שמירת נגיעה בשידוכים

יצאתי לא מזמן עם מישהי, בחורה חרדית ליטאית, בסביבות גיל השלושים יצאנו כמה פגישות ולאט לאט היא נפתחה והחלה לספר לי על קשר שהיה לה עם בחור בעבר, קשר בו לא היתה שמירת נגיעה. מצד אחד מאוד הערכתי את הפתיחות וגילוי הלב, מצד שני זה גרם לי לתחושה לא טובה. בסופו של דבר נפרדנו, ועד היום אני עדיין בספק לגביה. מה דעתכם, טעיתי? אשמח לתגובות ענייניות ומעמיקות

לדעתי חשוב מאוד להבין איזה סוג של קשר היה לה עם אותו בחור... לא בכדי להצדיק את התוצאה אלא רק לנסות להבין קצת מעבר.
בכל אופן, לכל אחד\ת יש נפילות.. כל אחד ברמה שלו...

אני חושבת שהוא צריך להסביר את עצמו יותר טוב ככה נבין יותר מה הענין.

קשה לי לענות על שאלותיכם כי אני עצמי לא סגור על זה, זה לא שחור ולבן אלא בעיקר אפור. ברור שלא היה לי בכלל נעים לשמוע מה היא עשתה עם הבחור, מנגד מאוד הערכתי אותה על הכנות, שלדעתי היא מאוד חשובה. יודגש שהיא סיפרה את זה בשלב בו הייתי מצפה לא להסתיר ממני דברים, למרות שאני יודע על כאלה שטוענים שלא מספרים על נפילות. עד כמה היא נפלה? האמת שלא חקרתי אותה, התיאור שלה הביך אותה ואותי והעדפתי לא לחפור. התיאור איך היא פגשה אותו ומה עשתה איתו נתן לי דמות של ״פרחה״ וסליחה על הביטוי! בשורה תחתונה הסיפור הזה גרם לי ריחוק נפשי, שלא לגמרי ברור לי במדוייק האם זו היתה קינאה? מחשבה שהיא לא בחורה חזקה מספיק? האם זה פחד? או סתם טעות שלי...

אחרי ההסבר שלך אני חושבת כמו שכבר כתבתי, שאתה יודע הכי טוב מה מתאים לך ומה לא

ואני דווקא חושבת.. שלתאר מה היא עשתה מראה על בעיה. כלומר. נפילה יש. ואולי אפשר להבין. תלוי בך כמובן. אבל.. התיאור? זה לבד היה מסייג אותי.

קחו דוגמא.. גרושה שתספר למועמד לנישואין הבא שלה מה היא עשתה עם הבעל הקודם.. לכולי עלמא היא לא עשתה איסור.. אבל זה דוחה לכשעצמו.

ולתשובה - הכנות יפה. אבל חכמה אין כאן. מילא לספר רק על הנפילה, זה מוערך. לספר מה היה שם???

אוקיי עמקויות חשבתי שזה היה מספיק ברור.
אני לא הייתי ממשיכה. כי לא מתאים לי.

לכתוב מה אנחנו היינו מרגישים לא ישנה כלום. אתה מחפש הצטדקות לאחר מעשה?