| נשלח ב-25/1/2010 17:59 |
 |
| |
פחדן
כתבתי על זה כבר כל כך הרבה ובכל כך הרבה מקומות..
הפעם החלטתי גם להביא את זה לפה.
אני יודעת שיש סיכוי שהאדם המדובר יקרא את זה פה, בפורום הפתוח לעיני כל, כתוב תחת הניק שלי
כן, הוא יודע מה הניק שלי ומי אני. יודע בדיוק שהכוונה היא אליו
ובכל זאת אכתוב.
אחד הדברים הכי עצובים שיכולים לקרות למישהו, באופן אישי, הוא כשהוא מוותר לעצמו.
עושה מה שנוח לו ולא מה שנכון לו. מרחם על עצמו יותר מדי. מחליק טעויות. מעגל פינות. זה לא בא מייד, אבל אחרי תקופה של שנה-שנתיים-שלוש של להרים ידים, אפשר למצוא רק את הצל שלו מרוח על הכסא המסתובב, כאילו חי, רק כאילו.
ובכן, מי שאני מספרת עליו הוא בדיוק כזה.
הוא אדם מוכשר וטוב לב ומבין ותומך ואמיתי וישר. הוא מישהו שיכל להסתובב בעולם הזה מנוצל עד קצה גבול יכולתו, לעשות נחת לעצמו ולהורים שלו ולמשפחה ולכל השאר.. והוא לא. במקום זאת הוא אדם אפילו לא בינוני, כזה שאף אחד לא יסתכל עליו אלא אם כן לא יהיה משהו טוב יותר לראות.. מישהו שאולי גורם עגמת נפש להורים שלו. מישהו מפוספס.
אז כן, בשביל לצאת מכל זה הוא צריך למשוך למעלה וחזק. לקרוע הרבה חבלים שקשרו אותו לביצה בה הוא טובע. זה מה שהוא צריך לעשות גם בשביל להתחתן.
והוא לא עושה זאת.
הוא גם הצליח לשכנע את עצמו שהוא לא טובע. שהוא בסדר. ש"זה אני". שלא צריך לשנות. יש לו עדשות בלתי-ניראות על העיינים, שמסתכלות על הכל במין מבט של סבבה כזה, הכל בשליטה.. העולם שהוא חי אותו זה העולם אותו הוא בוחר לחיות, רק בשביל לא לפקוח את העיינים ולראות כמה הכל רע. כמה המצב שלו עצוב.
לכן הוא אמר לי "לא".
אבל אני מסתובבת כבר תקופה ארוכה מדי עם התחושה שהוא שלי.
אבל הוא פשוט פחדן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2010 18:04 |
|
| |
הוא פשוט מסכן.
ותמי, למה את חושבת שהוא שלך?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2010 18:35 |
|
| |
באסה לך. אם הוא שלך הוא ירגיש בזה גם. פחדן, זה תירוץ מושלם. אבל לא תמיד מתאים.
ועוד משהו, תני לו להגיע אליך. אין לך ברירה אלא להמתין בסבלנות. אף פעם אל תאיצי בגבר, הוא יברח.
וכן, גברים הם בעיקר פחדנים, אבל אין לך שום דבר לעשות בנידון. את צריכה לחכות עד שאהבה או מה שזה לא יהיה תתגבר על הפחד. ואשכול כזה מיותר אם הוא עומד לקרוא אותו ולדעת שזה ממך בשבילו. זה עלול לעשות בדיוק את הפעולה ההפוכה. אם את רוצה אותו. אז לא ככה. תפני אליי באישי, אני יעזור לך. באמת.
תוקן על ידי רוחלה2 ב- 25/01/2010 18:41:40
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2010 19:05 |
|
| |
*
תוקן על ידי adiadi180 ב- 25/01/2010 19:06:34
תוקן על ידי adiadi180 ב- 25/01/2010 19:07:02
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2010 19:54 |
|
| |
ציקבעריתוש, שאלה טובה.
אני חושבת ששום דבר מלבד ההרגשה הזו לא היה גורם לי להמשיך לאהוב מישהו שמתעקש להיות ככ טיפש..
רוחלה,
אני לגמרי לא בכיוון של "לעזור לו לחזור אלי" או"לחכות בסבלנות", כבר הוצאתי את כל הקלפים על השולחן מזמן,
וגם הספקתי לשרוף אותם. אין לו עתיד אצלי, או שמא: רק נס יחזיר את מה שהיה לקדמותו.
ואפשר להיות כמעט לגמרי בטוחים שהוא לא קורא, כי הוא הרי שכנע את עצמו שאני כל כך לא מעניינת אותו :)
עדי,
אל תפחדי..
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2010 20:33 |
|
| |
תמי,
הוא שכנע את עצמו? מי ערב לך מה באמת הולך לו בלב...? אולי זה בסככל כיסוי?.(זה סתם הערת אגב).
ו..הלב שלך רוצה לחזור אליו?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2010 21:43 |
|
| |
בעיה..
כי הוא עדיין לא רוצה לעזור לעצמו..
ביום שהוא ירגיש שהמקום הזה לא טוב לו (משהו שיגיע מתוכו) , הוא יקום ויעשה משהו..
ואז, הוא יהיה שונה. ואז הוא גם יחפש דברים שונים.
אולי הוא צריך להרגיש דברים לפני שיהיה לו אומץ. אולי הוא כבוי.
ואולי יש לו מישהי בלב.. ואולי בגלל זה הוא כבוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2010 21:59 |
|
| |
דרך מענינת לשכנע את האגו שלך שזה לא שהוא לא רוצה אותך, הוא פחדן.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2010 23:35 |
|
| |
תמי,הוא לא שווה אותך.
חד וחלק.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2010 10:53 |
|
| |
תמי,
את יודעת משהו? את מתנהגת קצת כמו ילדה קטנה שתנסה למצוא את כל התירוצים ואת כל הדרכים שבעולם - לגרום לו לחשוב עליך ולהיזכר בך, ולנסות לגרום בכל דרך אפשרית שהוא ירצה אותך.
והוא לא!!!!!
אז מה לא ברור פה?
אני מסכימה עם הליטאי.
תתבגרי.
_________________
ואתה לבד מתגלגל בדרכך אתה לא לבד אחרים לבד איתך 
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2010 11:20 |
|
| |
ציקבעריתוש, לא.
Nיכלי, הוא מרגיש דברים ודוחה אותם.. וכן, הוא כבוי. רק לא נדלק מחדש- מבחירה.
ליטאי, זה היה יכול להיות ממש נחמד במקרה אחר, פה זו בדיוק הסיבה :)
עדי, אני יודעת :)
אחת מאלף, ובכן, אני חושבת שאפשר לסמוך קצת על העין החדה שלי ועל שיקול דעתי אותו השגתי מנסיון..
אנלא מנסה כלום, הוא כבר לא מעניין אותי מהרגע בו עליתי על פחדנותו.
מה שאני כן מנסה להעלות פה הוא את נושא הפחדנות, שמסתבר כי רבים לוקים בו
תופסים רגליים קרות רגע לפני ובכלל מעדיפים להשאר ברווקותם המרגיעה..
ו-אה,
זה סיפור של מזמן אז אתם יכולים להשאיר את הרעיונות אצלכם :)
זה פה רק בשביל המוסר השכל...
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2010 12:32 |
|
| |
תמי, תהיי סגורה על עצמך.. לא הבנתי מה את רוצה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2010 12:49 |
|
| |
עצם העיסוק ה א ו ב ס ס י ב י שלך תמיד רק סביב זה - מראה עד כמה הוא עדיין לא יצא לך מהראש.
וחבל בשבילך, כי לי אין שום מטרה לרדת עלי ך או משהו כזה. אבל לפעמים עד שלא ישימו מולך מראה - לא תבין עד כמה דחוף הצורך בשינוי.
_________________
ואתה לבד מתגלגל בדרכך אתה לא לבד אחרים לבד איתך
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2010 13:26 |
|
| |
העיסוק האובססיבי שלי תמיד רק סביב זה?
סליחה?
אנחנו מכירות?
כי אצלי אין שום עיסוק כזה
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2010 13:30 |
|
| |
רוחלה, אני רוצה שאנשים שצריכים להבין יבינו שהם מונעים מתוך פחד, thets all :)
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2010 13:37 |
|
| |
אם אכפת לך שהוא עוד קורא את מה שאת כותבת...
כנראה זה לא ככ מזמן...
ולא ככ יצא...
אנחנו רק מעלות השערות לפי מה שנשמע מהשטח
ואין עשן בלי אש...
|
|
|
|
|
