| נשלח ב-3/1/2012 01:37 |
 |
| |
מתחת לפני השטח...
שוב חתונה. ושוב לפגוש את אותן החברות הקצת יותר בוגרות וקצת פחות צעירות..
אותו מבט עצוב בעיניים. מבט שמתחנן- שימו לב אלי, אני גם נמצאת פה!
אותו חיוך מתאמץ כל כך.. חיוך של מישהי שכבר אין לה כח לשמוח בשביל השניה..
אותן הבחורות שתוקעות את העיניים עמוק ברצפה ומתעטפות בשריון בלתי נראה כשנשמעת המנגינה הכל כך מרגשת של החופה..
בחורות שבשבילן הבכי הוא מותרות.. הן יודעות שהדמעות צריכות להיות שמורות במקום עמוק לזמנים קצת יותר קשים..
ואני ביניהן, מזהה אותן במהירות.
הנה המדריכה שלי מהקייטנה בכתה ח', זאת החברהמנית שבתור ילדה כל כך אהבתי..
והנה זאת שכל כך עזרה לי כשרק נכנסתי לתיכון. זאת שלקחה אותי תחת חסותה ועזרה לי להתאקלם..
והנה עוד אחת.. נכון שאני לא מכירה אותה יותר מידי אבל רק מהפגישות האלה בחתונות למדתי עליה קצת פרטים..
אני לא מבינה למה אנשים צריכים לעבור כאבים עמוקים שכאלה.. בחורות ובחורים טובים מוצאים את עצמם יושבים ומחכים.. ולפעמים אין אף אחד שזוכר. ואף אחד שחושב.
קשה לראות בחתונה אנשים לא שמחים. זה אנטיתזה שלא מצליחה להתחבר לי.. ורק מלראות את זה אני מוצאת את עצמי טובעת בכאב של אחרים במקום לשמוח עם זאת שעומדת שם מתחת לחופה..
לא יודעת. כנראה שעדיין יש דברים שאני לא מבינה.
מה שנשאר לי לבינתיים זה רק לאחל לי ולכולכם שבחופה שלכם ושלי יעמדו בחורים ובחורות שמחים באמת, מכל הלב. בחורים ובחורות חסרי דאגות ואכזבות.. כאלה שיודעים שתחת החופה הזאת הם עתידים לעמוד בקרוב מאד!
אמן.
תוקן על ידי אסיק_good ב- 03/01/2012 07:29:54
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2012 14:48 |
|
| |
המצב הוא מצב.
אבל התיאור שלך, מדהים. הוא נוגע ללב.
ומתאר דקויות בצורה מדהימה.
אני נהנתי לקרוא.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2012 20:01 |
|
| |
| אני_הקטנה כתב: |  | המצב הוא מצב.
אבל התיאור שלך, מדהים. הוא נוגע ללב.
ומתאר דקויות בצורה מדהימה.
אני נהנתי לקרוא. |
|
תודה אני הקטנה.
כיף לקבל תגובה כמו שלך!
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2012 20:31 |
|
| |
עדן כתבת יפה מאד.
כמה שזה נכון...כואב הלב לראות אותן. אפילו קצת מפחיד..אני מתפללת בליבי שתתארסנה כבר.
ואיזה כיף כשהן מתארסות- מן נס גלוי כזה.
ומה שמרגיז זה כשמסתכלים עלי ככה. יש שכנות נחמדות כאלה. ואני אומרת לעצמי- מה נסגר איתן? אני רוקדת לי בשיא העליזות והן עם האיחולים שלהן והמבטים שאומרים: "מסכנה... שתתארס כבר" ------ תניחו לי לשמוח!!! אני עדין מאלה שיודעות שתחת חופה כזו אעמוד בקרוב!!!!!
תוקן על ידי הסירהשלנו ב- 03/01/2012 20:34:00
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2012 20:34 |
|
| |
| הסירהשלנו כתב: | | עדן כתבת יפה מאד.
כמה שזה נכון...כואב הלב לראות אותן. אפילו קצת מפחיד..אני מתפללת בליבי שתתארסנה כבר.
ואיזה כיף כשהן מתארסות- מן נס גלוי כזה.
ומה שמרגיז זה כשמסתכלים עלי ככה. יש שכנות נחמדות כאלה. ואני אומרת לעצמי- מה נסגר איתן? אני רוקדת לי בשיא העליזות והן עם האיחולים שלהן והמבטים שאומרים: "מסכנה... שתתארס כבר" ואני חושבת לעצמי- תניחו לי לשמוח!!! אני עדין מאלה שמאמינות שתחת חופה כזו אעמוד בקרוב!!!!!
|
|
"מה ששנאוי עליך, אל תעשה לחברך.." (הלל הזקן שם,שם)
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2012 20:37 |
|
| |
נכון...
אבל בכל זאת צריך פרופורציות!!!!
בחורה בת 30 זה לא כמו ילדונת בת 22 שקצת מתעכבת!
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2012 21:03 |
|
| |
כתיבה יפה ואמתית.
אצלנו (הבחורים) זה דווקא עולה על פני השטח. משפטים כמו:
"איך הצוציק הזה השאיר לנו עשן" או " עוד אח אחד ירד אל הקבר"
נשמעים בחופה... לפחות מחייכים...
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2012 23:02 |
|
| |
אחי, עדיף הומור שחור מאשר להתעסק עם הכאב...
אל תתנו למחשבות הללו להיכנס לתוככן, הכל זה בראש שלכן ואתן יכולות לשלוט עליו!!! מנסיון....
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2012 23:30 |
|
| |
| בחורהנט כתב: | | | אחי, עדיף הומור שחור מאשר להתעסק עם הכאב...
אל תתנו למחשבות הללו להיכנס לתוככן, הכל זה בראש שלכן ואתן יכולות לשלוט עליו!!! מנסיון.... |
|
הלוואי שהיינו יכולים לשלוט על המחשבות שלנו...החיים היו הרבה יותר בריאים..
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2012 01:26 |
|
| |
ברור שאנחנו יכולים לשלוט... בזה האדם נבדל- שהוא מסוגל להשליט שכל על רגש. ואני יודעת שזה קשה אבל חייבים לעבוד על זה....
|
|
|
|
|
