האמצעי שמקדש את המטרה /טור אישי ושאלה קטנה.
אחרי תקופה קצרה שלא הגבתי כאן, אני חוזר עם טור אישי... ושאלה קטנה המתבקשת בסופו.
למרות שלטור עצמו יש קשר קטן לשידוכים, אך בעקרון ההקשר הוא בעיקר לשאלה המתבקשת בסופו.
אלו שכבר קראו אותו בבלוג שלי, או שקשה להם לקרוא הכל, מוזמנים לדלג לשורות האחרונות, שם נמצאת השאלה...
*****************
עוד כשהיינו קטנים, הסבירו לנו עד כמה ברוחניות אסור שהמטרה תקדש את האמצעים (הפסולים).
הגדירו זאת כאדם שרוצה להתקרב להשי"ת ולהתעורר ב-5 בבוקר לומר סליחות, רק שהלה אינו יכול להתעורר..
בכדי להתעורר הוא הניח 12 שעונים ופלאפונים שהעירו אותו, מה שגרם גם לכל דיירי הבניין לקום ביחד איתו.
כך שהמטרה- לקום ולומר סליחות, אינה מקדשת את האמצעים- שבהם עבר על אינספור עברות של בן-אדם לחברו.
אך לפעמים, יתכן ויוצר מצב הפוך. שבו האמצעים הכשרים והטובים באים לקדם את המטרה- האינטרס האישי שלנו.
כך שאני יכול לעורר ולהעיר לאדם על הרוחניות שלו, רק בכדי לקדם את האינטרס הספציפי שלי.
פוסט זה נכתב בעקבות חוויה שעברתי, שחידדה לי את התובנה הזאת, עד לעומקי שערות ראשי...
תוך כדי שימוש בתכונה השלילית שלי, בה אני חותך אופי של אדם לפרוסות דקות בעזרת חוט דנטלי ומקלדת.
לא נותר לי אלא לאחל לכם.. שתהיה קריאה מהנה, ומועילה.
לאחר שאמא שלי העירה לי שאני נראה כמו " נזיר קתולי אדוק", ואחותי זרקה לי מילה שיפה לי "פזור"...
בסופו של דבר שערות ראשי הכריעו את כף מאזני ההתלבטות, ומצאתי את עצמי הולך להסתפר ולגזוז את שערות ראשי
ללכת להסתפר הינה חוויה שאינני מחבב, במיוחד אם מדובר בספר בקצה השכונה בה אני מתגורר ולא באזור הישיבה.
מדובר בבחור נחמד, שחזר בתשובה מזה כמה שנים, תמיד יש לו על מי ומה לדבר, ולרוב תצא ממנו מלא וגדוש במידע חדש. אך לעתים, הוא עוזב 28 שנות נימוסים והליכות, ומזהה אותך כגורם שצריך להטיף לו מוסר.. והוא יעשה זאת...
כבר שהתיישבתי על הכסא, בתחושת הלב שלי הרגשתי שהנני מתיישב על ספסל הנאשמים...
הוא שאל אותי "תגיד אח שלי, מי סיפר אותך ככה בפעם שעברה?" עניתי לו שזה היה חבר שלי.
הוא החל להתקיף "תגיד ככה בישיבות מלמדים אתכם להסתפר? ממש כמו תספורות של אני לא יודע מה..."
הוא לא הפסיק והמשיך " תראה את הפאות שלך, למה הוא עשה לך אותם כאלה דקות?"
לא התייחסתי, והזכרתי לו שבסך הכל אני מבקש תספורת סטנדרטית, ושישאיר לי קצת בלורית מקדימה, כמו תמיד.
אך הוא בשלו "אתה צריך לדעת אצל מי ללכת להסתפר" הבנתי שמבחינתו זה התקנה לעוון החמור שלי.
פתאום ירד לי האסימון, ונולדה בי התובנה...
הרבה פעמים אנו מעירים לסובבים אותנו לא בשביל לתקן את מצבם הרוחני אלא בשביל לקדם את האינטרסים שלנו.
כך שהוא מעיר לי על סוג התספורות (שלדעתו אינה ראויה לבן-תורה) בשביל שאני יבוא להסתפר אצלו.
קולו שהפר את הדממה וקטע את חוט מחשבותיי, גרם לי להקשיב לו בשנית..
" תגיד, אתה בשידוכים?" עניתי לו את מה שאתם גם יודעים שעדיין לא וכ"ו...
עשיתי ככל הנראה טעות. קיבלתי ממנו שיעור בעניין פרו ורבו וכ"ו... כשהוא מכליל את כל בחורי הישיבות שבגלקסיה.
לפתע הוא שאל אותי " יש לי בת-דודה שרוצה מישהו שישב וילמד, נראה לי שאתם ממש מתאימים...
שוב נפל לי האסימון, והבנתי טוב יותר את אותה התובנה בשנית.
הרבה פעמים אנו מעירים לסובבים אותנו לא בשביל לתקן את מצבם הרוחני אלא בשביל לקדם את האינטרסים שלנו.
כך שהוא העיר לי על החשיבות שיש בלצאת לשידוכים, ועד כמה חשובה תורה+ אישה. בשביל לקדם ת'הצעה לשידוך.
שאלתי אותו (רק בשביל להעביר את הזמן) האם בוגרת של איזה סמינר היא? ובמה היא מתעסקת?...
הוא ענה "בטח בוגרת סמינר, סמינר של ערכים. כבר שנתיים שהיא חזקה בתשובה, אמרתישהיא רוצה מישהו שילמד.."
קלטתי עד כמה מצבי ביש, והעדפתי לסיים את החוויה הרוחנית המרוממת כמה שיותר מהר, והתחמקתי מלשוחח איתו.
היו רגעים בהם חשבתי שיתכן ולכסא ישנו מנגנון "כסא חשמלי", רק המחשבה על המוות בעינויים הזה, צמררה אותי.
הוא סיים לספר אותי, שילמתי, ויצאתי בהבטחה לעצמי ש--"לכאן אני יותר לא חוזר".
כשכבר בייתי ברחוב אני קולט אותו רץ אחרי וצועק "אתה תלמיד חכם, איך שכחת שלא נטלת ידיים אחרי התספורת?"
חזרתי למספרה כשאני מהרר א- האם אני עובר על ההבטחה של "לא לחזור לכאן" או שיש לזה דין של הפעם הקודמת?
ב- מה האינטרס שלו עכשיו כשהוא מעיר לי?, הרי כפי שכבר הורגלתי לא סתם אני סופג הערות על מצבי הרוחני.
ולפתע הוא אמר לי "אם אתה כבר כאן, התחלתי לא מזמן למכור גם כיפות, נראה לי שאתה צריך..." ורכשתי כיפה.
קלטתי בפעם השלישית (שמהווה חזקה) את התובנה שלי...
הרבה פעמים אנו מעירים לסובבים אותנו לא בשביל לתקן את מצבם הרוחני אלא בשביל לקדם את האינטרסים שלנו.
כך שהוא העיר לי על הצורך בנטילת הידיים, ובזכות זה "דחף" לי גם כיפה. (אם כי אני מסופק, האם זה מהווה כראיה)
לא שאני אישית יותר טוב, אך יש אנשים שתובנה זאת מתבטאת אצלם באופן מוקצן.
קשה איתם, אך אי אפשר בלעדיהם (ולא רק בגלל שלא יהיה לי טור אישי עכשיו)...
אך אם לא הייתי רואה את אותה התנהגות באופן קיצוני, ספק אם הייתי מרגיש שגם אני נוהג כך, לפחות בתת-מודע.
יוצא אפוא שלעתים אנו חושבים (בעיקר ברוחניות) שאנו עוזרים למישהו אחר להיות יר"ש ומדקדק יותר במצוות...
אך בכך אנו מקדמים את האינטרסים שלנו דרך אותו אמצעי קדוש, ומקדשים את המטרה ע"י האמצעים.
********
וכאן השאלה נשאלת,
אתם מכירים אנשים שדוחפים לכם הצעות שהינם ברמה רוחנית יותר גבוהה ממכם?
תוך כדי שהם מסבירים לכם כמה חשוב שהבעל/האישה יהיו חזקים ברוחניות במיוחד אחרי החתונה וכ"ו...
אותם אנשים משתמשים באמצעים הקדושים, בכדי לקדם מטרות שלהם...
איך מתמודדים עם זה? או שאתם משלימים עם המצב?
לבלוג המלא שלי- http://bhol-forums.co.il/topic.asp?cat_id=38&topic_id=2859853&forum_id=21067
תוקן על ידי קרונפלקס ב- 14/01/2011 10:16:29
 |
|
|
