איך אתם ממלאים מצברים?

רגע לפני שאוזלים מאגרי האנרגיה לכל הסאגה הזו שנקראת שידוכים (או בכלל לכל מה שדורש תהליך ממושך...). להרים ידים? לא אופציה. לצאת להפסקה? לא בשלב זה.מחפשת אלטרנטיבות יצירתיות לחידוש אנרגיות....

לכי תפנקי ת'צמך במשו... אגב, כשתמצאי פיתרון ממש מוצלח, תעדכני אותי... אני זקוקה לכזה...

משו פרודקטיבי בשבילי (שבמציאות הוא רחוק מלהיות משו מעשי), הוא פשוט להיזרק למיטה ולישון, לישון, לישון ולישון. לשכוח שיש עולם. לבנות עולם חדש, בו הכל מושלם והולך לפי המסלול שאת מטווה לו. אחרי כמה שעות, קמים לעולם חדש עם תקוות מחודשות בלב ועם עשיה מחודשת.. שווה כל רגע!

את שואלת באמת? אצלי יום בתל אביב שכולל הרבה שופינג, סרט, שלוש ארוחות בחוץ וקצת ים עושה את העבודה. אבל זה אינדבידואלי. (ולבד, כמובן)

חשבתי על זה ארוכות... מצד אחד, כל דבר ממלא אותי מצד שני, שום דבר לא ממלא.. זה תלוי בתזמון.. לפעמים חברות עושות לי כייף, לפעמים זה יכול להיות גם דאון...=/

לפנטז על חופש ובסוף לממש אותו... וכל המרחיק הרי זה משובח! ודבר נוסף, למצוא תעסוקה שתמלא לך את הזמן כך שלא יהיה לך מידי הרבה רגעים ליפול בהם. בחיים צריך סבלנות... כולנו באותה סירה. יעקב אבינו חיכה עבור רחל 7 שנים, תחשבו שיש ביננו שמחכות כבר יותר... והוא עוד ידע עבור מי הוא מחכה....

חו״ל ושופינג זה אחלה אבל המימוש שלהם כרוך בלא מעט מעות.. .. נראה לי איזה פרויקט יהיה רעיון טוב! תודה לכן...

בס"ד
לי שום דבר לא גורם למלאות מצברים,אולי לצאת לאיזה התוועדות(=

אני חושב, שגם הסתכלות נכונה על כל המצב.. או לקיחת הדבר כאתגר ומטרה קלילה.. יכולה הרבה להזרים כוחות, או לכל הפחות, לגרום שזה לא יסחט כוחות ויתיש... 

מה עושים נגד ש ח י ק ה? איך מחדירים רעננות והתחדשות לעניין שאתה כבר בתוכם שנים ? לא, אני לא מדברת על יאוש. לא על מתח. אפילו לא על עצב. ש ח י ק ה. זהו.מה עושים נגדה (ולא רק בנישה של השידוכים)

אני לא יודעת אם אפשר לעשות משהו עם זה. אנחנו בני אדם, אנחנו נשחקים. אפשר להתרענן ולחדש כוחות, אבל לא להתחיל מאפס...