רגעי שבירה ובכי

אני כותב עם דמעות זה פשוט לא יאומן כלום לא זז כמה שאני מתקשר לא חוזרים אלי מה קורה פה אולי זה משהו שהורס לי? או סתם גזרה משמים ?אני מרגיש ממש מפוחד מה יהיה הסוף עזרו לי להירגע לילה טוב

זאאאב אתה גדול!!

בלשניקו-- אנחנו איתך אח יקר!!!  יהיה טוב בקרוב בעז"ה!!  אפילו שזה קשה תנסה להתבונן ולמנות תדברים היפים שה' נתן לך ומה אתה לא רוצה להפסיד...   אני מקווה שזה יעזור :)

וסירונת- וואאאאאאאוווווווו כ"כ יפה הממממוווןןןן אמונה ובטחון בה' שבלי זה מה אנחנו?! חיזק אותי, תודה:)

די כבר, זה לא ייתכן שהתסריט הזה חוזר על עצמו שוב ושוב,
לדעתי
ישנם דברים המאפיינים את כל הרווקים התקועים בשידוכים,
צריך לבודד את התכונות האלו, ולנסות לשנות.

אולי משהו לא בסדר בהשקפה שלנו,
בצורת ההסתכלות שלנו על נישואין, על המין השני,
טועים בעיקר וטפל, מפריזים בחשיבות מראה חיצוני,

אולי לכולנו יש חוסר ביטחון עצמי פרפקציוניסטי,
המתבטא בכך שאנו מפחדים לטעות,
אולי לכולנו יש בסביבה או במשפחה דוגמאות חיות לנישואין כושלים.

אבל התסריט הזה כל כך מוכר, וכל כך חוזר על עצמו,
איני יכול להגדיר זאת במילים,
אבל אני רואה דברים משותפים לרוב התקועים שאני מכיר.

נ.ב.
חלילה לא באתי למתוח ביקורת על איש, שהרי גם אני בתוככי חבורת התקועים,
אני פשוט מסוקרן

כל יום שעובר הכאב עולה ומתחזק עוד יותר,היום עוד אחד מתארס לי ועוד יותר צעיר,אוי אבא עזור לי לפני שאני נופל,אוי אוי אוי מה יהיה איתי? אוי אוי אוי