מח או לב

בעקבות הדיון על דומה ומשלימה ועל החלוקה בין חבר לשותף הרהרתי לי בעניין המוכר כל כך; אנשי המח ואנשי הלב. לאורך רוב הדיונים (המשמעותיים יותר) היו כאלה, ובאופן מפתיע אין הפרדה בין המינים, שטענו במרץ שהחלטות משמעותיות מקבלים מהשכל ולאחר ששקללת את כל הנתונים בצורה קרה ואז ניתן להכניס את הרגש והתחושה והיו כאלה שטענו במעטה שכלי ומנומק שבסופו של דבר הם מקבלים החלטות מהמקום הפחות מושכל והיותר תחושתי. .. היה לי דיון מעניין על כך, האם להחלטה שכלית יש תאריך פג תוקף יותר מלהחלטה שהתקבלה מהבטן...?

אכן זו כוונתינו..

_________________

אף שבאמת ההיגיון אומר שדברים שהוחלטו מתוך מחשבה ולוגיקה הם פחות משתנים מהר לעומת הרגש שזה דבר פחות יציב ומבוסס. אבל עדיין אני חושב שזה דבר אינדיבידואלי לכל מקרה ומקרה, כי יש מקרים שבהם הרגש כה חזק ועמוק שהוא משפיע הרבה יותר ממחשבה לוגית או טכנית. 

בכל מקרה כבר כתב החזו"א: שא"א לשכל בלא הרגש ולרגש בלא השכל. כך שכל החלטה חייבת לבוא מתוך שילוב של שניהם.. 

אמת, ולא חסרות הפעמים שההחלטה כביכול נובעת מהשכל בעוד שהרגש הוא זה שעיוות את הנתונים שהובילו להחלטה.... לדעתי, אין תוקף להחלטות, מרגע שההחלטה התקבלה- הרי שיש להאמין שזו ההחלטה שמשמים היינו אמורים להחליט לטובתינו ולא להרהר אחר התוצאות