המועמד/ת לא מוצא חן בעייני ההורים.

אשמח לשמוע את דעתכם/ן על המקרה הבא: 

הגעת ליום המיוחל, אחרי אין ספור ברורים ופגישות, מצאת את שאהבה נפשך!

רגע לפני הסגירה את/ה מביא/ה את המועמד/ת להכרות אם ההורים, ו... הוא/ היא
לא מוצא/ת חן בעיינם. הם לא מוכנים, בשום פנים ואופן, אפילו לשמוע על זה!!!

האם תמשיכו? (גם במחיר אי הגעת ההורים לחתונה!)   
  
אני לא סתם שואל, זה קרה לי! (אימי היקרה, התנגדה בכל התוקף!!!) אחרי שאשמע
את הגיגיכם, אומר לכם מה אני עשיתי...

(אני מקווה שאני ברור שאני לא זקוק לעצה, זה כבר היה, רק לשמוע את דעתכם/ן)
  

ו_______________

אני יכולה לומר דברים ששמעתי מנסיון של אחרים, כל מי שהביא הביתה כלה והאמא לא אהבה אותה, בסופו של דבר באמת התברר שהם לא מתאימים... לומר לך בפועל מה הייתי עושה? זו בהחלט דילמה ממש קשה...כי הבנאדם בטוח שהוא מצא את שאהבה נפשו, ופתאום אמא באה ומתנגדת לכך...קשה... אני מאמינה שבסופו של דבר מה שהחלטת זה מה שהיה צריך לקרות והכל כמובן, משמיים...בהצלחה!

מה התחדש פתאום כשראו אותה שלא ידעו במהלך הפגישות? יש לה אף ארוך? חצאית ג'ינס רח"ל?

התשובה לשאלה שלך היא די פשוטה, אדם עצמאי כמעט ולא יתן משקל להתנגדות ההורים (אלא אם לו בעצמו היה כבר ספק כלשהו) ואדם שתלוי בהורים לא תהיה לו ברירה... (אלא אם יש לו תמיכה מאחד ההורים שאז זה "תיקו"  =)  )

אז ככה אם הייתי יודעת שעכשיו הם מתנגדים ואולי לא יבאו לחתונה אבל בעתיד הם ילמדו לקבל אותו, אז הייתי נשארת,אבל אם ידוע לי שלא משנה כמה זמן יעבור הם לא יקבלו אותנו אז לא הייתי ממשיכה
כי כמה שיתכן מאוד שזה הבחור שנועד לי וזה ה"בעשרט" שלי, לא הייתי רוצה להעמיד את חיי הנישואין שלי תחת כזה לחץ, בהתחלה אולי אני לא ירגיש כ"כ בחסרון אבל באיזהו שלב זה אני יקרע בין המשפחה לבין בעלי,
ויהיו רגעים שאני אשאל את עצמי אם כל ההקרבה הזאת שווה.. לא בגלל שזה לא הוא, אלא בגלל שזה הקרבה גדולה. 

סליחה אם אני מגיבה בחוסר רגישות,
אבל סיפורים כאלה ממש מתסכלים אותי!!!

לא יודעת מה לענות לך, כי אני לא יכולה לצייר אצלי כזה מצב בראש....

בלי להכיר, בלי לדעת, בלי להתמצא.
אני? הייתי הולכת על זה עד הסוף, כמעט בשביל הדווקא!!