| נשלח ב-30/10/2012 07:51 |
 |
| |
גרוש פלוס. פלוס?
מאיזה גיל הגיוני להתחיל לצאת עם גרושים פלוס צאצא (או יותר)?
תוקן על ידי אסיק_good ב- 30/10/2012 19:32:13
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2012 08:13 |
|
| |
מגיל 19. כמובן, אם מה שמעניין את הבחור/ה זה לא חיים מאושרים, אלא מה שאנשים יגידו, האגו, ו"מגיע לי" אז התשובה תהיה 45-50.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2012 08:22 |
|
| |
אז אתה טוען לכך שלילדיים מהאשה השנייה אין ש ו ם השפעה על חיי הזוג. שום השפעה בכלל. כן?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2012 08:29 |
|
| |
בודאי שיש לזה השפעה. השאלה היא אחרת, מה הבחור/ה מחפשים בזוגיות, חיים מאושרים, או שהחברה יהנהנו בראשם ויגידו איזה שידוך מוצלח עשו. הרבה פעמים, אמנם לא תמיד, יש את שני הדברים. נניח, שמציעים לבחור בן 23 גרושה בת 20 עם ילדה קטנה, והיא תעשה לו את החיים הכי יפים בעולם. לדעתי הוא צריך להיות טיפש לוותר על דבר כזה. אבל אם הילדה הקטנה תעשה בעיות, אז כבר לא יהיו לו החיים הכי יפים, במקרה כזה כמובן, אפילו אם הוא בן 40 הוא צריך לחשוב פעמיים אם ללכת על זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2012 08:57 |
|
| |
נו ואיך אפשר לצפות דברים כאלה? תמיד לילד תהיה משמעות עצומה בעיני ההורה שלו ומשמעות פחותה בעיני הבן זוג שאינו ביולוגי לילד. זה תיק תיק.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2012 09:52 |
|
| |
בשום מצב זה לא יהיה פשוט. זה לא קשור לגיל אלא לאפשרות שלך לקבל ולהתמודד עם סיטואציות בחיים.
מה תעני לילד כשריקי תשאל "למה יוסי הולך לאשה ההיא כל שבת?" ועוד הרבה דילמות. גרושה של בעל (פלוס) תלווה אותך חלק גדול מהחיים ותשקלי את אם הצר שווה בנזק המלך... (ביחוד שלך אין ילדיםטאת רוצה להתחיל נישואין מדף חלק ולא לקפוץ ישר לעמ' 10 "איך מתמודדים עם ילד בן 7 שלא עושה שיעורי בית")
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2012 10:07 |
|
| |
ברור שיש דילמות, וברור שקשר כזה דורש כוחות נפש גדולים. אבל אני לא חושב שהגיל פה משחק תפקיד. אם יש לך אותם כוחות נפש, אז למה לא להשתמש בהם מגיל צעיר, ואם אין לך, אז גם בגיל מבוגר קשר כזה לא מומלץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2012 11:05 |
|
| |
הגיל זה התרגיל, ולא מהווה פונקצייה, שכן זה אינדוודואלי לכל אחד ואחת באשר הוא/היא...
נישואין עם בן זוג שכבר חווה זוגיות והורות שונים לחלוטין מנישואין בין בני זוג רווקים ,
משקל ההכרעה רק גדל כשמדובר בנישואין מסוג זה שכן נדרשת פה יכולת הכלה והכרה בילדים שאינם שלך שמעתה הופכים להיות כמעט שלך,
מכירה מקורב זוגות שבני הזוג הסתדרו והתאימו בצורה מדהימה אך ברגע שזה הגיע למפגש וגידול הילדים של בן הזוג הם נתקלו בקונפליקטים שלא הכירו עד עתה -והשידוכים האלה לא יצאו אל הפועל,
מה גם שסוג נישואין כזה דורש הרבה יותר מכמה שיחות ברורים וכמה פגישות מועטותעד להכרעה,- במקרה כזה חייבים לצאת הרבה יותר בהתחלה רק עם המיועד/ת ואחרי זה גם עם הילדים כי כימיה רק בין בני הזוג לא מראה על כימיה עם הילדים.
ונקודה נוספת ,אם הילדים הם בגיל שאפשר לשאול את דעתם רצוי מאוד לעשות כך.
בכל אופן הרבה הצלחות
(אשמח לעזור בפרטי אם יש שאלות נוספות..)
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2012 12:21 |
|
| |
1. אל תשכחו שתמיד הילדים יהיו לפני האישה/בעל החדש.
2. אין כמו אהבה ראשונה ואף פעם לא שוככים את זה אז צריך לבדוק אם אתה מוכן להיות האהבה השניה אז סבבה...
3. גם אני מכיר זוגות שאחד מהצדדים היה גרוש עם ילדים והם מסתדרים הלואי על כולנו. אז זה אינדוודואלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2012 12:23 |
|
| |
בס"ד
בעיה לי לענות לך..
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2012 12:24 |
|
| |
תלוי בני כמה הפלוסים. (יש לי חברה שהתייתמה בשלהי גיל ההתבגרות, ובהמשך עשתה את המוות לאישה שאבא שלה הביא הביתה)
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2012 12:28 |
|
| |
אוהבת, נהניתי מתשובתך :)
נערונת, אתמול דיברתי עם חברה על הנושא, יש דברים שבהחלט זה 'התתפשרות' שמגיע מהגיל,
בחורה יכולה להיות בשלה להתפשר על זה כבר בגיל צעיר יותר, אבל מבחינה הגיונית אין טעם, כי השוק עוד גדול יחסית ויש היצע. מה שאין כן כשהגיל עולה..
בכל מקרה, גרוש עם ילדים, זה בהחלט שיקול, לכאן ולכאן, מצד אחד, אפשר מאד לראות ולהכיר את האישיות שלו דרך היחס לילד/ים ולאישה לשעבר, זה מלמד המון. אפשר לראות את האבהות שלו במציאות, את יכולת ההכלה שלו לילד, האהבה שלו אליו, היחס לגרושתו מתוך דגש על הילד וכו וכו. זה לא רק דיבורים בעלמא של בחור שאומר לך אני כך וכך, זה דיבורים עם קבלות מהשטח. מצד שני, צריך לשקול פה את הענין של הקשר הרצוף לנישואין הקודמים שלו (לא בהכרח קשר חיובי).
משיחותי עם גרושות, ללא ילדים. רובן ככולן מתלבטות על השאלה הזו, והאמת היא שלכולן קשה לקבל ולהסכים לזה. זה מחויבות שדורשת, זה למצוא דרך להגיע לילד, זה בעתיד למנוע אפליות בינו לבין הילדים הביולוגיים, בקיצור, זה לא שיקול ח"פ של ההחלטה אם להינשא לאביו או לא, אלא שיקולים רציפים במהלך החיים.
ונקודה נוספת ששמעתי בנידון, שבנישואין כאלה יש להיזהר שלא לעמוד בתחרות האישה מול הילד ולא להשתמש בו כקלף מיקוח מול הבעל (אביו) כשמשהו לא מסתדר, ובד"כ יש דברים שלא תמיד חלקים בחיי נישואין.
בכל מקרה, זה שיקול, אין לי הכרעה בענין :) בהצלחה!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2012 12:30 |
|
| |
צדיק, 1. לא מחייב, זה סוג של רגש אחר, ותלוי הרבה ביכולת של האב (הגרוש) והרצון שלו למערכת יחסים וזוגיות תקינה.
2. ממש, אבל ממש לא.. מהיכרות אישית של הרבה יותר ממקרה אחד.
3. נכון מאד!! יש לי המון דוגמאות :)
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2012 12:37 |
|
| |
1. בד"כ זה כך. אפילו שלפעמים זה לא מפריע אבל צריך לדעת שברגע של קושי או סכסוך...
2. זה אינדוודואלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2012 13:19 |
|
| |
צדיקאלוקי, על סמך מה אתה עונה מה שאמרת? דעה אישית? התרשמות? בדיקה?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2012 13:25 |
|
| |
אני מאד מקווה שהילד בא לפני בנזוג. ככה זה צריך להיות!!
|
|
|
|
|
