| נשלח ב-19/11/2015 14:00 |
 |
| |
'זכו' שכינה ביניהם! מי ה'זוכה'?
פוסט שראיתי באחד הפורומים:
בדף היומי השבוע מובא מה שכולנו מכירים: זכו- שכינה ביניהם, לא זכו- אש אוכלתן.
אמר רבא ואשה עדיפא (יותר חזק) מדאיש. האי צריף(מצטרף-המילה אש ללא הפסק ביניהם) והאי לא צריף.(יש באמצע י').
ואני שואל:
א. האש אוכלת את האדם שלא זכה, או את בן זוגו? וממילא, האם זהו עדיפות לאישה(מסוכנת..... ) או להיפך?
ב. האם צריך שיהיה ששניהם יזכו כדי שלא יהיה 'אש אוכלתן'?
ג. לפי רשי שמסביר 'זכו' שלא יהיו האיש והאישה נואפים, במה שייך ניאוף אצל האיש? אם הוא בוגד זו לא אותה רמת חומרה?
ד.למה באמת האיש יש לו י' שמפסיק באש, ולאישה אין?
על חלק מהשאלות יש לי תשובה חלקית. אבל לא מצאתי עוד מקורות עדיין.
עד כאן הפוסט.
מה דעתכם?
תוקן על ידי DETA22 ב- 19/11/2015 14:06:39
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2015 20:51 |
|
| |
נטשה ינוקוביץ הייתה כאן 19.11.2015
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2015 22:52 |
|
| |
| שאנל_22 כתבה: |  |
נטשה ינוקוביץ הייתה כאן 19.11.2015 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2015 01:48 |
|
| |
תוקן על ידי ניוטרל ב- 20/11/2015 01:48:33
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2015 08:37 |
|
| |
תראה באיזו שעה הגבת ניוטרל..:)
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2015 10:22 |
|
| |
העיקר שהם זכו, והשכינה בינהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2015 11:16 |
|
| |
| DETA22 כתב: | |
בדף היומי השבוע מובא מה שכולנו מכירים: זכו- שכינה ביניהם, לא זכו- אש אוכלתן.
אמר רבא ואשה עדיפא (יותר חזק) מדאיש. האי צריף(מצטרף-המילה אש ללא הפסק ביניהם) והאי לא צריף.(יש באמצע י').
ואני שואל:
א. האש אוכלת את האדם שלא זכה, או את בן זוגו? וממילא, האם זהו עדיפות לאישה(מסוכנת.....) או להיפך?
ב. האם צריך שיהיה ששניהם יזכו כדי שלא יהיה 'אש אוכלתן'?
ג. לפי רשי שמסביר 'זכו' שלא יהיו האיש והאישה נואפים, במה שייך ניאוף אצל האיש? אם הוא בוגד זו לא אותה רמת חומרה?
ד.למה באמת האיש יש לו י' שמפסיק באש, ולאישה אין?
מה דעתכם? |
|
א. ידוע מה שכתוב בספרים שאש אוכלת הכל, ואינה מבחינה בין טוב לרע ובין צדיק לרשע.
הדברים נאמרו בגנות ובתוצאת המחלוקת, אך הינם תקפים לכל דבר שנמשל לאש, כי זה התנהגות האש.
ממילא, האש אוכלת את הזוגיות, את הבית, את שניהם. לא משנה מי אשם. בדיוק כמו במחלוקת.
בזמנו חשבתי לפרש ע"פ פשוטו את מאמר חז"ל זה - שהוא מדבר על המחלוקת, והיינו, שאם לא זכו באמת אש ה'מחלוקת' תבער בביתם, וזה ע"פ דברי החת"ס שכתב, שכשכתוב 'אש' בתורה, הרבה פעמים הכוונה לאש המחלוקת, גם בפסוק "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" מבאר החת"ס שהכוונה לאש המחלוקת, וביותר צריכה התורה להזהיר זאת בזמני השבת כיוון שמצוי שיש מחלוקת לפני ובזמן כניסת השבת מלחץ הזמן וע"פ הגמ' בגיטין נ"ב ע"א במעשה עם רבי מאיר. עי"ש.
ב. שאלה ב' בעצם חוזרת על עצמה משאלה א' רק בזווית הפוכה. וא"כ התשובה ל-א' עונה על ב'.
ג. ניאוף הוא מעשה שווה לשני המינים אם הוא נעשה. חומרתו שונה, אבל אין זה ממין העניין והשאלה, ואין זה נוגע לעצם המעשה.
בהקשר לסיבת ההבדל בין חומרת ניאוף אצל אשה לגבר זה לא הנושא המדובר, ובכלל זה ראוי לאשכול נפרד - אם זה המקום בכלל.
ד. לפני שאענה על זה, אשאל אותך שאלה אחרת, למה בכלל באיש יש יו"ד ובאשה ה"א?
הסברים רבים נאמרו בעניין, אך אתן לך מעט על קצה המזלג.
כתוב "כי בי-ה ד' צור עולמים" (ישעיה כ"ו, ד'), ודרשו חז"ל (במדרש רבה בבראשית) שהעולם נברא בשני אותיות.
י' - העולם הבא. ה' - העולם הזה (וכידוע ההסבר על הנאמר שבמקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד - ע"פ האות ה' שלאחר שנפלו מהחלק התחתון הם נכנסים מהפתח השמאלי שב-ה', ואכמ"ל).
האיש שתפקידו בבית או החלק הרוחני, התווית הקו, ופסיקת ההלכה או/ו הבאתה מרבותיו, והאשה הולכת אחריו, א"כ יש בו את האות יו"ד שמסמלת את העולם הבא. את העולם הרוחני. לעומת זאת האשה שאחראית על החלק הגשמי בבית, בה יש את האות ה"א שמסמלת את העולם הזה.
לפי"ז, באיש שיש בו את האות יו"ד, שהיא הרוחניות, הרי שהרוחניות אמורה להיות במרכז החיים ולכן היו"ד נמצאת באמצע כינויו, לעומת זאת באשה, שיש בה את האות ה"א שמסמלת את העוה"ז, העוה"ז אמור להיות בקצה מאוויו של האדם ולכן זה נמצא בסוף כינויה של האשה.
עפי"ז ראיתי פעם לבאר את קושיית הגמ' בסתירה שבין הפסוקים "מצא אשה מצא טוב", לבין "ומוצא אני את האשה מר ממוות", אם מצא "אשה" - שהאות ה"א בסופה, שהיא מבינה שהעוה"ז הוא טפל ופרוזדור לעוה"ב, אז "מצא טוב", לעומת זאת אם "מוצא אני את ה'אשה" - אם הלכה זו והקדימה את העולם הזה לתחילת כינויה ולפיסגת שאיפותיה, אז "מר ממוות"...!
זה ממש על קצה המזלג, ומקווה שנחה דעתך :)
תוקן על ידי נועם_ושלום ב- 20/11/2015 11:17:41
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2015 15:15 |
|
| |
| שאנל_22 כתבה: | |
תראה באיזו שעה הגבת ניוטרל..:) |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2015 15:16 |
|
| |
איש זה אותיות אש ואות י'
אשה זה אותיות אש ואות ה'
בלי יה הם אש עם יה הם אישה ואשה שמכניסים את השכינה לביתם
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2015 18:57 |
|
| |
| DETA22 כתב: | | פוסט שראיתי באחד הפורומים:
בדף היומי השבוע מובא מה שכולנו מכירים: זכו- שכינה ביניהם, לא זכו- אש אוכלתן.
אמר רבא ואשה עדיפא (יותר חזק) מדאיש. האי צריף(מצטרף-המילה אש ללא הפסק ביניהם) והאי לא צריף.(יש באמצע י').
ואני שואל:
א. האש אוכלת את האדם שלא זכה, או את בן זוגו? וממילא, האם זהו עדיפות לאישה(מסוכנת.....) או להיפך?
ב. האם צריך שיהיה ששניהם יזכו כדי שלא יהיה 'אש אוכלתן'?
ג. לפי רשי שמסביר 'זכו' שלא יהיו האיש והאישה נואפים, במה שייך ניאוף אצל האיש? אם הוא בוגד זו לא אותה רמת חומרה?
ד.למה באמת האיש יש לו י' שמפסיק באש, ולאישה אין?
על חלק מהשאלות יש לי תשובה חלקית. אבל לא מצאתי עוד מקורות עדיין.
עד כאן הפוסט.
מה דעתכם?
תוקן על ידי DETA22 ב- 19/11/2015 14:06:39
|
|
נראה לי שהגמרא דברה יותר מברור..
זכו...שניהם ...שכינה בינהם
לא זכו..שניהם..אש אוכלתם..את שתיהם!!
הגמרא די ברורה...
אם אתה שואל מה הכוונה זכו? במה הם אמורים לזכות?
אפשר לפתוח על זה פורום:)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2015 08:06 |
|
| |
ברור שכל אחד מבני הזוג יכולים לגרום לאש ושניהם צריכים לשמור על זוגיות טובה כדי לא להרחיק את השכינה
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2015 10:39 |
|
| |
| אייזין כתבה: | |
ברור שכל אחד מבני הזוג יכולים לגרום לאש ושניהם צריכים לשמור על זוגיות טובה כדי לא להרחיק את השכינה |
|
וגם אם אחד מבני הזוג יעשה את שלו, יבין מה נדרש ממנו, וישקיע בנישואין ויתן לשני מה שהשני צריך, אז הקשר הזה יצליח והשכינה תהה שרויה ביניהם נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2015 15:11 |
|
| |
| נועם_ושלום כתב: | |
בדף היומי השבוע מובא מה שכולנו מכירים: זכו- שכינה ביניהם, לא זכו- אש אוכלתן.
אמר רבא ואשה עדיפא (יותר חזק) מדאיש. האי צריף(מצטרף-המילה אש ללא הפסק ביניהם) והאי לא צריף.(יש באמצע י').
ואני שואל:
א. האש אוכלת את האדם שלא זכה, או את בן זוגו? וממילא, האם זהו עדיפות לאישה(מסוכנת.....) או להיפך?
ב. האם צריך שיהיה ששניהם יזכו כדי שלא יהיה 'אש אוכלתן'?
ג. לפי רשי שמסביר 'זכו' שלא יהיו האיש והאישה נואפים, במה שייך ניאוף אצל האיש? אם הוא בוגד זו לא אותה רמת חומרה?
ד.למה באמת האיש יש לו י' שמפסיק באש, ולאישה אין?
מה דעתכם?
א. ידוע מה שכתוב בספרים שאש אוכלת הכל, ואינה מבחינה בין טוב לרע ובין צדיק לרשע.
הדברים נאמרו בגנות ובתוצאת המחלוקת, אך הינם תקפים לכל דבר שנמשל לאש, כי זה התנהגות האש.
ממילא, האש אוכלת את הזוגיות, את הבית, את שניהם. לא משנה מי אשם. בדיוק כמו במחלוקת.
בזמנו חשבתי לפרש ע"פ פשוטו את מאמר חז"ל זה - שהוא מדבר על המחלוקת, והיינו, שאם לא זכו באמת אש ה'מחלוקת' תבער בביתם, וזה ע"פ דברי החת"ס שכתב, שכשכתוב 'אש' בתורה, הרבה פעמים הכוונה לאש המחלוקת, גם בפסוק "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" מבאר החת"ס שהכוונה לאש המחלוקת, וביותר צריכה התורה להזהיר זאת בזמני השבת כיוון שמצוי שיש מחלוקת לפני ובזמן כניסת השבת מלחץ הזמן וע"פ הגמ' בגיטין נ"ב ע"א במעשה עם רבי מאיר. עי"ש.
ב. שאלה ב' בעצם חוזרת על עצמה משאלה א' רק בזווית הפוכה. וא"כ התשובה ל-א' עונה על ב'.
ג. ניאוף הוא מעשה שווה לשני המינים אם הוא נעשה. חומרתו שונה, אבל אין זה ממין העניין והשאלה, ואין זה נוגע לעצם המעשה.
בהקשר לסיבת ההבדל בין חומרת ניאוף אצל אשה לגבר זה לא הנושא המדובר, ובכלל זה ראוי לאשכול נפרד - אם זה המקום בכלל.
ד. לפני שאענה על זה, אשאל אותך שאלה אחרת, למה בכלל באיש יש יו"ד ובאשה ה"א?
הסברים רבים נאמרו בעניין, אך אתן לך מעט על קצה המזלג.
כתוב "כי בי-ה ד' צור עולמים" (ישעיה כ"ו, ד'), ודרשו חז"ל (במדרש רבה בבראשית) שהעולם נברא בשני אותיות.
י' - העולם הבא. ה' - העולם הזה (וכידוע ההסבר על הנאמר שבמקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד - ע"פ האות ה' שלאחר שנפלו מהחלק התחתון הם נכנסים מהפתח השמאלי שב-ה', ואכמ"ל).
האיש שתפקידו בבית או החלק הרוחני, התווית הקו, ופסיקת ההלכה או/ו הבאתה מרבותיו, והאשה הולכת אחריו, א"כ יש בו את האות יו"ד שמסמלת את העולם הבא. את העולם הרוחני. לעומת זאת האשה שאחראית על החלק הגשמי בבית, בה יש את האות ה"א שמסמלת את העולם הזה.
לפי"ז, באיש שיש בו את האות יו"ד, שהיא הרוחניות, הרי שהרוחניות אמורה להיות במרכז החיים ולכן היו"ד נמצאת באמצע כינויו, לעומת זאת באשה, שיש בה את האות ה"א שמסמלת את העוה"ז, העוה"ז אמור להיות בקצה מאוויו של האדם ולכן זה נמצא בסוף כינויה של האשה.
עפי"ז ראיתי פעם לבאר את קושיית הגמ' בסתירה שבין הפסוקים "מצא אשה מצא טוב", לבין "ומוצא אני את האשה מר ממוות", אם מצא "אשה" - שהאות ה"א בסופה, שהיא מבינה שהעוה"ז הוא טפל ופרוזדור לעוה"ב, אז "מצא טוב", לעומת זאת אם "מוצא אני את ה'אשה" - אם הלכה זו והקדימה את העולם הזה לתחילת כינויה ולפיסגת שאיפותיה, אז "מר ממוות"...!
זה ממש על קצה המזלג, ומקווה שנחה דעתך :)
תוקן על ידי נועם_ושלום ב- 20/11/2015 11:17:41 |
|
הסיום גרם לי לרצות להזמין אותך לנאום בשבע ברכות שלי...
 |
|
|
|
|
|
