בס'ד
זה בד"כ נישואין פרק ב'...
יש בזה משהו מוזר ולא ממש טוב...
מצד שני יש בזה משהו שמשמר את הזוגיות היפה...
הבן זוג לא רואה אותך בזמנים לא טובים...
יותר יש רגעי הנאה וכייף במפגשים...כשאת במיטבך...
אף אחד לא ממש מרגיש שחייבים לו משהו...
בעצם יש בזה משהו שמשמר את הקשר הרומנטי...
זה נועד לאנשים שחוששים שהרומנטיקה תחלוף וישאר רק זוג שדר בבית...
האמת שהיו לי פעם מחשבות שזה יותר משמר זוגיות טובה מאשר חיים משותפים של 24שעות ביחד ללא הפסקה...
מצד שני אין כאן באמת זוגיות אמיתית לגמרי אלא סוג של חברות לזמן מוגבל של הפגישה..
אין כאן עזרה הדדית בבית.
אין כאן תמיכה בזמנים קשים-כי הגבר אפילו לא רואה אותה...
אין כאן את הקטע שהגבר מפרנס את האישה ולוקח אחריות...(שזה מראה על זה שהוא לא לגמרי מכבד אותה כאישה...אם בוחר לחיות בנפרד ורק לקחת את הטוב של הקשר בלי להראות דאגה ומחוייבות)
אין כאן את השינה המשותפת כל יום...
ועוד הרבה דברים של זוג נורמלי...
ובכלל כשאוהבים באמת רוצים כל ערב לראות את הבן זוג ולא פעם ב...
אבל שוב יש במתכונת הזו משהו טוב וגם רע...
וזה טוב לאנשים שלא יודעים להתנהג יפה רוב הזמן או כשהבן זוג בכיס שלהם
יש בנישואין מסוג זה "כן ולא"...
קשר כזה אולי טוב לגרושים שיש להם ילדים ושלא בא לילדים אבא/אמא חדשים...
ולנשים עצמאיות לגמרי שמחפשות רק לבלות עם בן זוג כמו חבר...אבל בהיתר...
בכל מקרה זלא מומלץ לאנשים רגילים...
עדיין לא החלטתי אם קשר זוגי 24/7 טוב יותר מקשר של מפגשים מדי פעם כשאת במיטבך ומטופחת...
עם חיוך ומושלמת
...
בכל מקרה יש בזה סיכון ומשהו שלא משדר אהבה תמידית- בטוב וברע...
וזה ממש לא מתאים לכל אחד.
וספק אם זה קשר אדיאלי...
איריס בראון-יועצת זוגית טוענת שדווקא שינה בחדרים נפרדים בבית אחד תורמת לזוגיות...
ככה לכל אחד יש פרטיות ויש סוג של חיזור במצב שבני הזוג שבקשר טוב...
מצד שני בסוף בין כה אחד מבני הזוג יגרום לשני לבוא לישון אצלו אז לא הבנתי מה הקטע...
אולי כדי שיהיה חדר אחד בצבע וורוד ואחד בצבע תכלת
...
