| נשלח ב-26/12/2011 13:34 |
 |
| |
האם אנחנו מעכבים את עצמינו?
האם אנחנו מעכבים את עצמינו?
יצא לי לא אחת לקרוא מאמרים שמספרים על הרב קנייבסקי, שבאים אליו בחורים מבוגרים ודמעתם על לחיים בשאלה
איפה ה"בת פלוני" שלי? והוא עונה להם שהם ברוב גאוותם הורידו אותם בפגישות הראשונות בגלל סיבות משונות....
לדעת הרב שליט"א (כך למיטב הבנתי), משמיים שולחים את האשה המתאימה כבר בהתחלה, דהיינו או שזה השידוך הראשון או אחת מהראשונות בכל אופן.... והבחור\ה לא צריכים להוריד על כל שטות, או בשביל תוספת קטנטנה... אלא אם זה נראה מתאים ללכת על זה ולא לפחד, שוב, כך לפי מיטב הבנתי.
לא מזמן שוחחתי עם חבר שסגר וורט, הוא התחיל לצאת בגיל די מבוגר אבל סגר יחסית מהר. הוא טען בפניי שהיה בטוח שיסגור במהירות, ושהיו לו כמה כיוונים בראש של אופציות מסויימות(אחרי שישב עם עצמו והחליט מה הוא צריך) והיה בטוח שאם זו לא תהיה זאת, אז זאת, ואם לא זו - אז זו... ובאמת כך היה.... אחרי 2-3 אולי ארבעה בחורות הוא סגר... וטען בפניי ש"אף אחד לא מעכב את הבן, הבן אדם מעכב את עצמו" (בערך כך הוא אמר).. מה אתם אומרים?
אין כוונתי בהודעה זו להלחיץ או להבהיל חס ושלום, אלא לדון איתכם, אולי יכול להיות שאנחנו בררנים מדי, ולא צריך להפסיד משהו שנראה טוב בשביל סתם איזה עודף יופי לא משמעותי, או איזה משהו שאתם שלם איתו רק ב99%... ? מקווה שיצאתי ברור.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 13:45 |
|
| |
עלול לקרות. מה לעשות שלפעמים אנחנו שקועים בהבלים
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 15:09 |
|
| |
מסכים לכל מילה...
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 16:50 |
|
| |
יש בזה משו שאולי אנחנו המעכבים.
אבל אני יכולה להגיד על עצמי קשה לי להאמין שהייתי סוגרת עם הבחור הראשון או אפילו מהחמש ראשונים..
אני רק חושבת על הרעיון שלהבחור הראשון ועולה בי סלידה!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 17:19 |
|
| |
די תפסיקו עם הספקולציות האלה...מי שדוחה לעצמו את השחדוך בידיים זה סיפור אחר....אני מאמינה בת מאמינים שפשוט עוד לא הגיע האמיתי..ב"ה עד כה אין לי אפילו טיפת חרטה על כל הבחורים שהורדתי...ומה תגידו על מישי שנפגשה עם 12וכולם הורידו אותה?גם היא דחתה לעצמה?!?תפסיקו..
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 17:19 |
|
| |
פשוט תאמינו ותתפללו..........זה מה שיש לנו
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 17:47 |
|
| |
אני לא אומר שצריך כל אחד לקחת... אבל כולם מבינים שאין אחד מושלם, אפילו מידה אחת שהיא 100% אצל בן אדם אני לא יודע אם יש. כולנו מכירים את המשפטים האלו בע"פ, אבל כשזה מגיע אלינו עצמינו אנחנו מדחיקים מחשבות כאלו, אולי אצלי זה שונה... אני בכל זאת ימצא את המושלמ\ת... אני חושב שברגע שיש התאמה טובה, ובאופן כללי זה נראה בסדר, יש תיאום ציפיות, יש הבנה, יש כימיה וכדומה, וגם המראה מוצא חן, אפשר ללכת על הסוף, או על כל פנים להמשיך לעוד פגישה ולא לשלול ישר.. בטח שלא לדמיין איזשהי דמות שאיתה הייתי רוצה לסגור, ואז לבדוק עד כמה המשודכת קרובה להיות הדמות הזו.. זה לא מציאותי, וסתם ככה לא מכובד כלפי המשודכ\ת.
אני לא אומר שאלו שהתחתנו אחרי הרבה פגישות לא מתאימים, וגם
אין לי מושג עד כמה זה נקרא ראשונות, אבל אני מאמין באמונה שלימה שהקב"ה חפץ לא פחות מאיתנו שנקיים כבר את המצווה הזו. והרי הקב"ה רואה כמה אנחנו עושים השתדלות בשביל לקיים את המצוה, וכי יתכן שהוא בדוקא מונע מאיתנו לקיים את רצונו על אף השתדלותינו? מה שנראה טוב צריך לקחת. זו דעתי. יש לי חברים שלא מוכנים להתפשר על מישהי יפה חבל על הזמן... ועד שמוצאים אחת כזו, הם מגלים שיש לה חסרונות מסויימים שלקודמות שטיפ טיפה פחות יפות, אין.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 19:26 |
|
| |
אם חז"ל אמרו שקשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף. זה אומר דרשיני לא?
אם זה היה בקלי קלות, רק תחליט ותוך כמה פגישות אתה סוגר.. אז מדוע זה קשה כקריעת ים סוף?
מדוע אמר על כך החזו"א: שהמקום היחיד שאפשר עדיין לראות השגחה פרטית זה בשידוכים..?
אני לא יודע מה אמר ר' חיים קנייבסקי שליט"א. ובוודאי דבר שרק אני יודע עליו מהכתובים ולא משמיעה מפיו. איני חושב שאפשר לפרש את זה כך או אחרת לכה"פ עד שאקבל עליו אישור. בפרט בדברים הרי גורל שכאילו.
לעומת זאת. אני יודע מפורש. שהרב שטיימן שליט"א בכמה וכמה מקרים שהכל התאים כמו תקע לשקע, רק שהיה חסר את הרגש.. את התחושה שזה שלי.. שהוא אמר שאם כך לא לסגור. וכי תוכל לומר שבמקרה כזה הוא הפסיד את שידוכו??
מספרים גם על ר' אהרן מבעלז זיע"א שהיה נוהג לתת כסף לכל שדכן שהציע שידוך, אף אם זה לא צלח. והסברו היה, שכל הצעה מקרבת את השידוך האמיתי. איני חושב שזה רק עניין סגולי, כמו שפשוט על שידוך ושידוך הוא מסר משמיים, דבר הבא ללמד ולקדם. האם גם עכשיו יש מקום לבוא ולומר שצריך לסגור כמה שיותר מהר?? סוג של להקדים את הקץ..?
אין ספק, שיש מושג שהאדם מפסיד את שידוכו. והם אותם אילו שנתקעים על דברים שוליים. יופי, ממון וכו'..
אבל אדם שהולך אחרי הרגשת לבו יש צד שהוא יפסיד את זה??
אם בלימוד הורו לנו חז"ל אין אדם לומר אלא במה שלבו חפץ, אל אחת כמה וכמה בבחירת אשה לחיים.
כך, שכמו שאמר הרב שטיימן בפיקחותו לאותו אב לבת מבוגרת ששאלו על מה להתפשר? ענה לו: אל תתפשר על שום דבר, רק על - "מה ייאמרו"...!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 19:28 |
|
| |
לדעתי כותרת יותר מדוייקת היא: "האם אנחנו מעכבים את עצמנו על דברים עקרוניים?"
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 20:31 |
|
| |
צריך ללמד את צעירי הצאן לחשוב בצורה מושכלת,
ואז יבינו מעצמם מה עיקר ומה טפל.
אבל למה סתם להפחיד את הנערות...?????
תוקן על ידי והרוח_תשוב ב- 26/12/2011 20:33:02
תוקן על ידי והרוח_תשוב ב- 26/12/2011 20:34:11
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 20:58 |
|
| |
דווקא צעירי הצאן מתחתנים די מהר, כל הבעיה זה הבוגרים 
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 23:07 |
|
| |
הכל בידי שמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2011 18:57 |
|
| |
משהו בשאלה הפריע לי.
"מעכבים את עצמנו"- אולי עיכבנו את עצמנו. פעם אחת. הרי מתוך כל המשודכים שהורדנו אולי היה אחד שהוא נועד לנו ודחינו אותו.
ולעצם העינין-
מצד אחד אומרים לא להוריד על שטויות, כמו יופי וחיצוניות.
מצד שני בטח כולכם שמעתם את סיפורי המופתים על אחד ואחת שנפגשו והכל התאים חוץ מהאף שלה שהיפריע לו. ניסו עוד פגישה ועוד פגישה אולי בגלל ההתאמה והקשר זה יפסיק להפריע, ועדין הוא בקטע של האף.
וכולם אמרו "משמים" יש לה אף סולד ויפה אבל " זה לא שלו" אז אלוקים היכניס לו שטות לראש כדי שזה לא ילך.
איפה האמת?
איך אפשר להוריד בגלל "שטות" כמו אף? (מה יוסיף לו או יוריד לו האף בחיים?)
איך אפשר להוריד בגלל "הרגשה שזה לא זה"? (מצד אחד כל החיים זה הרגשות, כל הקשר שלנו עם הבן זוג בנוי על רגשות. אבל הרגשה זה דבר כל כך לא מוגדר. הרי לא נפגשנו עם כל העולם בשביל לדעת מה בדיוק צריך להרגיש כש"זה זה". ) ואלה מאיתנו שזכו להפגש עם הרבה בחורים: איך נדע שלא נסגרנו על דמות או מראה מסוימים- שאותם אנחנו מחפסים בכל בחור? איך נגע שלא נסגרנו על הרגשה או ריגוש מסוים שנגרם לנו מבחור- ואותו אנחנו מחפסים בכל בחור?
ואיך אפשר שלא להוריד? הרי אלו החיים שלנו!
ואיך אפשר להוריד? הרי אנחנו רוצים לחיות. להתחתן.
על מה להתפשר?
כל כך הרבה התלבטויות. כל כך הרבה דקויות. ואיך נדע שההוא שהורדנו זה לא היה בגלל משהו לא ריאלי- ואנחנו משקרים את עצמנו "הכל משמים"- אם הורדנו אז זה מה שה' הכניס לנו ללב? איפה האדם שיודע אם המחשבה והרצון הם הכוונה מאת הבורא- או שהפעם זה היצר הרע והתאוות והפחדים והדעות הקדומות שיש לנו? אין אדם כזה. לכן אל תגידו לאף חבר שהוא בררן אם אתם לא יודעים בדיוק על מה הוא מוריד. ולכן גם אל תוותרו לעצמכם, לבדוק את עצמכם שוב ושוב ושוב ושוב אם אתם לא הורדתם מסיבה לא מספקת. כך לפחות תפטרו מיסורי המצפון של "אולי אני מעכב את עצמי"- כי הרוגע הכי גדול שאתם יכולים לתת לעצמכם זה הרוגע של "כגמול עלי אמו". או "הכל משמים". או "עוד לא היגיע הזמן" אני אישית ממליצה שבכל פעם שמגיעים ל"שטח האפור" שאי אפשר לדעת בוודאות אם צריך "להוריד על זה"- 1. 1. תתפללו חזק שאם הוא לא הזווג- שהוא יוריד. 2. 2. תתפללו שאם זה כן הזווג- ששום דבר לא יעכב. כולל האף. 3. 3. תשאלו רב – במקרה שהצד השני לא הוריד ונשראתם בספק.
אל תשאו באחריות הזו. זה גדול עליכם.
ותקחו אחריות על הבחירות שלכם, אל תפטרו את עצמכם בתרוצים מעורפלים ש"הכל משמים".
(ואין סתירה בשני המשפטים האחרונים.... מבטיחה לכם. נסו להבין:)
אל t
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2011 19:05 |
|
| |
ואהו. כתבתי ארוך ומבולבל.
תודה לפותח האשכול- בזכותך תרגמתי את התסבוכת שיש לי בראש למילים כתובות.
|
|
|
|
|
