בס"ד
יום בהיר אחד גילתי את הפמניזם...
היה זה בביקור משפחתי אקראי.
אני כנערה תמימה,ישבתי לי בספה ממול ושוחחתי עם דודי ה"ליברלי".
כשהורי משוחחים עם סבתי העליזה
מוויכוחים על נושאים שונים,עברנו לנושאי תפקידי האישה...
"למה נראה לך שרק האישה צריכה לעשות את תפקידי הבית והגבר נקרא רק עוזר,אם הוא חי איתה באותו בית?" הוא שאל בחיוך, כשעיניו הכחולות ננעצות בי...
"לא יודעת...אז מה אתה מציע שנכון לעשות?" שאלתי בחיוך
"אני חושב שהכי נכון זה חלוקה שוויונית,כשהגבר חלק מהבית ולא רק "עוזר" בבית" אמר בחיוך בעודו מלטף את שערו השטני
"זה באמת נשמע הוגן וחברי יותר" הסכמתי עם דבריו...
הוא חייך לעצמו.נהנה שהצליח לשכנע "דוסית" בערכי ה"חופש"
הוא לא ידע שזה רק תחילתו של מסע חיפוש מפרך אל האמת והצדק במערכת הזוגית,שנעתי בו במשך שנותיי כנערה ובחורה וכמובן במסעי בעולם השידוכים
התחברתי מאד לרעיונותיו.קסם לי השוויון ,האמת והצדק,כאחת שערכים אלו הם נר לרגליה
וכנערה,כל דעה נהפכת לקיצונית יותר...
הנשים שעסקו בהעברת מתכונים היו נראות לי טיפשות,חסרות שכל ומעוף שכל מה שמעניין אותם זה גשמיות ואוכל ותו לא.
הערצתי את הלימודים וכל מה שקשור לשכל וחכמה כשפעולות הבית היו נראות לי כהשפלה למין הנשי, כשכביכול אלו פעולות פשוטות הניתנות לפועלים פשוטים וחסרי שכל
במיוחד כעסתי אם שמעתי על גברים שלא מעוניינים לקחת חלק בפעולות הבית והטיפול בילדים בצורה קבועה,חצי-חצי בשוויון.
זה היה נראה לי לא הוגן ונצלני,לחיות תחת קורת גג אחת ולחשוב שלגבר יש "פטור" חלקי/מלא,רק מעצם היותו זכר עלי אדמות...
הייתי לוחמת פמניסטית,במלוא מובן המילה
כל פעם שאחי היה חוזר מהישיבה,היינו מתווכחים על הנושא...
כשאני מסבירה לו את דעתי ועד כמה שזה הוגן...
והוא?לא היה נשאר חייב,בכוונה היה מקצין את דעותיו לכיוון השני
כמובן שגם בשידוכים מה שעניין אותי היה החצי-חצי בפעולות הבית,כשאני כמובן בטוחה שתמיד אעבוד ביחד איתו כמו פמניסטית טובה
אך גם זה לא היה טוב לסביבתי הקרובה "מסכן הבעל...רק יחזור מהעבודה ותשגעי אותו עם החצי-חצי" היו מרחמים פתאום...
"והאישה לא מסכנה שזורקים עליה הכל,אחרי העבודה?" כעסתי...
היה קשה לי שתמיד מבינים רק את הצד הגברי של המפה ופחות את הנשים...
גדלתי עוד קצת.
וקלטתי שדיבורים לחוד ומעשים לחוד.
אף אם הבעל בעד חצי-חצי.ואישתו עובדת כמוהו בחוץ,החיים הם לא בדיוק ניתנים לשוויון...
יש לגבר 3 תפילות ביום.עבודתו לפעמים עד הערב פלוס קביעת עיתים לתורה...
כך שהאישה הפמיניסטית בסופו של דבר שוב,לבד במערכה אחרי העבודה בחוץ
ו...בנוסף לזה התגלה לי שרבים מהגברים בסופו של דבר,לא אוהבים את פעולות הבית וזקוקים לחיזוקים ועידודים רבים כדי להתמיד בעזרה ולא אוהבים להרגיש "חייבים" תמיד...
ולא ממש ששים לגדל ילדים ולשמור עליהם
הדוד ה"ליברלי"?גדל והתחתן.
עם אישה טובה כמובן.בנו את יסודות ביתם על ערכי הפמיניזם הטהור...
אני יושבת לי וקוראת עיתון ושומעת את אמי משוחחת איתו...
אני מבינה שהוא מלא בתלונות,על אישתו ,כרימון...
ועל מה?שהיא עושה לו רשימת מטלות מה עליו לעשות בבית
הוא הרי דגל בשיטה של חצי-חצי.אישתו עובדת ועם ילד ,מה יותר הוגן שייקח חלק?שאישתו תעשה לו רשימה,כדי שיחלוק איתה את תפקידי הבית?!
מסתבר שעם כל הליברליות שלו,כשזה מגיע למעשה? הוא חזר להיות שובניסט שחושב שרק האישה צריכה להיות עם רשימת מטלות ולהתמודד לבד...
והוא?יעשה כפי כוחו ויכולות ולפי המצב רוח וכמובן ללא חיוב
ואני בטוחה שאולי מצפה שתודה לו ותמחא כף אל כף
אחרי זה?הבנתי שגם הנוסחא של הפמניזם לא שוויונית ולא הוגנת ושגם בזה האישה יוצאת מופסדת.
צריכה היא לעבוד קשה בחוץ יחד עם הגבר,חצי-חצי,להוכיח תמיד שהיא חכמה,חזקה ובנוסף לזה לנהל בית,להיות בהריון וללדת,לגדל ילדים ולדמיין שזה באמת בשוויון.אבל זלא יהיה כך
כל עוד שזה גבר ואישה זה לעולם לא יהיה שוויוני.
כי האופי שונה.
הראש שונה.
הכוחות שונים.
הרגשות שונים.
החובות ההלכתיים שונים.
והחיים בכלל הם,אי סימטרייה,אחד ענקי
גם אם הגבר יהיה הכי שוויוני שיש?הוא עדיין לא יכול להרות.ללדת ולא מחובר רגשית לילד,בשנים הראשונות כמו האישה
כך שאת התפקיד הזה(ואת הקושי שכרוך בזה) אף אחד לא חולק איתה.
בזה היא לבד במערכה.
אין שוויון.
הפמניזם?לאחר חשיבה ארוכה קיבל אצלי ציון נכשל.
לעולם לא יהיה שוויון מלא.
ניתן להלחם כדי שיהיה יותר הזדמניות לנשים בשוק התעסוקה.
ניתן לעשות הרבה שינויים למען קידום האישה בבית/בחוץ.
אך בשורה התחתונה צריך לזכור,גבר ואישה הם שונים ולעולם לא יהיה שוויון ביניהם.
כי כך ה' רצה,שהאחד ישלים את השני
חשבתי גם על שובניזם
אולי המקום של העבר,בעצם טוב לאישה?
היא הייתה בבית-מטפלת,אחראית על תחום גידול הילדים והגבר?בחוץ,אחראי על התחום הפיננסי ופחות מעורב בנעשה בבית ומעט שייח
יש בזה משהו טוב ומסודר.דרך בה כל אחד מבין את תפקידו.האישה רגועה יותר והגבר גם,כשכל אחד עושה תפקידים שמתאימים לאופי שלו יותר...
אך מאידך זה נשמע מרוחק ולא "חברי"
השיטה שהגבר,כמעט לא עוזר לאישתו בבית,כי זה לא יאה לו כגבר ובא לאישתו בתלונות על חסרונות בתחום האוכל/הסדר בבית,בלי לחשוב שהוא חלק מהבית...ואולי קצת משתלט בהחלטות,כי בעל המאה הוא בעל הדעה
והאישה? לא עוזרת לבעלה בפרנסה ו"ראש קטן" ובאה אליו בתלונות אם חסר כסף בבית...
אך גם שחשבתי לכיוון השובניסטי יותר ...
הבינו יותר את הגבר ...
"מסכן את רוצה שיעבוד כמו חמור ולא תעזרי לו כמעט"?!
סנטו בי(;...אף שזו דרכה של תורה,אך כיום?חושבים שרק האישה צריכה להיות חמור
תכלס?שובניזם,התאים לפעם.אך היום? גם הפמניזם וגם השובניזם אלו דרכים קיצוניות ולא מאוזנות המביאות לפיצוץ וחוסר אהבה
אז מה הדרך הנכונה??!!
חשבתי המון...
יום אחד נפלו עיני בשיחה של הרבי לנשים...
קראתי על מעלת האישה ועד כמה שהפניזם לא נועד באמת לטובת האישה,מכיוון שדורשים ממנה לשנות את האופי שלה ולהיות דומה לגבר(-גברית),להתלבש כמוהו וללמוד מקצועות גבריים,כדי לקבל הערכה לדמותה, במקום להעצים את כוחה הנשי ואת המעלות שלה כאישה...
ועד כמה שהאישה מוערכת ביהדות ולכן היהדות של הילד,נקבעת על פי האמא,ולא בכדי,הרי לה יש את התפקיד הנשגב והאחראי ביותר,לגדל נשמות יהודיות ולחנך אותם בדרך התורה,שזה בהרבה יותר מקריירה מוצלחת
ושפעולות הבית ה"בזויות" וה"שפלות"? זה רק נראה כך...אך כל פעולה כזו שאישה עושה, נחשבת בדיוק לפעולות שכהן גדול עושה בבית המקדש...
...
לא כוהן פשוט.אלא כהן גדול,עד כדי כך.
אני לא חושבת שהרבי אמר זאת כדי להחניף לנשים ולתת להם הרגשה שגם הן שוות,כדי שלא יחפשו להיות "גבריות"...
אלא באמת הרבי חושב כך ובאמת מעריך את המין הנשי ואף הדגיש שכשיבוא הגואל יראו את מעלת הנשים מעל הגברים...ושרק בזכות נשים צדקניות נגאלו וניגאל...
עוד דבר קראתי והיה נראה לי תמוה בעבר...
"האישה מרגישה סיפוק מאפיית עוגה יותר מפיתרון של תרגיל מתמטי סבוך"
זה הציק לי.
וכי הרבי חושב שאני רדודה?שזה מה שמסב לי אושר והנאה?
אני אוכיח אחרת...
ואכן נהניתי מלפתור בעיות בתחום המספרים...
אך בתקופה שהתחברתי יותר לנשיות שלי...
הרחבתי את ידיעותי גם לתחום האומנות באוכל...
חלק מזה עסק בתחום העוגות,אומנם האפייה לא עניינה אותי...זה התחום המשעמם
אך כשהגעתי לשלב של העיצוב?זה הסב לי הנאה רבה...עסקתי בזה זמן רק...
עד שיצאה עוגה מפוארת,עטופה במקצועיות בקצפת ומעוטרת בפרחי קצפת גדולים בצבעים עדינים
הסיפוק שחוויתי כשראיתי את התוצאה?היה ענקי וגרם לי לשמחה רבה...
ואז הבנתי את דברי הרבי
הרבי לא התכוון להשפיל ולהגיד שהרמה של האישה נמוכה,אלא שנפשה של האישה שמחה מדברים אומנותיים ומיצירה של מעשי ידייה.
מלעשות טוב לזולת.מלשמח ומעוד מעלות נשיות שיש לאישה לתרום לסביבה ולפעמים מזלזלים בזה...
אך כשאישה מתחברת לעצמה ומעריכה את עצמה ועושה דברים שמסבים לה סיפוק?היא הרבה יותר שמחה ומאושרת
בהרבה יותר מכל מקצוע שמסב לה כבוד אך משעמם אותה
כך שאין מה לזלזל באישה שנהנית מהדברים הנשיים.זה היופי.השוני.
ואני חושבת שאם המגדר הגברי יבין ויכבד את השוני ויחמיא לאישה על חכמתה, ומעשי ידייה היא לא תחפש להוכיח אחרת ולשנות את האופי היפה שה' נתן לה
הרבי בחכמתו,מציע איזון ל2 הדרכים...
לדעת הרבי,בריא לאישה נפשית לצאת לעבוד,לפחות 10 שעות שבועיות...
ועל הגבר להפשיל שרוולים ולעזור בבית וציין שזו הסגולה לשלום בית
ועל כך ארחיב בפעם הבאה
ט"ו בשבט שמח מלא באהבה,לכולם...
באהבה,
חייכנית
מחכה להמשך 
