המשקל שיש לייחס לדעת ההורים?

תלוי מה את ותלוי מה הוורים שלך...

צריך לבחון איך ההורים תפקדו עד היום. אם ההורים תמיד שמו בראש מעיינם טובת הילד, אפשר לקוות שגם כשזה מגיע לשידוכים ידאגו אך ורק לטובת הילד. אבל אם ההורים לא ממש יודעים איך להתמודד עם הבן שלהם, וכל הזמן יש סכסוכים ומריבות, והילד מזהה אצל ההורים או שרירותיות, או עקשנות, או רוע, או דאגה מופרזת לשמם הטוב או כל מידה שלילית אחרת, סביר להניח שגם בשידוכים טובת הילד הוא רק מרכיב אחד ממגוון השיקולים שהם שוקלים כשהם ניגשים לשידוך, ופעמים הוא גם לא המרכיב העיקרי.

באשר לטענת מימי שהיא לא מכירה מקרה אחד שזיווג הצליח כשההורים התנגדו, אני מכיר כמה שדוקא כן הצליחו. אחד מהם מפורסם ביותר, כשהאבא של החתן היה צריך שומרי ראש מפני שהתנגדותו לשידוך התסיסה את צד הכלה בצורה מופרזת. מה שכן, בדרך כלל כשילד רב עם ההורים שלו, זה משאיר צלקות. צלקות אלו מקשים על ניהול חיים תקינים, וזה גורם בהרבה מקרים לגירושין. אז מימי צודקת, במקרים שיש ילד שרב בלי סוף עם ההורים, אז הוא יותר עלול להתגרש, בין אם ההורים מסכימים לשידוך ובין אם לא.

אני חושבת שכל אחד צריך לחשוב עם עצמו עד כמה הדעה שלו תואמת את הדעה של ההורים,
וצריך להבין שבדרך כלל ההורים רוצים את הטובה של הילד שלהם.. ככה שאם הם מתנגדים למשהו, כנראה הם חושבים שהוא לא מספיק טוב בשביל הבן שלהם.. למרות שיש הרבה מקרים של הורים שנמצאים פשוט בראש אחר לגמרי מהילד..