אנחנו עומדים 4 ימים לפני ראש השנה.. בו נתכתב לחיים טובים או שלא.. מי בקיצו ומי שלא.. מי ברווקותו ומי בחתונתו.. ואנחנו כל כך רוצים.. אז נהנה כמה עצות מפורסמות שאם נעשה אותם ונאמין בהם אז באמת נזכה שיתמלאו כל משאלות ליבנו לטובה...!
1. להיות איש שרבים צריכים לו – אם חס וחלילה נגזר על אדם לסבול או להינזק במהלך השנה חס ושלום, אם הוא אדם פרטי אזי העולם לא יחסר בהעדרו, כביכול, אך ככול שהאדם יותר מעורב בכלל, ככול שהוא תורם לכלל ובעיקר כמזכה הרבים, כך שרבים תלויים בו, אזי החשבון של אדם כזה אחר לגמרי, שכן אולי בזכותם של האנשים שתלויים בו יינצל. 2. רבי ישראל סלנטר זצ"ל גילה, שהעצה הבדוקה לזכייה בדין בראש השנה, היא פחד הדין. ומקור דבריו במה שאמרו, שתוקעים בשופר כפוף, על מנת להורות, שככול שיכפוף האדם את עצמו לפני הבורא יתברך בראש השנה, כך עדיף (מסכת ראש השנה כו:). וכן אמרו: "כל שנה שרשה (שהאדם עושה את עצמו כרש / עני) בתחילתה – מתעשרת בסופה" (מסכת ראש השנה טז:). ההיגיון מדבר בפני עצמו, הרי יום ראש השנה הינו יום של ביקורת. בשנה החולפת היינו כביכול פועלים במפעלו של הבורא: קיבלנו משכורת, חיים ומזון, והיה עלינו להפיק תוצרת, יבול מצוות ומעשים טובים. חלפה שנה, ובמקום להביא שיירת קרונות, או לפחות משאית טעונה וגדושה, מתייצבים אנו ובידינו שקית קטנה; מנערים ממנה פירורים ושוטחים אותם בבושת פנים, ומבקשים לחדש את החוזה, ועוד להעלות את השכר: תפתח לנו שערי ברכה, הצלחה, טובה, ישועה, פרנסה וכו´, אז לפחות נבוא בחיל וברעדה, ונראה שאכפת לנו, שיש לנו נקיפות מצפון, ונעשה זאת בתחנונים, ובכך הדברים יתקבלו בפני שופט כול העולמים אחרת. 3. "כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים" (מסכת שבת דף קנא עמ´ ב), במבט שאנו מסתכלים על זולתנו, באותו המבט יבחנו אותנו. אם נשתדל החל מהיום להבין את זולתנו, לסלוח לשגיאות חברינו, לדון אותם לכף זכות על מחדליהם, לא למצות את הדין, להתעלם מהחולשות ולקבלן. אם ננהג כך, מובטחים אנו שינהג כן הבורא עימנו. זה קשה, אבל הרי אנו מבקשים זאת מבוראנו. 4. "כל המעביר על מידותיו מעבירים לו על כל פשעיו" (מסכת ראש השנה יז). מידה כנגד מידה, אומר הבורא: אתם מוחלים, אתם סולחים ואינכם מקפידים, אף איתכם ינהגו כך: ימחלו, יסלחו ולא יקפידו. נמחה כל שמץ של הקפדה על הזולת, נמחל לאלו שפגעו בנו, נסלח לאלו שחטאו כנגדנו, נחליט בליבנו על פתיחת דף חדש בכל המריבות, וינהגו כך כלפינו. 5. לברך אחד את השני בראש השנה. תלמיד כתב לרבו, הגאון הצדיק רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל, וכנהוג, בפתיחת המכתב ובחתימתו הכביר ברכות ואיחולים לכל טוב. במכתב תשובתו, כתב הרב: "עמוד נא וחשוב, אלו חליפין כדאיים עלו בידך! אתה ברכת אותי בברכתך, ברכת בשר ודם, ותמורתה קיבלת ברכות שמים מעל, ברכת בורא עולם, שנאמר: "ואברכה מברכיך" (בראשית יב,ג), כלומר, בורא העולם מבטיח שהוא יברך: "אברכה" את מי שיברך אותך, "מברכיך", כלום יש עסק משתלם יותר?! זאת אחת הסיבות, שכתוב בשולחן עורך (או"ח סוף סימן תקפב.): "ונוהגים שכל אחד אומר לחברו לשנה טובה תכתב". כך כדאי לברך כמה שיותר יהודים בשנה טובה, ויתקיים בנו הבטחת הגמרא, שכל המברך את חברו מאריכים לו ימיו ושנותיו (מסכת ברכות נה), ואם בברכה תהיה כלולה גם תפילה על השני, יחול: "כל המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר, נענה תחילה" (גמרא מסכת בבא קמא צב). 6. לשמור את השבת כהלכתה ובהידור. בפרט בשבת האחרונה של השנה הבעל"ט...
כתיבה וחתימה טובה לכולנו:)!
תוקן על ידי נקודהלמחשב ב- 12/09/2012 12:08:44
 |
|
|
