ואין לי כח, כזה אני
עייפתי מלחפש תשובות לעצמי
זה פשוט קורה
אני בוכה...
והלב... זה לא סתם עוד שיר או מכתב בלי חרוז
זה פשוט יוצא, כי זה קורה...
כי היא כאן, בראש, ואין מנוחה
עדיין לא נתפסתי, כך שאיני מרגיש עזוב
וזה לא מתוכנן, זה פשוט קורה
ואין לי כח, לא, לא להפסיק לאהוב
אין לי כח, לרצות להפסיק לרצות
לא לשכנע, את עצמי, או אחרים
כי כלום לא בטוח מה נכון או לא נכון
הכל עוד פתוח, לשם או לכאן...
והלב בוכה, כמו שציטטתם אותו...
איך הוא שר? "אני כבר לא יכול לבכות..."
זה באמת קצת מוזר, זה מעבר לדמעות...
ואיך ההם שרו? "אני לא***, ואני לא***"
אני באמת לא, אבל אני בעצם כן****, אני.
וזה כ"כ מסובך וכ"כ לא ברור
אבל זה דוקא בגלל, שזה כן ברור...
ואולי זה דמיון, אולי זה רק בראש
אבל זה כ"כ, כ"כ מוחשי...
איך אמרתי לה? זו כבר המציאות...
אבל זה מרגיש נכון..
רק ש...לא, זה גם חושב נכון..
אז מה יהיה?
לאלוקים פתרונים...
בינתיים, הלב.. פעמונים...
נכתב בהשראה עכשווית, מציאותית, כי לפעמים המציאות עולה על הדמיון.
בעצם, אולי להיפך, ואולי... לא.
*ההוא אמר שבסוף זה משתחרר.. מה הוא יודע?! לאיזה כיוון בדיוק זה ישתחרר?
ריגשת!!!!
