מכתב לשפרה אחותי הגדולה, מאת: אחותך העוקפת

לשפרה אחותי הגדולה,

אני יושבת בשעת לילה מאוחרת וכותבת לך או לעצמי את אשר על ליבי,

מילים שנמצאות בפנים, אך משום מה לא מצאתי הזדמנות לומר לך אותם.

הערב כאשר דיברתי איתך בטלפון, סיפרת לי על פגישה מאכזבת, אליה מגיעים עם כל כך הרבה תקוות וחוזרים עם כל כך הרבה אכזבות, על החלטה שאולי אחרי עשר שנים של ניסיונות עדיף לא להמשיך לנסות כי כל פגישה רק מורידה את טיפת המוטיבציה שנשארה.

כל כך הזדהיתי איתך וניסיתי להרגיש מה את עוברת. אבל את לא נתת יותר מידי לבכות את המצב אלא התחלת לשאול על הילדים המתוקים שלי, על אפרים, הילד שאת הכי אוהבתבעולם, והוא, שמרגיש אהבה ידע להגיד את שמך לפני שידע להגיד "אבא" או "אמא". סיפרת לי שקנית לו בגד יפה והתעניינת מתי נבא לבקר ושסבתא וסבא כבר מתגעגעים.

ואני, לאחר שסיימתי את השיחה, הסתכלתי על שני ילדי הקטים, על הבית החמים והנעים שלנו, על ארוחת הערב שעל הכירה, והבעל שעוד מעט מגיע מהכולל.

וידעתי שהכל קיבלתי במתנה - ממך.

יכולתי לשבת עכשיו בבית ההורים, רווקה מתבגרת, מחכה שיגיע תורי להינשא אחריך, לראות את חברותי נישאות בזו אחר זו ואני עדיין מחכה.

יכולתי לאחר כמה שנים של המתנה לקבל ממך אישור להיפגש, אבל אז כבר היה יכול להיות מאוחר וקשה מכדי להתחיל עם נתוני פתיחה טובים כמו בגיל צעיר.

הייתי יושבת בבית ורואה את הורי אוכלים את ליבם עליך ועלי ועל שני אחינו הנוספים שהתחתנו אף הם בזכותך ולולא את היינו חוברים לרביעייה רווקה ומתבגרת.

אבל את במידותיך הנעלות לא נתת שאף אחד ישלם על הניסיון הקשה שאת עוברת, את זו שעמדת על כך שאני חייבת לשמוע הצעות שידוכים על אף שלא הגעתי לגיל מבוגר ואני הרגשתי שאני מוכנה לחכות עוד קצת. את זו שפנית בשבילי ועדכנת את כולם שאפשר להציע לי הצעות.

כשאנו מגיעים לבקר את סבא וסבתא, את זו שדואגת לפנק את כולם. תמיד את אומרת "כשאני רואה אתכם ואת הקטנים המתוקים האלה, אני לא יכולה לחשוב שיכל להיות מצב שאתם הייתם עדיין יושבים בבית וכל הקטנים האלה לא היו".

אסיים במשפט שאת תמיד אומרת "הלוואי ויכולתי ללכת לכל אמא שיש לה בת מתבגרת בבית, והיא כדי לשמור על כבודה ורגשותיה של אותה בת, מחליטה על גורלם של שאר אחיותיה ואחיה ומונעת מהם להקים בתים בישראל. ולפעמים, לא רק שהם מפסידים מן העולם הזה, לפעמים, היא מפסידה בשבילם גם מחיי העולם הבא, כי כבר לא יוכלו להקים בתים של תורה".

ממני באהבה,

אחותך הקטנה,

רבקה

בשיתוף אתר 'תובנות בענייני שידוכים'

מקור: http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%9C%D7%A9%D7%A4%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%9A-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A7%D7%A4%D7%AA.html

יפה. בהחלט יפה. תוך כדי הקריאה עלה בי ההרהור שמא האחות הנעקפת רשמה זאת בעצמה כמטאפורה ... (אבל אין אדם נוגע למוכן וכו׳)