אסיפת חברים

דברי פתיחה - דודי אלגרבלי: תודות לוועד היוצא, הצגת נושאי הישיבה וסדרה, בקשה לניהול ענייני של האסיפה תוך מתן כבוד אחד לחברו.

דווח על התקדמות בניית בית כנסת קבע - ישראל גולומב: המועצה בונה שני בתי - כנסת קבע. ע"פ החלטת המזכירות האחד יינתן לקהילת הנוסח אחיד - בנייתו מתוכננת להסתיים בחגים הקרובים, אך כבר ניכר שיהיה איחור. השני הנבנה בצמוד אליו יינתן לקהילה המתפללת נוסח עדות המזרח. בנייתו תושלם לקראת פסח שנה הבאה. המזכירות מתכננת לדאוג גם לבניית בית כנסת נוסף למניין התימני.

הצגת תפקידי הוועד ואופן ניהול הערב - יוסי מור: תפקידי הוועד יהיו בנושאים הבאים: קביעת גובה דמי חבר וקביעת חלוקת התקציב, יצירת ועדות משנה הפועלות בתחומים שונים כגון: ועדת קידושים, תקנון, תרבות
ושיעורים, בינוי ביה"כ החדש ועוד.

הצגת ניהול הערב הוצגה בעזרת מקרן ובו סדר הדוברים והנושאים השונים שהועלו לדיון כפי שהציעו החברים השונים.

נושא 1 שפת בית הכנסת

1. אריה פייגה - יש לברר ולהבהיר מה יהיה באחריות הוועד אך לא פחות חשוב מה לא יהיה באחריות והחלטות הוועד. בדבר תורה הנאמר בין קריאת התורה למוסף השפה תהיה עברית. יש להשתדל ולעזור לאותם אלו אשר אינם מבינים עברית בהבנת תוכן הדברים. אולם שיעורים ולימוד בחברותא הנעשים מעבר לזמני התפילות יכולים להיות גם באנגלית ואף בשטח ביה"כ גם ללא צורך במתן החלטת וועד בנושא, זאת כדי לתת אפשרות לחברים שאינם מבינים עברית היטב להשתתף בשיעורים ואף לאלו אשר רוצים להעביר שיעור אך לא מסוגלים להעבירו בעברית, יוכלו להעבירו באנגלית.

2.  דוד שפירו - מעוניין לכוון את דבריו לעולים ולכן ידבר באנגלית. הוריו עלו ארצה והתגוררו בקהילה ברעננה של אנגלו-סקסים, אולם הם לא התערו בקהילה הישראלית כי שמרו את תרבותם ואת שפת האנגלית בחיי הקהילה ובבית הכנסת. על העולים החדשים להתאמץ רבות כדי להתערבב ולהרגיש כחלק מהקהילה הישראלית בארץ וזה ייעשה אם הם יאמצו את מה שנהוג בישראל שזה לדבר בעברית ואף נוסח ספרד כפי שמתפללים ברוב הקהילות בארץ. כאשר אני מסתכל סביב אינני רואה נציגות גבוהה של גברים - עולים שהגיעו לאספה למרות שלרבים מהם יש מה לומר בנושאים השונים ואף פרסמו ב-GROUP   את דעתם וחבל שהם לא הגיעו להשתתף, לעומת נציגות עולות - נשים רבות יחסית שהגיעו לאסיפה ולקחו חלק פעיל בהשתתפות.

3. גבי פויכטפינגר - מצטרף לדעת שני קודמיו שהשפה בכל הקשור לבית הכנסת תהיה עברית. שתי סיבות לכך, האחת שרק כך העולים יצליחו להתערבב עם הקהילה הישראלית וראיה לכך שבתקופת לימודיו בישיבה הגיעו עולים מבלגיה כאשר חלקם התגורר יחד באותו חדר ואילו אחד מהם בחר להתגורר דווקא איתי והתוצאות היו שאלו שלא דברו בעברית וגרו יחד כקבוצה אכן חזרו מיד לאחר סיום לימודיהם בישיבה לחו"ל, ואילו הבחור שהתגורר עימי בחדר נשאר בארץ, עלה וגר היום בישראל. הסיבה השנייה היא שילדיי לא ירגישו שייכם לביה"כ ולקהילה כשיעלה דובר אנגלית וידבר באנגלית ובכך יכולים לפספס חלק ניכר מהפעילות בבית הכנסת, ולכן מסקנתי היא שהודעות ושיעורים יהיו בעברית. כמו"כ ילדי העולים לומדים בבתי ספר שמדברים בהם בעברית, ולכן הם צריכים להתרגל לדבר אף הם בביה"כ בעברית.

4.  אריאל פלנר - למעשה אין חלוקה של ישראלים ועולים כי גם הישראלים הם דור שני או שלישי או אף יותר של עולים למעשה.במשך כל הדורות עלו לארץ אולם התנועה הציונית אשר אמצה את השפה העברית הדגישה שמעבר ליהודי עולה יש יהודי-ציוני מתוך אידיאולוגיה ולא רק מטעמי דת. זה התבטא באופן שבו דברו בעברית. ברור שיש לתת תמיכה ועזרה רבה לעולים להבין ולהתאקלם בכל מה שרק אפשר. גם כשתעלה קהילה מצרפת השפה תהיה עברית. ולכן כשמדובר על ענייני קהילה יש לדבר בעברית, אולם מי שרוצה באופן פרטי לקיים שיעורים באנגלית זה מבורך.

נושא 2 נוסח התפילה

1. אהרון אלון - כשבני ישראל חנו כנגד ההר במתן תורה אף אחד לא שאל אותם אם הם אשכנזים/ספרדים/מרוקאים/תימנים/וכו'.כשישבתי בסוכות ושרתי שירים עם ילדיי שמעתי מסוכת השכן בן שמעון בדיוק את אותם המנגינות ואותם השירים אף שאנו מעדות שונות. כמובן גם לי אין בעיה לשנות את נוסח התפילה שלי לנוסח ספרד כי העיקר הוא "שיכוון את ליבו לאבינו שבשמיים" וכן לדבר בעברית בבית הכנסת, אך כדי ליצור אחדות בקהילה צריך לאפשר לכל אחד להרגיש בנוח עם תפילתו וכל חזן שעולה יתפלל כפי הנוסח שהוא חפץ ולו רק בשל האחדות.

2. אודי פריד - הנוסח בארץ ישראל בכללותה הוא ספרד חוץ מהקיבוצים והיקים. אם כל חזן יעלה ויתפלל בנוסח שהוא רוצה זה יגרום לבלבול בקרב המתפללים. כל אחד באופן אישי יכול להתפלל מתוך סידורו כפי שהוא רוצה אולם על החזן להתפלל בנוסח קבוע ולדעתי זה נוסח ספרד. בקריאת התורה אין בעיה שכל עולה יברך ויקרא כפי שהוא חפץ.

3. משה הולשטיין - חולק על קודמי, יש הרבה מקומות בארץ שהנוסח הוא אשכנז. המונח נוסח אחיד החל בצבא ולמעשה אין כזה נוסח זו המצאה שאין לה בסיס. התייעצתי עם שני רבנים בנושא ולהלן דעתם. הרב דוב ליאור טען שלבית כנסת צריך נוסח קבוע ולא לפי החזן כדי שלא יתבלבלו. לעומת זאת אצל ר' שלמה מנהר אשר תחת כהונתו היו שני בתי כנסת בבית וגן בירושלים, האחד "המגדל" שהתפללו בו נוסח ספרד כי ותיקיו שהקימו אותו התפללו כך ואין לשנות את מה שכבר נהגו בו. אולם בית הכנסת שהתפצל "אריאל" מתפללים בו לפי החזן, משום שעיקר התפילה היא חזרת השץ, ושליח ציבור שמתפלל בנוסח קבוע כי זה מה שנקבע למרות שזה לא הנוסח שלו יבוא לידי בלבול ויצא שעיקר התפילה במקום שתהיה סדורה יצאה מבולבלת וזה מה שקורה ברוב המקרים שחזן צריך לשנות ממנהגו. יש לקבוע בתקנון שסדר התפילה יהיה אחיד, אך בחזרת השץ החזן יתפלל לפי הנוסח שהוא רגיל בו.

4. מיכאל תמים - חולק על קודמו וטוען שאת הנוסח האחיד ייסד הר' גורן בצה"ל, וזה לא סתם המצאה או משהו שלא קיים. המיעוט בארץ הוא אשכנז. רוב הקהילה מתפללת ספרד וזה נוסח שיכולים להתקרב אליו גם אלו המתפללים נוסח עדות המזרח וגם מתפללי נוסח אשכנז, אך בחזרת השץ אכן ראוי שכל חזן יתפלל
כפי הנוסח שרגיל בו.

נושא 3 תפקידי הוועד והיחס בין ביהכ"ס לקהילה

1. אריק פוקס - מציע להפריד בין ועד ביה"כ הקשור למניין לוועד הקהילה. אין ליצור הירארכיה כלשהי בין שתי הוועדות אלא עבודה במקביל. אני רוב הזמן מתפלל בישיבה או בוותיקים כי אני לא מספיק לפי נוסח ספרד להתפלל שמונה עשרה ב-7 דקות והכול כ"כ מהר. יש לשמור על חיי התרבות של כל נוסח וקהילה ואין ליצור משהו מאוחד שמטשטש את התרבות שכל נוסח מביא עימו ולו רק בשל העברת המסורת של התרבות מאב לבניו. אולם גם אם אני לא משתייך תרבותית לקהילה בה זה לא הנוסח שלי עדיין בחיי הקהילה יש להתאחד בנושאים משותפים רבים.

2. יאיר פיניאן - רק היום שמעתי על תפקידי הוועד אותו אני אמור לבחור. הדבר לא היה ברור עד כה. יש להציע לעלות לבחירה גם את תפקידי הוועד ולא לקבלם כפי שמוצגים בישיבה עם תפקידים כה רבים. לא נכון הוא בערב אחד בו הכול מתפרסם להצביע בכל הנושאים השונים. יש החלטות הקשורות לוועד ויש החלטות הקשורות בכל הציבור ולא רק בחברי הוועד. נכון הוא שיש להזדרז בכל הקשור לענייני בינוי בית הכנסת החדש ולשם כך צריך שיהיו נציגי וועד המטפלים בנושא, אולם לגבי יתר התפקידים השונים אין זה מתפקידי הוועד הנבחר הערב מלבד גבאות וניהול כספי הציבור שזהו נושא רגיש ואף אליו יש לבחור מועמדים שיעסקו בו ואף יתחלפו מידי פעם בפעם.

תגובת מיכאל תמים לנושא: הוועד הזמני ניסה לסחוף דרך הבית כנסת את כל הקהילה כדי להתגבש. יש נושאים רבים לטיפול כעת ואין סיכוי שכמה גבאים בלבד יצליחו לטפל בכל הנושאים אלא יש לבחור ועד מרכזי וועדות משנה בתחומים שונים כפי שפורט לעיל גם כדי ליצור אווירת שיתופיות בין כל חברי הקהילה וגם לא להעמיס נטל רב על מספר מצומצם של חברים.

תגובת בלנדה אברהמס לנושא: בחו"ל גרנו במקום בו לא היו הרבה יהודים בכלל ודתיים בפרט ולכן הכול היה מסביב לבית הכנסת. תמיד חלומנו היה להגיע לארץ ולא לרכז את כל הפעילויות תחת קורת הגג של בית הכנסת, וחבל שלא נותנים גם לאנשים אחרים להשתתף בעשייה הציבורית. אני יודעת מניסיוני בוועדת החסד שהרבה יותר קל לבשל ארוחות מאשר פעילות ועד של לארגן ולהתקשר לאנשים ועוד.

תגובת אלעד שטרנליכט לנושא: יש ליצור קודם חברות בבית הכנסת ע"י גביית מיסי חבר ורק מתוך רשימת החברים ייבחר ועד לבית הכנסת, ולא מצב בו יכול להיבחר חבר ועד שאף איננו מתפלל כלל בבית הכנסת בו הוא נציג ועד.

תגובת ליאורה סנדר ואפרת הולשטיין לנושא: אם הכול יהיה בעברית בלבד לא יהיה שום דבר בו אנגלו-סקסים יוכלו להיות שותפים. ואף אם מדברים בעברית יש להתחשב רבות בעולים ולדבר לאט וברור כדי שההבנה תהיה מרבית.

תגובת אקרמן לנושא: בית הכנסת נבנה מכספי ציבור של כלל התושבים ואין זה ראוי שקהילה "תקנה" את בית הכנסת ורק להם תהיה זכות ההצבעה לבחירת ועד בית הכנסת לניהולו. אני מקווה שאכן יהיה זה בית הכנסת של כולם.

תגובת ז'נט פיניאן לנושא: לא ברור בדיוק עד כה מה בסמכות הוועד ומה לא, כמה זמן תקפה כל החלטת ועד מה מחליט הוועד ומה כלל הציבור וכו'.

תגובת מיכאל תמים: נושאי תפקוד הוועד פורסמו בצורה ברורה בכל ההתכתבויות ב-GROUP . ואף אני פרסמתי זאת בהתכתבויות שהיו.

נושא 4 ישיבת נשים וגברים יחד בבית הכנסת

1. משה הולשטיין - אסור שהנושא יהפוך לאישי גם אם דעותיו של האחד שונות משל השני.עם זאת בית הכנסת צריך להתנהל ככל קהילות ישראל כגון הפרדה וללא הזזת מחיצות, ארון קודש באמצע ועוד. הדבר מגוחך שכשיש 80 גברים וכשלוש נשים על הדובר או מוסר השיעור לעמוד בין הקבוצות שאינם שוות  נכון הוא שאם יש צורך ויש כמות נשים נכבדה אפשר לזוז לפי הצורך, אך ככלל יש לשמור על כללי הצניעות ללא יוצא מן הכלל.

2. גבי פויכטפינגר - כשהגענו לכאן אחרי הגירוש עלו נושאים דומים בקהילות שהתערבבו כגון פעילות מעורבת בבני עקיבא ועוד .הקו שהלכנו לאורו הוא ללכת לפי אלו המרגישים שאם ירדו ברמה הדתית הם לא יוכלו להשתתף, כלומר מי שרגיל לשלוח את ילדיו לפעילות מעורבת מן הסתם יישלח אותם גם לפעילות נפרדת. אך מי ששולח לפעילות נפרדת בוודאי לא ישלח לפעילות מעורבת ולכן הלכנו לפי הדעה המחמירה יותר. כנ"ל לגבי מחיצה בבית הכנסת מי שמורגל למחיצה שלא רואים בה את הנשים כנראה לא יגיע לבית כנסת בו יש מחיצה שרואים את הנשים אך מי שהיה רגיל להתפלל בבית כנסת עם מחיצה שרואים בה את הנשים כנראה יגיע גם לבית כנסת עם מחיצה שלא רואים בה את הנשים.כל זה בהתייחסות הקשורה לכלל הציבור, אך כל אחד באופן פרטי יעשה מה שליבו חפץ.

תגובת מירי סבן לנושא: זה לא עניין של מחיצה וגובהה וכו' אלא עניין עקרוני האם אנו רוצים שבקהילה נשים רק יארגנו ויסדרו קידוש בחוץ וכו או שגם ייקחו חלק פעיל בבית הכנסת. אני מזמינה את כולם לעיין בנושאים אלו בדברי הר' שרלו באתר "כיפה" .

תגובת דוד שפירו לנושא: נושא המחיצה ייפתר בבית הכנסת החדש בו הנשים יושבות למעלה והגברים למטה.

נושא 5 נוסח קרליבך

דוד שפירו -  אני בעד שהתפילה תהיה אחת לחודש ב"שבת מברכים" ולא באופן קבוע בכל ערב שבת. רוב הציבור איננו מרגיש שייך לכך ואין בו התרוממות הרוח כפי שבד"כ יש במניינים אלו.אני רוצה להביע הערכה ותודה לבובי שארגן את המניין עד כה.

תגובת אריק פוקס: אני מאמין שהמניין יישאר בכל ערב שבת עד שנעבור לבית הכנסת החדש. המתנ"ס לא "התלהב" לתת את המבנה לשום מניין אך בסוף נתרצה למניין קרליבך ערב ואח"כ גם למניין המוקדם בערב וזאת כנראה בגלל ההצלחה הגדולה של המניין אשר גרם גם לתפילה בשבת בבוקר. לכן יש להמשיך בתפילת קרליבך גם כעת במתנ"ס כתמורה לכך שבובי רוזנברג הצליח בכלל להשיג את המתנ"ס לתפילות ומניין הקרילבך שהוא ייסד.