(למרות שאין זה שייך לבני עמנו זה מעניין, ולו רק בגלל הדמיון לסיפור התנכי המפורסם)
מידי שנה בסוף אוגוסט/ספטמבר (המועד נקבע בהתאם לסוף עונת הקציר) אלפי נשים וגברים מקרב שבטי הבֶּרבֶּר- Berbers מתכנסים לאירוע השידוכים הגדול בעולם, ההתכנסות נערכת בעיר למִילצִ'יל - Lmilchil שבהרי האטלס במרוקו, בסוף עונת הקציר המקומית המסתיימת במהלך החודשים אוגוסט-ספטמבר,ההתכנסות ההמונית מקורה במסורת עתיקה הנשמרת בדבקות עד עצם ימים אלה.
ההורים והצעירים המגיעים מכל הכפרים והערים מסביב מתכנסים בשוק ענק של חתנים וכלות המוצגים בפני הורים והצעירים, המקום רוחש אלפי אנשים היוצרים מרכז שידוכים ענק וייחודי שאין דומה לו בעולם.
Imilchil אזור בהרי האטלס שבמרוקו הממוקם בגובה של 8430 מטר, מסביבו עשרות כפרים הממוקמים בנוף הררי, עבור צעירים וצעירות הגרים באזור זהו נוהג מסורתי להתאסף פעם בשנה לפסטיבל השידוכים כדי למצוא שידוך, כ -30,000 אנשים מכפרי הסביבה מתכנסים למשך שלושה ימים, מרכיבים אוהלים, הם מגיעים עם סוסים, גמלים ועם רכבים, הם מביאים איתם כבשים להכנת מטעמי בשר והרבה מאפים שונים ומתוקים,
זהו אירוע שבו נערות צעירות מלובשות בשמלות צבעוניות עוטות צעיפים בצבעי כחול לבן ואדום, מאופרות בלחיים ועיניהן בכחל בעוד הבחורים עוטים גלימות לבנות, הצעירות מקושטות בתכשיטי כסף ולקול מוזיקת תופים וכלי נגינה הם רוקדות במשך שעות מתחת לכוכבים..
בתוך החגיגיות הזו הנמשכת שלשה ימים נערכות התאמות בן בני הזוג, הרווקים בוחנים את הצעירות וכן ההיפך, הרבה מהצעירות נעזרות בהורים בבחירת השידוך.
לאחר מציאת החן והסכמה בין הצדדים, ההורים של המשודכים נפגשים ומסדרים את עניין הנדוניה לבני הזוג הצעיר כמו גם את מועד הנישואין.
סיבת פסטיבל הנישואין Imilchil הוא סיפור מעניין, אבל גם עצוב, הוא אינו אגדה אלא סיפור אמיתי מסופר על שני אוהבים צעירים משבטי ברבריי אך משני כפרים שונים שהיו עוינים אחד את השני, משפחתם כמובן התנגדו לקשר זה ומנעו מהם להתחתן כי הנישואין בין שבטים היתה אז אסורה מה עוד ששני הכפרים היתה בניהם עויינות, מסופר ששני הצעירים האוהבים ישבו בביתם ובכו ימים עד שמתו מרוב צער, בעקבות הטרגדיה הזאת, המשפחות העניקו חופש בחירה לילדיהם להינשא למי שהם בוחרים, מאז החליטו יושבי הכפרים לערוך נישואים בין שבטיים בצורת פסטיבל.
במציאות, האזור הוא פיזור גדול של כפרים זעירים, וכאשר רווק צעיר צריך למצוא בת זוג, הוא לא יכול פשוט ללכת ולחפש, בשל הנורמות החברתיות השמרניות, לפיכך, הפסטיבל מאפשר לאבות להראות את בנותיהם ולמצוא בעלים עבורם, כאשר אישה מקבלת את הצעתו של אדם להינשא, היא אומרת "אתה כבשת את הכבד שלי" הפסטיבל עשיר במוסיקה, ריקודים, בגדים צבעוניים, ומאכלים חגיגיים שונים, החגיגות מושכות אליו תיירים רבים לאזור, ואף תורם לכלכלה מקומית.
עד כה היו התיירות בפסטיבל הייתה של מקומיים ממרוקו אך בשנים האחרונות כשהתפרסם דבר הפסטיבל למדינות שונות נפתח האירוע לביקור תיירים זרים ואכן הוא מהווה אטרקציה תיירות מעניינת ומיוחדת במינה.
קישור לוידאו קצר של חגיגת הפסטיבל (מי שיכול להטמיע)
http://www.gadling.com/2012/09/14/marriage-traditions-of-moroccos-berber-tribes/
