| נשלח ב-2/11/2009 10:46 |
 |
| |
אשכול השירים/הרהורים של 'תמי_4'
והנה הראשון במהדורה המסודרת של פייטני שידוכי חרדים :)
בהבזקים בלבד אני זוכה
להרגיש אותו
אצלי בלב
לרגעים חטופים אני רואה
את עיניו החומות עמוק
בתוך שלי
בדמדומי שקיעה, אני
עוצמת עינים ויכולה
לראות
את החיוך שלו מותח
את שפתיו
את המילים המתוקות שרק
הוא יודע
איך אומרים אותן
בלחישה, לאט, עד שיעלה
הטעם
המתוק בתוך הלב
עד שיפסיק כל זה להיות
כל כך כואב
כמו שאני רגילה שיהיה
והיא חודרת, הלחישה שלו
מבעד חומות הלב שלי
הציני, המנוכר
הקר
מוצאת את דרכה מתחת
לגדר
בין אבני החומה הגבוהה
ששומרת על רגשותי
ונוגעת, עמוק
גורמת לי להאמין,
בתמימות
שהפעם, לשם שינוי
הכל קורה
באמת !
ולרגע אני מרשה לעצמי
להסיר את הכפפות
להוריד עוצמת כוננות
לפתוח את השער
את החלון
לאוורר את החשדנות שלי
לנשום, להרגיש
לאהוב שוב בלי לפחד
בלי להאבד
בלי להתאבד.. לאהוב
באמת!
תוקן על ידי אסיק_good ב- 18/04/2010 11:47:50
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2009 10:47 |
|
| |
אוהו מהמם!!.. היה שווה להכנס..
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2009 11:09 |
|
| |
מ-ד-ה-י-ם 
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2009 11:36 |
|
| |
סוף סוף...
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2009 12:23 |
|
| |
נוגע הכי הכי עמוק....
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2009 12:30 |
|
| |
השיר מציין תחושות שכמעט כל אחד/ת חווה... מאד קל להתחבר...
תמי, פשוט יפה!
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2009 14:41 |
|
| |
תמי,האמת שאני לא מתחברת לשירים שלך....(זה חוסר טקט מה שאמרתי עכשיו?)
אבל השיר הזה....ואווווווווווווווווווווווווווו נגעת בי!!!!!!!!!!
יש כבוד!
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2009 17:22 |
|
| |
סופהדרך. . .
_________________
כשה' סוגר דלת...הוא פותח חלון...!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2009 01:11 |
|
| |
מדהים מדהים! במיוחד אחרי חתונה. אבל למה אי אפשר להכנס לסמול מפון?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2009 20:50 |
|
| |
ענק!
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2009 08:37 |
|
| |
אין כמו תמי_4
לכתוב שיר אופטימי שייצא יפה, זה הרבה יותר קשה מהמנונים של מועדני דיכאון..
עשית את זה מצוין, יש לי מה ללמוד ממך.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2009 16:11 |
|
| |
הזוי
מנורת הלילה לוהטת
לחיצה קטנה
וחושך
חלון פתוח והוילון
משתוקק
לברוח החוצה
קר לי. השמיכה דקה
מסביב עלטה
ושקט
הוא כל כך רחוק
לא יודעת אם לבכות
או לצחוק
פעימות שקטות
מחזירות לי אות חיים
מירושלים
מקולפת,
מהציניות הכבדה
המוכרת מאד
זו שחשבתי שבלעדיה
אי אפשר לחיות
וכעת,
מגלה פתאום
שאיתה אי אפשר
לאהוב עד
הסוף
החדר החשוך נעלם
מפנה מקומו
לחלומות שלי,
כולם
שלווה שקטה, רצינית
הזויה
תופסת נוכחות
מרגיעה- מרגיעה
וכאילו
הכל הסתדר כבר
מזמן
כאילו הושגו כל
המטרות כולן
והכל רק בגלל
שקילומטרים מכאן
מישהו
חושב עלי גם
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2009 16:13 |
|
| |
מדהים ביותר! התרגשתי...
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2009 23:18 |
|
| |
תמי,
מרגש מאווווד ונוגע!!
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2009 11:21 |
|
| |
והבוקר..
אני כאן,
מול מסך המחשב
והמקלדת
אחרי ארוחת בוקר
ותפילה
מנסה בכוח לפקוח
עיינים ולהסתכל מסביב
אבל אנלא רואה
העולם כולו התגמד אל תוך
נכוחותו הדלה
הבוקר,
איכשהו זה יותר מדי
מכעיס
הוא עסוק ואין לו זמן
והוא זוכר
תמיד מתגעגע ולרגע לא
מפסיק לחשוב
ולאהוב
אבל רק אני זו
שכמעט משתגעת
מלהתגעגע אליו
מלחשוב עליו
וכל העולם שלי כאילו
נשאב אל תוך הוויתו
הרחוקה כל
כך..
הבוקר,
איכשהו זה יותר מדי
מכעיס
לא, הפעם
לא אני זו שאחפש
אחריו
לא אהיה זו הנלהבת
הבוקר, במין החלטה של
להכעיס
אני אברח לי, רחוק ממנו
ונראה אם הוא יהיה זה
שישתגע
מלהתגעגע אלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2009 11:26 |
|
| |
בדיוק!!! רק ככה תמי! חולה עליך...
|
|
|
|
|
