הפסד במכרז בני מקום (ישן)

בתי המשפט

פסק דין

עתירה כנגד מינהל מקרקעי ישראל, בשל החלטתו שלא להכריז על העותרים כזוכים במכרז מס' מר/229/2005, במגרש 81, בגוש 4300, חלקה 57.

העובדות:

העותרים הינם תושבי יד בנימין (להלן: "היישוב"), בתחום שיפוטה של המועצה האזורית נחל שורק.

בחודש יולי 2005 פרסם המשיב מכרז לקבלת הצעות לחתימה על חוזי פיתוח ביחס לארבעים ואחד מגרשים לבנייה עצמית ביישוב.

על פי תנאי המכרז, רשאים להשתתף במכרז רק תושבי המועצה האזורית נחל שורק, שצירפו להצעתם אישור של הרשות המקומית, כי מקום מגוריהם הקבוע הינו בתחום שיפוטה של המועצה האזורית במשך 3 שנים לפחות.

כמו כן, נקבע כתנאי במכרז, כי בכל מקרה יוכל מציע לזכות במגרש אחד בלבד במכרז.

העותר 2 הגיש הצעה לשני מגרשים וזכה באחד מהם (מגרש 161).

מאחר ששמונה מבין המגרשים שהוצעו נותרו מבלי שהוכרזו לגביהם זוכים, פרסם המשיב בחודש אוקטובר 2005 מכרז חדש לתושבי היישוב לקבלת הצעות לחתימה על חוזי פיתוח.

העותרים, ביקשו להגיש הצעה משותפת לרכישת זכויות במגרש המיועד לבנייה דו-משפחתית, וזאת על פי דרישת המכרז.

לשם הגשת הצעתם פנה עותר 2 לרשות המקומית לקבלת אישור כנדרש על פי תנאי הסף, אולם הרשות המקומית סירבה להעניק לו את האישור למרות שהוא מתגורר בתחומי המועצה האזורית כ- 10 שנים. לפיכך, צרף העותר להצעתו את אישור התושבות שניתן לו בעת שהגיש את הצעתו למכרז הראשון.

למרות שהעותרים היו המציעים היחידים ביחס למגרש 81, נדחתה הצעתם מן הטעם שהאישור אשר צורף להצעת העותר 2 מתייחס למכרז הראשון ומכיוון שהעותרים לא עמדו בתנאי הסף נפסלה הצעתם.

טענת העותרים:

העותרים עומדים, להשקפתם, בתנאי הסף מאחר ששניהם מתגוררים בתחום המועצה האזורית נחל שורק למעלה משלוש שנים.

העותרת המציאה אישור שהוצא לצורך המכרז ובאשר לעותר, נטען, כי לא היה מקום לפסול את הצעתו מאחר שגם האישור המתייחס למכרז הקודם עומד בתנאי המכרז מכיוון שהעותר אכן מתגורר באזור כנדרש.

עוד נטען כי גם אם נפל פגם באישור שצורף, מדובר בפגם טכני אשר אינו מצדיק פסילת ההצעה. התוצאה של דחיית ההצעה אינה מידתית, המשיב פעל בחוסר תום לב ומשיקולים זרים.

למרות שבכל אחד מהמכרזים צוין כי לא ניתן לזכות ביותר מאשר במגרש אחד, מדובר בשני מכרזים שונים ורשאי היה העותר להגיש הצעה במכרז השני למרות שזכה במגרש במכרז הראשון.

דיון:

על פי האמור בתגובת המשיב, הנימוק לסירובה של המועצה האזורית להנפיק לעותר את אישור התושבות הייתה תנאי המכרז הקובע כי מציע יכול לזכות במגרש אחד בלבד במכרז.

המועצה סברה, כי מתנאי זה נובע שמציע אשר זכה במכרז הראשון אינו יכול לזכות במגרש נוסף במכרז ההמשך.

המשיב סבור כי כל פרשנות אחרת של התנאי הינה בלתי סבירה, אולם לא הובהר בתגובה בתוקף איזו הסמכה פעלה המועצה האזורית, כידו הארוכה של המינהל, לבחינת זכאות הפונים באמצעות הנפקת אישורים למי שלהשקפתה עונה על תנאי המכרז.

סבורה אני, כי בעל המכרז הוא שאמור לבחון את עמידת המציעים בתנאי הסף ולא היה זה מסמכותה ומתפקידה של המועצה האזורית למיין את הפונים על ידי מניעת אישורים.

תפקידה התמצה בשאלת מקום המגורים ומשך המגורים.

יחד עם זאת, אין העותרים יכולים להישמע עתה בטענה לפיה מניעת האישור, או התניית הענקתו של אישור המגורים בתנאים נוספים חורגת מתנאי המכרז, מכיוון ששעה שבחרו לגשת למכרז בידיעה שהאישור שבידי העותר הינו אישור המתייחס למכרז קודם אין הם יכולים להלין על תנאיו.

כפי שנקבע ברע"א 933/05:

            "אכן הלכה היא כי אי-פרסום אמות המידה לבחינת רכיבי המכרז וחלוקת המשקל שנקבע לרכיבים אלה עשויה להוות פגם במכרז (עע"ם 7357/03 רשות הנמלים נ' צומת מהנדסים תכנון תאום וניהול פרויקטים בע"מ (טרם פורסם)). עם זאת, הלכה זו אינה מבטלת את ההלכה המושרשת בדיני מכרזים לפיה אין אדם רשאי, מצד אחד, להשתתף במכרז מבלי שימחה על תנאיו ומצד שני, להעלות טענות נגדו משנתברר שלא זכה בו (ראו, בג"צ 126/82 "טיולי הגליל" בע"מ נ' ממשלת ישראל, פ"ד לו(4) 44, 47-48; בג"צ 430/89 מאור שילוט ופרסום חוצות מואר בע"מ נ' עיריית כפר סבא, פ"ד מג(3) 269, 270)".

ויפים לענייננו דברי כב' השופט שינבוים בבג"צ 126/82 טיולי הגליל בע"מ נ' ממשלת ישראל – משרד התחבורה ואח' פ"ד לו(4) 44, 48:

            "הנימוק להלכה זו הוא, כי אדם, אשר שתק בזמן שהגיש הצעתו למכרז, מוותר על האפשרות להטיל דופי לאחר מעשה במכרז ובתנאיו. מפרסם המכרז והמשתתפים בו זכאים לבטוח, שכל אחד מהמשתתפים קיבל על עצמו את תנאיו".

סבורה אני כי הגיונה של הלכה זו מתאים גם לפרשנות של תנאי המכרז כפי שהובהרו עובר להגשת ההצעות.

המחסום שהציבה המועצה האזורית בפני הפונים אשר זכו במכרז הקודם, על פי הפירוש שהיא נתנה לתנאיו, לא יוחד לעותר בלבד. אלא שהעותר, בניגוד לפונים אחרים, אם היו, בחר לעשות מעשה ולהגיש הצעה בהסתמך על אישור שהתייחס למכרז קודם ובכך נפגעה זכותם של פונים פוטנציאלים אחרים להגיש הצעות למרות שזכו במכרז הקודם.

טוענים העותרים, כי מדובר בנפגעים ערטילאיים.

אין דעתי כדעתם. למכרז הוגשו 12 הצעות ומכאן שהציבור גילה התעניינות במגרשים המוצעים ואם סברו העותרים כי פרשנות המועצה האזורית והמשיב לתנאים אינה עולה בקנה אחד עם לשונו, היה עליהם להתמודד עם התנאי מראש ולא לאחר שהצעתם נדחתה.

יצוין, כי בסעיף 7 לעתירה נטען שגם מציעים נוספים, אשר התעניינו בהגשת הצעה למגרש נוסף, נענו על ידי המשיב כי אין מניעה להגיש הצעה נוספת למכרז השני ומאחר שלא הוגשו הצעות נוספות על ידי מי שזכו במכרז הראשון, אין זה מרחיק לכת להניח כי אילו התאפשר לאותם מתעניינים אלמונים לקבל אישור מגורים ייתכן שאף הם היו מגישים הצעות.

מן המקובץ עולה כי קבלת הצעתם של העותרים יש בה כדי לפגוע בשוויון בינם לבין מציעים פוטנציאליים אשר דרכם נחסמה בשל סירוב המועצה האזורית להנפיק אישור.

גם הטענה לפיה מדובר בתנאי טכני דינה להידחות, מאחר שמדובר בדרישה מהותית לפיה המגרשים יוצעו רק למי שמתגורר בתחום שטח שיפוטה של המועצה האזורית ואילו סבר בעל המכרז שניתן להסתמך על מידע אחר באשר למקום מגורי המציע, היה מסתפק במען הרשום בתעודת הזהות, או בכל מסמך אחר.

משכך, לא ניתן לעקוף את הדרישה המאוד מסוימת על ידי הגשת אישור המתייחס למכרז קודם.

לאור האמור לעיל החלטתי לדחות העתירה.

בנסיבות העניין אין אני עושה צו להוצאות.

ניתן היום ח' בתמוז, תשס"ו (4 ביולי 2006) במעמד הצדדים.