פסח כשר ועצוב....

החגים, יש איזה משהו בהם שעושה בודד. דווקא בזמן שכולם באים להיות ביחד, אתה מרגיש לבד. אתה יושב בצד על הספה הנקייה מחמץ שכולם מסביבך, ולא מבין איך כבר הגיע פסח. רק לפני רגע עוד דחפת את הקרשים של הסוכה למחסן, (במחשבה שזו השנה האחרונה שאתה עושה את זה).  שמחת שהחורף, העונה אהובה שלך, בפתח ומביאה בחובה את הלילות האורכים והאפורים שאתה עמוק בפוך עם הגשם והרוח שדופקים על החלון, ומכניסים מן אפרוריות עצובה/שמחה כזאת שגורמת לך לחשוב עליה- והנה כבר הגיע האביב שבכלל מרגיש כמו קיץ, והשבתות הארוכות והדביקות שלא נגמרות כבר ממש ממתינות מעבר לפינה.

איכשהו נראה לך שהזמן תמיד עובד לרעתך- שהוא צריך לעבור מהר, הוא מוציא לך ת'עצבים וזז יותר לאט מהרכבת הקלה. וכשאתה מביט בפנים של יום ההולדת הבא, הוא רץ כאילו חודש זה עוד דף שבסך הכול מעבירים ביומן. ובכלל ככל שהגיל שלך מחליף מספרים ואתה עדיין לבד, הזמן שעובר נראה כאילו חסר משמעות. אתה מרגיש בסוג של איזו המתנה שאוכלת אותך בפנים ועושה אותך עצוב עמוק, עמוק- למרות שאתה אוהב להיות שמח.

אז עובר עליך עוד יום עצוב, ואתה מחפש איזה מפלט שיוציא אותך קצת מהמצב רוח. אחרי כמה טלפונים אתה מוצא את עצמך, מטייל עם חבר באחד החופים היפים והקסומים של קיסריה היוקרתית. על רקע צבעי הארגמן, אתם מתיישבים על ספסל עץ יפה, פותחים נרגילה וקונים שני בקבוקי בירה קרים ויקרים (לא בפסח:). אתה צריך שקט, פסק זמן קצר מהחיים- טיפל'ה לסדר את המחשבות בראש. אבל חבר שלך לא קולט את זה ומתחיל לדבר על יום חמישי ומכבי, על המכונית היפה ההיא שחונה מימין ועל עוד דברים שלא מעניינים אותך.

הוא ממשיך לדבר ואתה לא מקשיב. המחשבות שלך מטיילות עם מי שלא איתך ולא רצתה אותך. אתה מדמיין שזה המקום המושלם להיות איתה. אתה והיא צועדים פה לאט. השקיעה המלטפת הזו, מאירה את העניים היפות שלה והגוונים של הים הופכות אותן הכי יפות בעולם, ואתה רק רוצה להיות איתה פה לנצח.

היא פוסעת איתך בשקט, ואתה גם לא מדבר- לא רוצה להרוס את הדממה. השתיקה כבר לא מביכה אותך, היא נעימה ואתה פתאום מבין שהחברות שלכם עלתה דרגה- אתם שותקים ביחד. היא קורצת לך בחצי חיוך ומתיישבת על איזה ספסל, ואתה שתמיד מוביל ואהוב להחליט, מתיישב בלי לשאול אחריה.

הערב בינתיים יורד  והיא מצביעה על איזה שבר ענן מעליך ואומרת שהוא מזכיר לה את החיוך שלך. אתה מחייך אליה חיוך דבילי ומרגיש שאף אחד בעולם הזה לא יוכל לנצח אותך כל עוד היא פה לצידך, כל עוד היא מחכה לך בבית אחרי כל היום. אתה מרגיש שהיא הדבר הכי חשוב שיש לך- היא טומנת בחובה את כל העולם שלך וכל היקום, מבחינתך, מסתכם בה. אף פעם לא ידעת כמה חיים יש באהבה, כמה כוח היא נותנת, כמה משמעותיים החיים איתה וכמה ריקים הם בלעדיה.

חבר שלך סו"ס שם לב שאתה לא איתו, מנער אותך וקוטע לך את הדמיון ועוד חלום אחד נגמר.

נ.ב. אתה לא אוהב להיות כלכך עצוב... בעזרת ה' אחרי החגים יעבור...

_________________

לאהוב זה הטוב שבטוב.