| נשלח ב-10/10/2012 01:05 |
 |
| |
ברגעים הכי שמחים בחיים אתה נשבר לרסיסים - מדוע?
החג הכי שמח שיש זה חג שמחת תורה. וכידוע בהקפה שישית נוהגים לרקוד ההורים עם הילדים והסבים עם הנכדים. ודווקא שם אני נשבר ומתפרק לרסיסים ואפילו דומע דבר שלא קורה לי בחיים.
אני טיפוס מאוד מפרגן ותמיד דואג שלשני יהיה טוב. עד ההקפה הזאת ששם אתה רואה את כל הילדים בני 18 פלוס עם ילדים שלהם כבר נשואים ואתה בגיל שלך עדיין רווק גלמוד וערירי.
במשך השנה לא יוצא לי להיתקל בכאלה מראות. וכשאני נתקל אני מפרגן בלב רחב וענק.
אבל בשמחת תורה תמיד אני משתדל להיות הכי שמח עד שמגיע ההקפה הזאת. ושם לא נשאר זכר מכל מה שהידחקתי כל השנה מכל מה שדחיתי. כל הגבריות שלי. וככה כל מוצאי שמחת תורה אני אוסף את עצמי מחדש עד לשנה הבאה.
היה לי קשה לראות את עצמי יוצא מבית הכנסת בוכה בדמעות שליש ושואל את אבא מה הסיבה שאני ככה. ולמה אני צריך להיות אחרת מכולם? למה כולם צריכים להתחתן ולחיות חיים נורמלים ואילו אני תקוע לי אי שם עדיין בבחרות.
אבל האמת הנחמה היחידה שיש לי בכל הסטיאוציה הזאת. שאני רואה חבר שכבר נשוי כמה וכמה שנים ואין לו ילדים. והוא מתפרק בדיוק כמוני.
אז אני נושא עינים לשמיים ואומר אבא תודה. מעדיף ככה מאשר להיות זוג נשוי ולחכות עשרות שנים לילדים.
תוקן על ידי אסיק_good ב- 10/10/2012 09:56:15
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2012 01:11 |
|
| |
מזדהה מאוד. (לא ידעתי על עניין הקפה השישית, זה משהו חסידי?)
אבל זה מובן מאוד - כמה שיותר שמח מסביב כך גדל הניגוד בינך לבין השאר.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2012 01:15 |
|
| |
ואפרופו השורה האחרונה שלך
לדעתי עדיף להיות זוג שמחכה לילד (לא חייב עשרות שנים, אבל לא שמגיע ככה מיד אחרי 9/10 חודשים) מאשר לחכות לחצי השני.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2012 01:26 |
|
| |
למה את חושבת שעדיף?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2012 01:32 |
|
| |
ראיתי כאלו וראיתי כאלו וזו המסקנה אליה הגעתי
מה אתה חושב, ולמה?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2012 01:37 |
|
| |
אני לא יודע, אף פעם לא חכתי לילדים.... (זה גם עונה על ה'למה?')
סתם יש לי תשובה יותר ארוכה אבל אין כוח...
תוקן על ידי אחי23 ב- 10/10/2012 01:38:27
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2012 01:39 |
|
| |
חברה, אל תנסו אפילו לבחור לעצמכם את הנסיונות, זה מידי קשה.... ובחור, לכל אחד יש את הרגעים ששוברים אותו, מרסקים אותו. הנסיון שלנו הוא קשה אבל צריך רק סבלנות ויש בו המון תקווה כי בניגוד לנסיון שציינת ולנסיונות אחרים שעוברים על אנשים, לא תמיד קל למצוא תקווה שיהיה טוב.... למרות שכמאמינים אז בכל מצב צריך לקוות אבל אני מקווה שהובנתי :)
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2012 01:45 |
|
| |
חברה טובה של אחותי התחתנה בגיל 24 אחרי 4.5 שנים בשידוכים וחיכתה עוד 3 שנים עד שנולד לה ילד והיא אמרה לאחותי שהיה לה הרבה יותר קשה לחכות לילד מאשר להיות בשידוכים.
בעז"ה שלא נעבור לא את זה ולא את זה....
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2012 01:50 |
|
| |
בטח, לא מספיק הייתה 4.5 שנים בשידוכים וכביכול "סבלה" בתקופת השידוכים עוד לחכות 3 שנים
חוצמיזה שזה קצת אינדיבידואלי ותלוי בעוד כל מיני סיבות מסביב
בגדול התכוונתי או זה או זה
ובאמת שלא נתנסה...
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2012 01:53 |
|
| |
ה' ירחם.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2012 02:03 |
|
| |
הוא מרחם
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2012 11:05 |
|
| |
חח צדיק, אותו סיפור עם חברה שלי..
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2012 12:13 |
|
| |
על ילדי הגן? ;)
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2012 15:13 |
|
| |
אחת, אולי את אחותו? 
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2012 15:19 |
|
| |
אולי....
|
|
|
|
|
