בס"ד
שבוע טוב לך מתוקה(:
אני קוראת את תגובתך וממש מבינה אותך...
האמת שהייתי קצת כמוך בתת מודע לפני כמה שנים(;...
ועד היום לא ממש מקנאת בנשים עם ילדים...
וגם פעולות הבית לא ממש מגרות אותי...בלשון המעטה...
דבר ראשון שולחת לך חיבוק תומך כי זה באמת לא פשוט להיות שונה במגזר החרדי.
וזה בסדר שאת מרגישה ככה .
כל אחת מתחברת לנשיות שלה בזמן אחר.
ויש לך את הקצב שלך.
אני בטוחה שבסתר ליבך את כן רוצה מתישהו להתחתן אך מעוניינת בחיים טובים ומפנקים ללא יותר מדי אחריות ומאמץ מצידך בפעולות שלא ממש מתחברת(;...
אתחיל לענות לך מהסוף...
מקווה שאזכור את כל מה שכתבת מקסימום אענה לך בכמה הודעות(;...
את שואלת איך אסתדר עם הסביבה המציקה...
יש 2 אופציות...
1.להגיד שאת שונה ולקבל ביקורת וחוסר הבנה.
2.לשקר בשביל השלום-הדרך שאני בחרתי כשלא הייתי מעוניינת לצאת והציקו לי...
אמרתח לכולן "אני בהצעה במידה ולא יהיה רלוונטי אשמע את ההצעה שלך"...
הדרך הפשוטה ביותר להתחמק זה להגיד שאת בהצעה ומאד רוצה להתחתן(;...
עם ההורים זה קצת בעייתי אם את חיה בביתם...
ואיתם יש לך 3 אופציות;
1.לתקשר ולהסביר שכרגע לא מרגישה שבשלה לנישואין וצריכה עוד זמן הבשלה ורק שתרגישי שבשלה תודיעי להם ועד אז צריכה אותם איתך(תוכלי להפחיד אותם שאם תסגרי תבטלי שוב ויהיה פדיחות למשפחה.שח"ו תתגרשי ויצטרכו לגדל לך את הילדים כי כרגע לא בשלה...*)
2.אם הם הורים עקשנים ואין סיכוי שלא יציקו/שנדבר יצער אותם מאד אם ישמעו שזה מצבך...מותר לדעתי לשקר בשביל השלום...ו ליצור רושם שאת בעצמך מתקשרת לשדכנית ו"לצאת לדייט" ובעצם תפגשי עם חברה...(הרחק מהבית)...
3.אם לא בא לך לשקר ולא בא לך לשמוע הצקות ואין מצב לתקשר עם ההורים הפיתרון הוא: מדרשה או דירת שותפות איכותיות.אך לעולם אל תחי לבד...
הלבד מביא איתו שק של ניסיונות לפי סיפורים ששמעתי...
בקשר לחוסר החשק שלך לדאוג לילדים סביב השעון:
הייתי ממליצה לך לרשום מה מפריע ולמצוא פתרונות ליום שכן תרצי להתחתן סוף סוף...או שדווקא התשובוץ יראו לך שזה לא כזה גרוע...
זה אכן נטל לא פשוט וניתן להבין אותך...
אך לדעתי ה' נותן כוחות לאישה לגדל את ילדיה...
תוכלי לקחת גבר עם ראש פתוח ולהביא קצת ילדים או אפילו 2...
ואם את חוששת מלטפל בהם לבדך...ושזה יכבול אותך יש היום גברים שאוהבים את הבית ולטפל בילדים...
תוכלי לקחת אחד כזה מאשר לוותר קצת על היופי בלהיות אמא... וגם בלי קשר לגבר מסוג כזה...
יש גם מעונות עד השעה 4-5...
ולאחר מכן תוכלי לממן בחורה שתעזור לך לגדל את הילד עד שעת השכבה ולפעמים להשאיר אותה עם הילד ולצאת לבילויים שאת אוהבת...כך שאת בהחלט יכולה לעשות מה שבא לך ולא ממש להרגיש שפחה או כבולה(;...בדורנו יש המון אפציות להתפנק לנשים עם אישיות כזו...
בקשר לעבודות הבית:
את בעצמך טוענת שיש לכם מנקה...
אז למה את כ"כ חוששת שתצטרכי לאחר החתונה להיות המנקה
?
תמשיכי במסורת המשפחתית ותביאי מנקה...
מראש תוודאי שהגבר יקבל אותך עם הרצונות האלה...
אם את מרגישה שזה גם מה שחוסם אותך להינשא אז בכיף יש פתרונות...
במיוחד שאת רגילה לעבוד לא קל(;
בכיף תוכלי לממן את חיי הפינוק שלך בבית...
וכמובן שתוכלי לבחור בבן זוג שיספק לך חיי פינוק גם בלי קשר לרווחים שלך...
תקחי מישהו שחי ברמת חיים שאת הורגלת ולא אחד שלא ראה אמא מתפנקת אחא חמור עבודה...
בכל מקרה יש המון גברים עצמאיים שיודעים לגהץ לבד ואפילו לפנק אותך בארוחה חמה כשאת חוזרת מהעבודה עייפה...
במיוחד גברים שחיו בפנמיה או דירת שותפים...
הורגלו לדאוג לעצמם ולא ממש מפונקים שחושבים שמגיע להם הכל...
כל שהסירי דאגה מליבך ותחפשי גבר שמתאים לאישיות שלך.
ויש כאלה המון.המון.
אולי הם לא ממש אוהבים את התפקיד של לנקות את הבית יום יום ולבשל יום יום...
אבל בהחלט שלא יעמיסו עלייך בבקשות...
ויפנקו ללא סוף..יעזרו מתי שתרצי וירצו אותך העיקר שתהי שמחה...
וכמובן שלא יתנגדו למנקה ובחורה שתעזור לך לגדל את הילדים...
וכמובן שלא יתנגדו לשמור על הילדים לפעמים.
מה שבטוח איתם לא תרגישי לבד במערכה.
ובשביל זה את צריכה גבר עם לב טוב.
ואם גם לא בא לך לעבוד המון לאחר החתונה אז תבדקי שגם יש לו רצון לפרנס...
אבל ממש לא חושבת שכדאי לך בגלל חששות כאלה לוותר על היופי שבנישואין...
במיוחד שבדור שלנו יש כ"כ המון אופציות להקל על החיים...
בקשר לבישולים:
גם אני פעם הייתי כמוך...בנושא(:
אפילו בזתי וצחקתי על נשים שמעבירות מתכונים...
והייתי נגד ההגדרה שאישה חייבת לבשל בבית...
וכיום אני מנהלת קבוצת מתכונים בוואצאפ(:
אומנם אנלא הבשלנית הכי גדולה אבל בהחלט שהתחברתי יותר למטבח עם השנים ופחות אנטי לקחת אחריות מסויימת על האוכל בבית שאקים...
ברור שלא אקח גבר שחושב שחייבים להגיש לו 3ארוחות ביום ושרק אני חייבת לבשל והוא לא מעוניין ללמוד ולפנק לפעמים גם במאכל טעים לפעמים...
אבל בהחלט שכיום חשוב לי יותר לקחת אחריות בנושא גם בעיקר כי שחררתי את האחריות שלי לפרנס(;...כך שהכל תלוי אחד בשני...
יתכן שכשתכניסי לעצמך לראש שאת אישה ותפקידו של הגבר לדאוג לך תתחברי פתאום לתפקידעם הנשיים...
בכל מקרה גם אם לא יש היום המון אופציות...
ובכללית את לא מבשלת "לו" אלא "לכם"
כשהגישה היא כזו זה אחרת...
זה לא נטל אלא הבן זוג חצי נשמתך.חצי ממך.
ואת דואגת לו כמו שאל דואגת לבריאות גופך...
בקטע של אהבה ולא כפייה...
אז ברור שלא מתאים לך אחד שדורש יותר מדי בנושא...(;
ושלא חושב שאת חייבת ח"ו(;...
יש גם גברים ממש בשלנים שאוהבים את המטבח כך שיש מצב שתצאי אחד כזה שאת תצטרכי להגיד לו מה להכין לך(;...
בכל מקרה גם אם לא תמצאי אחד כזה...
אם יש לו לב טוב והוא אכפתי, אני חושבת שלא יהיה לו בעיה ללמוד ולפנק אותך ולהכין לך מדי פעם כך שאת תחושי את כוחה של אהבה זוגית ודאגה ותחווי את הכיף שבנישואין לא ממקום של "שפחה" אלא "נסיכה"
וזה בטוח יביא לך חשק להשיב לו בכפל כפליים...
נישואין עם גבר טוב לא אמורים לכבול אותך אלא להפרות אותך הן מבחינה רגשית והן מבחינה של הגשמת כשרונות או חלומות...
יתכן שראית בביתך חי נישואין לא יפים ובכללית לא שידרו שכיף להם לגדל אתכם בתת מודע..
או מחברות שמשדרות שהחיים שלהם לא משו...
יתכן שזה נכון...
אבל יש גם המון זוגות שטוב להם מאד ביחד והחיים שלהם לא מסתכמים בהגשת אוכל וילדים כובלים...
ושיח חרשים...
יש להם הרבה הרבה מעבר...
אז תאמיני שבבוא היום כשיחזור לך החשק להתחתן יהיה לך חיים טובים...
ואת תעשי הכל כדי שזה יהיה כך...
שז"א לוודא מראש שהוא בראש שלך.
שהוא אכפתי ומפנק.
שהוא בעד מנקה וכו'
והכי חשוב שאת אוהבת להיות לצידו...
ברור שאם תאמיני שיהיה לך טוב גם בתור נשואה יהיה לך הרבה יותר חשק לצאת ולהכיר את הבן זוג האוהב...
נ.ב
בקשר לבישול-
יש אופציה לקנות אוכל מוכן(שמוכרים לכבוד שבת)
ולהקפיא לכל מהלך השבוע...
יש אופציה למכונות שחותכות לך הכל...וירקות קפואים חתוכים...כך שזה אפשרי...
ויש אופציה להביא אחת לשבוע מבשלת שתכין לך אוכל לכל השבוע...
כך שאם חשוב לך חיים מפנקים את יכולה לחיות אותם.
ולא חייבת לוותר על נישואין אלא לקחת אחד שמעריך אותך כך ומבין אותך וחושב שמגיע לך להתפנק ולהיות נסיכה כמו שאת
נשלח מהאנדרואיד שלי
