נפש תאומה היא נפש מרדימה?

בני אדם מטבעם אוהבים אנשים שדומים להם.

הם מרגישים שם בנוח.

לא צריכים להסביר את עצמם

לא להתנצל יותר מדי

במבט אחד סקרת עולם שלם.

בחיוך אחד סיכמת ספר עב כרס.

עולם של נחת. עולם של קצב לב מושלם.
אהבה.

כך תמיד תפסתי אותה.
אבל מה? (כן, תמיד יש אבל...)

בשביל לקדם את עצמך ברמה הבינאישת, הפנימית, אפילו החברתית אתה חייב אתגר

ואתגר מתעורר כשאתה נתקל במשו שונה. משהו שמעורר התנגדות.

לאט לאט מתחילה להפנים שאמנם הפכים גמורים לא נמשכים אבל בשביל להשאיר את הקשר בחיים חייב להימצא אלמנט נוגד..
ופינות לא סגורות...

והרבה נכונות....

ולפואנטה....(?)

מה שלא מחשל ... הורג! ושאפח'ד לא יעבוד עליכם...

כדאי לקחת משו דומה כי ההבדל בין גבר לאישה הוא משמעותי, סוף ציטוט. ואם חפשת אתגר, יש לך אתגר בנשואים עם בחור דומה, בנישואים עם שונה יש סיכון ל"שישו ושמחו"... ומה אנחנו מחפשים בחיים ?.. ריגושים, שלוה, נחת

בס"ד

הבעיה שהריגושים מתחלפים לאחר תקופה קצרה למרדף אחרי כיסוי החובות...(=

מידל, נקודה למחשבה... (מצאתי את עצמי מתבחבשת ברעיון)

יש גם ילדים מתוקים בעזרת ה', אף פעם לא משעמם. לקחת מישהו שממש שונה מאתנו זה סיכון שהכל יתפרק, מאוד חשוב לקחת מישהו מתאים ורצוי הכי מתאים שאפשר, אותם שאיפות, אותו ראש, תחומי ענין משותפים. כולנו מחפשים שלוה ונחת, ולא רק ריגושים מרתקים