| נשלח ב-18/8/2014 10:20 |
 |
| |
פגישה ראשונה ראשונה...
זוכרים אותה? שתפו ;) אצלי זה היה פשוט הלם... לא האמנתי שזה קורה לי וכל כך מהר.. לא הייתי מוכנה.. לא ידעתי מה אומרים/עושים/ממה נזהרים/מה בודקים.. כלוםםם לא ממש היה ברור לי מה אני רוצה מהחיים שלי בעתיד.. למזלי הוא היה בחור שיודע לנהל פגישות.. גם עם אחת כמוני :P
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2014 10:57 |
|
| |
היה אשכול על זה
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2014 11:02 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2014 11:18 |
|
| |
בס"ד
חכם שומע פעמיים...תמיד טוב להיזכר בנוסטלגיות...
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2014 11:50 |
|
| |
יודעת מה? יאללה... נספר לכם...
התארגנתי, התלבשתי במיטב הבגדים שלי .... הנעליים הכי עקביות, השיער מסודר... הכל טיפ טופ!
ונסעתי... הרבה זמן....
בהתחלה היו קצת , טיפונת פרפרים בבטן, אבל נעלמו דיי מהר באופן מפתיע...
כשהוא נכנס, הבנתי למה.
רציתי להגיד לו "בעלת הבית לא בבית, אני רק הבייביסיטר" או... כל דבר אחר.... אבל כבר היה מאוחר מידיי.
ואז הוא התחיל לדבר שטויות. ולקבוע שאני אהיה אמא של הילדים שלו ומה הסיפורים שאספר להם....
הוא תיאר לפרטי פרטים מה נאכל בבית ומתי נהיה שבתות אצל ההורים שלו...
הוא הסביר לי בעדינות שאנחנו לא נצא למסעדות\בתי קפה\ בילויים בטיילת\ טיול חו"ל...
אין מחשב. אין אינטרנט. אין פלאפון לא כשר. אין משפחה לא דתית ושזה בכלל לא יעלה על הדעת.
ואז הוא שתק, וחייך חיוך מטופש וחיכה שאהנהן ואגיד לו : "כן, כבוד השייח"...
אבל, אז הסברתי לו .... ש.... כל מה שהוא אמר אני חושבת הפוך... והוא צחק, וחייך... והלך.
ואז ביקש מחברה שלי במשך שבועיים לשכנע אותי לפגוש אותו שוב.
זה לא קרה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2014 11:58 |
|
| |
אני בעיקר זוכר את מה שקרה לפני הפגישה.
הייתי לחוץ במשך כל אותו היום, הפגישה היתה בבית של חבר שלי שגר ליד הישיבה...
הלכנו כמה דקות, בהם הוא טרח להסביר לי כמה זה לא נורא כמו שחושבים,
וכשהגענו חיכיתי לו מחוץ לדלת, הוא הציץ פנימה, לאחר מכן הסתכל עלי וסימן לי עם הפנים שהיא כאן...
פה כבר ממש נלחצתי. ציפיתי להגיע לפניה, להתיישב ולהרגע עד שהיא תגיע... שיהיו לי כמה דקות לבד...
אבל ברגע שנכנסתי וראיתי אותה, לא יודע להסביר את זה, פתאם הקלה לא מובנת. הרגשת נינוחות...
ולשמחתי הבחורה היתה ממש זורמת ודיברה יפה(היתה בערך שנתיים כבר בשידוכים) ולא האמנתי כשראיתי שאנחנו יושבים כבר שעתיים בפגישה ראשונה(ראשונה)...
בניגוד לתותי,
זה נגמר ב-5 פגישות, הצעת נישואין, והרבה דמעות(מצידה) והתרגשות, ולבסוף ביטלה....
היה כיף להיזכר ;)
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2014 12:04 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2014 12:29 |
|
| |
כן, מה כ"כ מפליא?!
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2014 13:30 |
|
| |
בס"ד
אותי מפליא איך אתה סוגר על בחורה ראשונה...
ואיך אתה מקבל בכזו קלות את הפרדה ממנה??
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2014 13:40 |
|
| |
אמממ אם יש משהו שאני מתנחם בו כיום, שנה וחצי אחרי, זה שאני יודע שאת אשתי אני כביכול "בוחר". (למרות שרק ה' מחליט לנו ואין דבר כזה באמת)
אבל יחד עם זאת אני לא מבין כ"כ את השאלה, מה מוזר בזה? אם ביררתי עליה וזה מצא חן בעיניי וראיתי לנכון להיפגש... מה החיסרון בזה שהיא ראשונה?
ובאשר לשאלה השניה, סביר להניח שאם זה היה קורה היום והיא לא היתה הראשונה אז אכן הייתי לוקח את זה קשה... אבל הייתי חדש אז :)
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2014 13:40 |
|
| |
| ה_ספרדי כתב: |  |
כן, מה כ"כ מפליא?! |
|
סתם... פעם ככ היה בי רצון לסגור עם הבחור הראשון... בלי הטרטרת הזאת וזה... לא הלך לי חח היום ה'ראשון/ה' נהפך להיות קטע של סטאז'... רק לבודדים זה עובד :) נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2014 13:45 |
|
| |
עניתי לך בהודעה כמה שניות קודם :)
כן, כנראה שזה מתחלק לשניים.... יש את האלו שרוצים משום מה לסגור עם הראשון\ה ויש כאלו שמעדיפים לבדוק את השטח ואז.... כדי להרגיש שהם בוחרים.
והקטע של הסטאז' ממש מעצבן, היתה לי אחת כזאת שהפגישה הראשונה שלה היתה רק בגיל 21, איתי. (זה היה נראה שעבר עליה איזה משהו הזוי..) וכל הפגישה היא עוד שניה רעדה לי מהתרגשות.... ניסיתי להרגיע אותה, ניסיתי וניסיתי, להיות נחמד, לחייך, לתת לה הרגשה טובה... והיא לא נפתחה. כשהיו רגעי שקט דאגתי שיהיו קצרים וכו', וההיא כאילו כלום. בשלב מסויים נמאס לי ופשוט זרמתי עם הרגעי שקט ("אם זה לא מפריע לה והיא לא עושה שום דבר בנידון, למה שלי יהיה אכפת?!" ) אפילו הסכמתי לפגישה שניה מרחמנות, וכשהיא הורידה הבנתי שהיא עשתה עלי סטאז'.... למרות ששמחתי לשמוע שהיא לא רצתה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2014 13:48 |
|
| |
| ה_ספרדי כתב: | |
עניתי לך בהודעה כמה שניות קודם :)
כן, כנראה שזה מתחלק לשניים.... יש את האלו שרוצים משום מה לסגור עם הראשון\ה ויש כאלו שמעדיפים לבדוק את השטח ואז.... כדי להרגיש שהם בוחרים.
והקטע של הסטאז' ממש מעצבן, היתה לי אחת כזאת שהפגישה הראשונה שלה היתה רק בגיל 21, איתי. (זה היה נראה שעבר עליה איזה משהו הזוי..) וכל הפגישה היא עוד שניה רעדה לי מהתרגשות.... ניסיתי להרגיע אותה, ניסיתי וניסיתי, להיות נחמד, לחייך, לתת לה הרגשה טובה... והיא לא נפתחה. כשהיו רגעי שקט דאגתי שיהיו קצרים וכו', וההיא כאילו כלום. בשלב מסויים נמאס לי ופשוט זרמתי עם הרגעי שקט ("אם זה לא מפריע לה והיא לא עושה שום דבר בנידון, למה שלי יהיה אכפת?!" ) אפילו הסכמתי לפגישה שניה מרחמנות, וכשהיא הורידה הבנתי שהיא עשתה עלי סטאז'.... למרות ששמחתי לשמוע שהיא לא רצתה. |
|
חחחחח איזה באסה זה... מזכיר לי (הרגעי שקט) חברה שלי נפגשה פעם עם מישו שרצה שהיא תרגיש בנוח כשיש כאלה... אז הוא כל פעם העלה נושא שיחה חדש... לדוג: את יודעת שיש לי 100 עניבות...  נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2014 13:56 |
|
| |
מוזר הבחור. צריך לעשות את זה בטעם...
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2014 14:02 |
|
| |
| ה_ספרדי כתב: | |
מוזר הבחור. צריך לעשות את זה בטעם... |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2014 14:21 |
|
| |
חח סיפורים מעניינים..
סתם בלי קשר...
למה אנשים אוהבים לספר מהפגישות רק פדיחות ואי נעימויות? למה לא מספרים שיש גם פגישות "נורמליות"?
טוב. לפחות הופתעתי על ההתחלה :P
|
|
|
|
|
