קצת לפרוק...

פגישה ראשונה, שניה ושלישית...
ופתאום אני מוצאת את עצמי בחמישית.
ממש בחור איכותי,
כזה בן תורה אמיתי!
זה הבחור לו חיכיתי כל השנים
וסוף סוף כאן שנינו מעוניינים.
תק' השידוכים מגיעה לסיומה
ובעיני רוחי מדמיינת את שמלת הכלה,
שמחה בשבילי ובשביל ההורים
כי אחרי הכל גם להם זו מסכת יסורים.
החלקים מתחברים יפה לפאזל שלם,
ומתפעלת ממה שה' רוקם !
ופתאום...מאמצע שומקום
נגדע לו החלום
כמה נק' של חוסר הסכמה,
אז ביקשתי קצת זמן למחשבה
אבל הוא החליט שצריך הפסקה
למרות כל ההרגשה הטובה.
אז סיפורי לא נגמר בשמלה וחתונה,
אך לא פחות מכך הוא נגמר עם הרבה אמונה.
מנסה לחשוב: מה ה' ממני רוצה?!
לא כ"כ מצליחה אבל הוא בטוח יודע מה הוא עושה...
עכשיו אני מרימה את עצמי וממשיכה
באמונה שלימה שהכל לטובה
וכמובן לא שוכחת לומר גם על זה תודה!!!
ומקוהה בע"ה בקרוב לכתוב לכם על החתונה

היי סיון.

אני יודע בדיוק על מה את מדברת.
עברתי כזה דבר לפני שנה פלוס.
הרגע שאת לא יודעת מה לעשות ועם מי לדבר שיבין אותך כי "מה כבר הצלחת להתחבר בפגישות" וכדומה.

תהיי חזקה כולנו כאן בשבילך.
יגיע מישהו יותר טוב 1.000.000 אחוז.

דרך אגב אם את כתבת את זה אז כנראה שכבר העכלת את זה וזה גם שלב חשוב....

מה אני הקטן אומר לך, הייתי בסיטואציה דומה והרגשתי נורא נורא, לחם לא אכלתי ומים בקושי שתיתי... והנה את באה ובכזאת השלמה מודה לקב"ה ורק מתחזקת!!  חיזקת אותי!!!   

סיון. אין מילים.
את כל כך טובה בפשטות ובדרך שאת מקבלת. 
הכל לטובה.  
 

מוכר עד כאב......אין לי מילים....מזדהה.....כתיבה עפה ותפיסת עולם נכונה..!

מזה "כתיבה עפה"?

כמו כתיבה זורמת נראלי..... 

מקווה שלא הזקנתי... 

תודה.

הכי חשוב שהשלמת עם זה...