בס"ד
שלום לכולן/ם

ישבתי לי ככה בהפסקה בחדר ישבות בעבודה,לוגמת לי ברוגע וחשבתי לעצמי מחשבות

מדוע ולמה זה טוב להתחתן ולא לחיות ביחד כזוג בלי מחוייבות?
ניסתי למצוא לעצמי תשובות.
סגרתי את הדלת.
לקחתי טוש(מחיק

) והתחלתי לכתוב ע"ג הלוח בגדול את התשובות...
(המזל שאף אחד לא היה במשרדים...אז הרשתי לעצמי להיות מורה לעצמי ליום אחד

)
התשובות שרשמתי:
1.כי זה רצון ה'- וה' יודע מה הכי טוב עבורנו, וגם אם לא מבינים צריכים להתבטל אליו ולרצונותיו, ולהבין שהוא הכי יודע מה טוב לנו.
אם ה' כתב שלא טוב לאדם להיות לבדו.
ושהדרך הנכונה היא חתונה, הוא יודע מה הוא אומר

2.המחוייבות והפרסום יוצרת רצון משותף של שני בני הזוג לעשות השתדלות גדולה יותר שזה יצליח

3.עפ"י החסידות המחוייבות מעלה את האדם לדרגות רוחניות ורק אז באמת נקרא אדם ורק ע"י מחוייבות האדם יכול לעבוד על מידותיו.
לאחר שקראתי את התשובות והפנמתי...
צילמתי את הלוח ומחקתי

ואז התחלתי לכתוב שאלות נגדיות...
השאלה הבולטת שלא מצאתי לה תשובה הייתה:
שדווקא יועצי הנישואין אומרים שכל הבעיות מתחילות אחרי החתונה, אז רואים הכל כמובן מאליו, מתחילים לראות חסרונות וכו'...
ישבתי וחשבתי ולא מצאתי פיתרון

החלטתי להתקשר לרב- לא היה מענה.
התקשרתי לאישתו הרבנית- הייתה צריכה להכנס להרצאה

החלטתי לתשאל את גיסתי החכמה והעדינה...
היה לי מזל והיא בדיוק הייתה זמינה

היא לא הבינה מה נסגר איתי באמצע החיים...אבל זרמה

היא שמעה את דברי וענתה ברוך...
זה נכון שכך יועצי נישואין אומרים, כי אליהם מגיעים כל הזוגות עם הבעיות...
ה' נתן מתנה ובהתחלה הזוג מקבל אחד את השני למרות הפערים...
אך אני הקשתי "כן אבל אני לא רוצה רק שנה אחת כיף ואז לסבול..."
היא ענתה:"זה נכון שאחרי שיורדת ה"אופוריה" וההתרגשות יש יותר עבודה..."
עצרה לרגע והמשיכה...
"אך מי שלומד ומשקיע המצב אצלו אחרת לגמרי.
אם מקפידים לדבר בכבוד אחד לשני בקול נמוך ועם חיוך,לשבת כל יום לשיחה על כוס תה/קפה, להחמיא כל יום קבוע כמה מחמאות, ואני מכירה זוגות כאלה שגם אחרי כמה שנים המצב אצלם מקסים ולא רק בהתחלה..."
"כן אבל לא עדיף לחיות כזוג בלי מחוייבות"? הקשתי שוב...
והיא ענתה נחרצות " אני מכירה 2 חברות לא דתיות שחיו ככה, על כל מריבה הגבר היה בורח מהבית וזה הרס להם את הזוגיות, אחרי שהתחתנו אפילו פעם אחת הגבר לא ברח"
"אני לא מבינה...אולי הוא היה מעדה עם מנטליות של חמומי מוח..."
"לא.הם דווא היו מעדה בעלת אופי קר" ענתה.
"מוזר...אני חשבתי שאם שוכרים דירה ביחד, אז הם כן יציבים בדיוק אותו דבר"
"את רואה שלא, יש משהו בנישואין שגורם לזוג לקחת את האי הבנות והמריבות בצורה אחרת ולהתנהג יותר בבגרות ולא לברוח על כל שטות, אלא להתאמץ יותר להגיע להבנות ביניהם" ענתה ברוגע

המשכתי לשוחח ולקבל טיפים לזוגיות טובה...
בהחלט שזו הייתה הפסקה יוצאת דופן עם קצת תובנות על החיים...
אך יותר מכל התשובה שכתבתי לעצמי.
שזה רצון ה', הכי חזקה מכולן עבורי
יש כח שמעלינו שיודע בדיוק מה טוב עבורנו

כשאחנו לוקחים את התורה שקיבלנו ומבינים שזה ספר ההוראות לחיים באמת.
שמים את שכלנו "הגדול" בצד ומקבלים שבסופו של דבר ה' חכם יותר מאיתנו...
מאחלת לכולן/ם שבל שלום וחג שבועות שמח ומפנק

נשלח מהאנדרואיד שלי