הסכם ממון - בעיה?

אתם בטח שמעתם לפחות פעם אחת על המושג הזה שעיקרו הוא הסדר חלוקת הרכוש במקרה של גירושים.
בד"כ עושים את זה על דברים מאוד יקרים (אוטו, דירה..) אבל עקרונית אפשר לסדר בו כל דבר. (אישה
שתהיה עקרת בית למשל רוצה להבטיח לעצמה שבגירושים היא תקבל כסף מכל מה שבעלה עבד וכו')
במובן הזה גם כתובה היא סוג של הסכם ממון - שאם מתגרשים יש סכום מסוים שמתחייבים לתת לאשה..

לא נראה לי שבציבור החרדי השתמשו אי פעם בהסכם ממון רגיל (למעט במקרים נדירים), בכל מקרה החתן
והכלה תפרנים וההורים סוגרים את העניינים בוורט.

אבל נניח וצד אחד קונה דירה שלמה, האם מקובל לערוך הסכם ממון? (אני כבר מדמיין את הפרצוף של
האבא של ה"שפיץ" של הישיבה שדרש סידור מלא כשהוא שומע שהצד השני מסכים אבל עם הסכם ממון)
איך את/ה תגיב אם נניח הצד השני ידרוש הסכם ממון על משהו? תיקח/י את זה כאי-אימון? או לא?

תוקן על ידי אסיק_good ב- 08/08/2011 11:13:13

לא שווה להיות גבר.

לפי החוק זה אצל כולם. הלוואי שאף אחד לא ידע מה זה, יש לי חבר עם ילד שהתגרש וזה סיפור
שלא מהעולם הזה (הוא רואה את הילד פעם-פעמיים בשבוע, האמא מגדלת אותו, הוא משלם מזונות וכו')

שיר:
תשאלי את הגרושים בארץ..  =)

כנראה ששתי צדדים למטבע כמו בכל דבר.

סליחה. אבל ממש לא הבנתי את השאלה.

הסכם ממון, לטובת מי זה? הגבר או האישה?

[פשוט כדי להבין מי נגד מי...;]

בד"כ עושה אותו מי שחושב שיפגע במקרה של "פירוק החבילה"..

אהה. אני מקווה שעכשיו הבנתי..

דעתי היא שכנראה זה טוב בכל מקרה.
רק צריך לדעת לנהל משא ומתן טוב.

=)

כן, נראה אותך אומרת לחתן "טוב אני מביאה דירה אבל תחתום לי פה ופה ופה שאם אנחנו ח"ו נתגרש
שלא תקבל כלום ממנה.."


=)