בן זוג.
מי שלא חווה ילדות תקינה, ג"כ כמובן יש לו סיכוי להתגבר על זה (לפעמים לבד, ולפעמים עם עזרה של חבר או איש מקצוע), אבל המצוי הוא שהוא לא בשל לשלב הזה,
ואז אנחנו רואים אנשים ש: שידוכים זה לא הקטע שלהם בחיים עכשיו (אני לא מדברת על כאלה שהתבשלו בשידוכים הרבה זמן ורוצים הפסקה, אלא כאלה שזה בכלל לא מעניין אותם), או שהם מורידים על שטויי שטויות, והכל מהפחד העמוק להיכנס למסגרת קרובה ואישית.
מין חוסר אמונה בעצמי שאני מסוגל לזה, וחוסר אמונה בבן הזוג שהוא מסוגל לזה, מין פנטזיה ש - אם הוא לא אביר על סוס לבן.. אז אין סיכוי....
(הערה: כמובן לא כל מי שנתקע בשידוכים זה באשמתו. והערה נוספת: יש אנשים מבתים תקינים לגמרי שעברו ילדות לא תקינה)
התיאוריה האישית שלי היא שטיפוסים מהסוג הזה זה זן אחד של 'לא בשלים'. הסוג השני דווקא מתחתן מהר מאד , אולי עם הראשון שיקח אותם (אם כי גם אני למען האמת נישאתי לראשון שרצה אותי..לא סירבתי לאף אחד ), אבל חיי הנישואין שלהם רחוקים מהאידיאל. במקרים קיצוניים או אופי רע נראה גירושין, ובמקרים אחרים - 2 בני אדם שחיים זה לצד זה בלי הרבה סימביוזה...
{בגדול זה לפי התיאוריה של אריקסון, אלא שמסיבה שלא ברורה לי, המילה הזו נחשבת גסה כאן בפורום.. ראו זאת כאילו לא הזכרתי את שמו  }
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2009 10:31 |
|
| |
| ליטאית כתב: | | יש לי תיאוריה אחרת, דומה אבל קצת משופצת:
מי שחווה ילדות (ובעיקר תינוקות) תקינה גדל בריא בנפשו, עבר באופן תקין את ה"משברים" או ה"התמודדויות" של גיל התינוקות/ילדות/התבגרות...
וכעת בשלב זה של חייו הוא בשל ומוכן ל"התמודדות" הבאה , והיא - יצירת קשר קרוב ואינטימי עם בן זוג.
מי שלא חווה ילדות תקינה, ג"כ כמובן יש לו סיכוי להתגבר על זה (לפעמים לבד, ולפעמים עם עזרה של חבר או איש מקצוע), אבל המצוי הוא שהוא לא בשל לשלב הזה,
ואז אנחנו רואים אנשים ש: שידוכים זה לא הקטע שלהם בחיים עכשיו (אני לא מדברת על כאלה שהתבשלו בשידוכים הרבה זמן ורוצים הפסקה, אלא כאלה שזה בכלל לא מעניין אותם), או שהם מורידים על שטויי שטויות, והכל מהפחד העמוק להיכנס למסגרת קרובה ואישית.
מין חוסר אמונה בעצמי שאני מסוגל לזה, וחוסר אמונה בבן הזוג שהוא מסוגל לזה, מין פנטזיה ש - אם הוא לא אביר על סוס לבן.. אז אין סיכוי....
(הערה: כמובן לא כל מי שנתקע בשידוכים זה באשמתו. והערה נוספת: יש אנשים מבתים תקינים לגמרי שעברו ילדות לא תקינה)
התיאוריה האישית שלי היא שטיפוסים מהסוג הזה זה זן אחד של 'לא בשלים'. הסוג השני דווקא מתחתן מהר מאד , אולי עם הראשון שיקח אותם (אם כי גם אני למען האמת נישאתי לראשון שרצה אותי..לא סירבתי לאף אחד ), אבל חיי הנישואין שלהם רחוקים מהאידיאל. במקרים קיצוניים או אופי רע נראה גירושין, ובמקרים אחרים - 2 בני אדם שחיים זה לצד זה בלי הרבה סימביוזה...
{בגדול זה לפי התיאוריה של אריקסון, אלא שמסיבה שלא ברורה לי, המילה הזו נחשבת גסה כאן בפורום.. ראו זאת כאילו לא הזכרתי את שמו } |
|
צודקת מאד!
מי זה אריקסון? אפשר קישור?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2009 14:16 |
|
| |
כבר כתבתי בעבר ומחקו לי, אז אין לי חשק.. תעשי חיפוש בגוגל
אני לא אביא לינק כי אריקסון הוא בגישה של פרויד שזה כבר באמת מילה גסה..
לפי התיאוריה שלו אם בן אדם לא צלח שלב מסוים בחייו כמו שצריך, ובמיוחד במיוחד בשלבים הראשונים, ובשנת החיים הראשונה, אזי הוא לא יצליח גם בהמשך.
בעיני זה לא נכון. וגם סותר את עקרון הבחירה החופשית.
עם כוחות נפש אפשר גם אפשר. יש אנשים שלא חוו אהבה בילדותם ומצליחים להעניק אותה לילדיהם, או מצליחים ליצור קשר קרוב, לתת אמון, להיות פוריים ולהאמין בעצמם...
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2009 17:37 |
|
| |
אז כך
כולם לשבת יפה
אני מגיבה---
האמת, בתחילה אחרי שראיתי את התגובות
חשבתי שחבל שהעלתי את זה לפורום
אחר כך התברר שיש פה אנשים חכמים....
קודם כל התאוריה של חברה שלי היה לי איתה וויכוח בעניין
תודה שעזרתם לי לענות לה.........
ולענייננו-
אופק ומיש'- מסכימה איתכם
משגיח- סייג לחכמה.........
תריי - הגדרת אותה מעולה!! ככה אני אוהבת
ברבי - אני מתחילה להעריץ את הדעות שלך...
ליטאית, אני לא מכירה אותך (את אחות של ליטאי...?)
כתבת גבוהה כולל מקורות - שכוייח
לא רוצה שבזה יסתיים הדיון
אם יש לך מה להגיב
נשמח לשמוע בטל'.....................
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 00:10 |
|
| |
מי שעבר ילדות קשה רוצה שיהיה לו טוב אז הוא משקיע יותר ומי שלא אז פחות
נראה לי הגיוני!
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2009 07:51 |
|
| |
יש לי תחושה כזאת שמי שפתחה את האשכול הה עבר עליה ילדות לא פשוטה והיא בעצם רוצה לדעת אילו השפעות יהיו לכך...כמובן יתכן שאני טועה אז תקנו אותי...יום כתום!
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2009 13:02 |
|
| |
תודה על האיבחון
כמה לשלם?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2012 22:09 |
|
| |
קטנה, אני מסכים עם חברה שלך! (אם היא עדיין חברה שלך...) אני חושב שמי שעבר ילדות /נערות קשה (יתמות, הורים גרושים, מאומצים, הורה לא נורמלי וכו') הוא נהיה הרבה יותר רגיש, יותר מבין את החיים, (לפעמים זה הפוך). שהוא יפגוש בחורה מבית נורמלי שהחיים שלה עברו על מיי מנוחות, והמשבר הכי גדול בחייה היה,משהו כמו לא להתקבל לסמינר שהיא רצתה.. הוא ירגיש שהיא לא מספיק מבינה אותו, לא מספיק רגישה. זה יכול לקחת המון זמן עד שהוא ימצא את האחת שתענה על צפיית מלכת החלומות שלו...
השכול הזה שווה הקפצה!!
_________________
לאהוב זהו הטוב שבטוב
|
|
|
|
|
