| נשלח ב-24/9/2006 22:43 |
 |
| |
איך הייתם מעצבים את תוכנית הלימודים?
הדבר היקר לנו הם ילדינו, חינוכם מוטל עלינו הוריהם,
בעולם בו אנו חיים, ולמעשה כבר מאות רבות של שנים, מערכת החינוך הציבורית/הקהילתית ממלאת את מקומנו, הדבר מיושם לא בלבד כלפי חובתנו ללמדם תורה אלא אף בעיצוב עולמם והכנתם להתמודדות עם נסיונות החיים.
האם אתם מרוצים ממצב מוסדות החינוך כיום? איזה מהם?
ניתן לדון על שאלות נפרדות,
התכנים.
צוות המורים.
צורת העברת התכנים.
הוואי ואוירה.
חברה.
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2006 12:54 |
|
| |
תנו לנו לימודי חול! אבל ברמה!
תנו לנו אנגלית. וחשבון. אל תבזבזו לנו את הזמן במקצועות שהחילונים מבזבזים עליהם זמן. איננו צריכים ספרות.
אבל תהיו הגונים, ותנו לנו תחליף לתעודת בגרות שאפשר יהיה לגשת איתו למקום עבודה.
ולא, לא לא אמרתי שצריך לגדל ילדים שלא ילמדו תורה. אבל צריך גם לתת להם כלים שיידרשו להם במאה העשרים ואחת.
רגע, מה אני, מזרחיסט?
הצלחתם לבלבל אותי. אולי זו הבעיה. יש דברים שאני בטוח שצריך, אבל תמיד גדלתי לחשוב שזה פסול, כי אין לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של תורה.
תמות נפשי עם פלשתים
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2006 12:26 |
|
| |
חרקירי
יפה דרשת
עבדו עליך! במקורות נאמר אין לו לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה, יחי ההבדל! (רמב"ם הקדמה לפירוש המשניות) [רק אם תאמר שאצלך תורה כוללת את כל התורות, לא נראה כן מדבריך]
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2006 17:00 |
|
| |
בראיון שהיה עם הרב ליטנשטיין בעתון בשבע (חידוש כפול שבע) הוא ספר שהתלבט אם ללמוד מדעי הטבע או ספרות והלך לספרות כי היא עוסקת בנפש האדם. איני חושב שניתן לבנות רק מכונות מתמטיקה ואנגלית, וצעירים בעלי ענין ימצאו את דרכם לספרות גם ם יהיו משגיחים שימנעו מהם לקרוא ספרים חיצוניים.
אפלקאציע,
כתבת:
<מקובלנו שאם ר' חיים היה מתעסק בהויות עולם היה פותרן בזמן מועט, אז מה נותן יותר כלים בסיסיים מדף גמרא>
וזאת מנא לך?
אני מוכן להעיד על עצמי, למדתי בישיבה ואח"כ הלכתי ללמוד מדעי הטבע, היה קשה מאד. הספורים האלו הם אגדות לילידים ואפילו אם הם מתאימות לר' חיים אינם מתאימות לבחור הממוצע או שאפילו למעלה מן הממוצע.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2006 19:53 |
|
| |
בעל
כתבתי בהומור, אני סובל מאותם קשיים בלימודי המדעים, בסיפור הזה נזכרתי משום מעשה שהיה, בכיתתי באוניבסיטה אחד מחובשי הכסאות הוא תלמידו של ר' משה גולדשטין, והוא סיפר לי שפגשו ושאלו מה מעשהו, ולתשובתו שהוא באוניברסיטה, הגיב הרב הנ"ל מסתמא אתם בוגרי הישיבות הכי משופשפים שם.
כך נראית מערכת חינוך שמנווטיה מאמינים באגדות ילדים
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2006 04:05 |
|
| |
בלשכתו של רייך בפתח תקווה הוא יושב בחדר מרוהט בקפידה, על קירות המשרד תמונות משפחתיות ועל השולחן מונח סיגר קובני משובח.
לצד הסיגר, מונח הספר 'ניהולוגיה' של ד"ר איתי שילוני וגלעד רבינוביץ, שאמור להעניק למנהלים מתחילים כלים איך לנהל נכון.
* אתה עדיין צריך ללמוד איך מנהלים? אתה יכול לכתוב ספר כזה...
(מחייך) "מישהו הביא לי את זה עכשיו מארה"ב. אני אגיד לך את האמת, לפעמים אני קורא בזה ולומד מזה. מכל מלמדי השכלתי. ללמוד זה דבר שאף פעם לא מאוחר, אפילו ליהודי זקן".
* חרדים צעירים שרוצים לצאת לשוק העבודה, חייבים ללמוד ולרכוש מקצוע?
"אצלנו יש אנשים שהם מנהלים עסקים אדירים, עולם ומלואו, ולא למדו באקדמיה. הם לא הוציאו פרופסורה, לא MA ואפילו לא BA. הם למדו בבית ספר או בחיידר את חכמת התורה, ואין כמו חכמה זו. מי שלומד בישיבה לומד את כל הדברים שצריכים, התורה מלמדת אותנו הכל. יש גם דברים אחרים, שיכולים מאד לסייע ולהתקדם".
* בחברה שלך, בתחום ההיי-טק, מתקבלים לעבודה רק אנשים שלמדו ורכשו ידע.
"בהיי-טק אתה לוקח את האנשים הכי טובים שאתה יכול לקחת. אתה רואה לבד, שגם אנשים שלא למדו דבר, אלא אנשים שלאחר שישבו ולמדו, יוצאים לעבוד, הם הולכים לקחת קורס אחד של ניהול ומשתלבים בעבודה. המהירות שלהם לקלוט את הכושר ואת הייצור היא כל כך טובה, שמאד מהר הם יכולים להשתלב גם בכל מיני דברים אחרים. לצד מרכזי התעסוקה שלנו לנשים חרדיות, יש לנו מקומות שעובדים גם חילוניים. ואני חייב להגיד לך שכושר הלימוד של חרדיות הוא כל כך מהר, ואני לא רוצה לעשות אפליות, אבל הלוואי ובמקומות החילוניים ילמדו כל כך מהר.
"אני אתן לך דוגמא. ישבתי לאחרונה על פרויקט גדול עם חברת 'ויזה'. הם לקחו אברכים חרדים שסיימו ללמוד ונזקקו לצאת לעבוד. והם שואלים אותי - מאיפה הידע הזה של החבר'ה האלו שישבו בישיבה ולמדו גמרא? איך הם משתלבים כל כך מהר במערך הזה יותר מאחרים? זה אומר הרבה".
* יש בכלל ביקוש לעובדים חרדים?
"בכל המקומות היום מחפשים עובדים חרדים. אם זה חברות ענקיות שצריכות עובדים, הם רוצים דווקא את הקהל החרדי. זה קהל אמין מאד. אני אתן לך דוגמא שסיפר לי אחד מהמנהלים הבכירים של בנק דיסקונט. בא אליו בחור חרדי לעבוד באחד הבנקים. הבחור הזה מצא חן בעיניו והוא החליט לשלוח אותו לקורס מיוחד שנועד למנהלים. למרות שהבחור היה בלי בגרות, המנהל הבכיר ביקש שהמיון יפסוק אם הוא מתאים או לא. במיון הוא קיבל את אחד הציונים הכי גבוהים. הבחור השתלב בקורס בצורה נפלאה, ולפתע הוא רואה שהבחור לא מעוניין יותר להגיע לקורס. מקבלים כל מיני דוחות שליליים על הבחור הזה. זה מאד כאב לו. הוא קרא ושאל אותו על מה קרה. אומר לו הבחור: בא אני אגיד לך, כל הבחינות עברתי בהצלחה, למדתי יותר קשה ועברתי, אך בתוך הקורס היו כמה דברים שהיו כנגד היהדות וגובלים בחוסר צניעות. הלכתי לרב שלי ושאלתי, והוא אמר לי שאם זה דבר שיכול להיות לך בעיה ביידישקייט, חלילה וחס, תעזוב. אומר המנהל הבכיר, אני ראיתי את זה ואמרתי לעצמי, הבחור הזה צודק במאה אחוז. בשביל להיות מנהל בנק בכיר לא צריך לפגוע באמונה שלו. המנהל עשה הפרדה בין חומר הלימודים בקורס, והיום הבחור החרדי הוא אחד המנהלים הבכירים בבנק דיסקונט".
* חוסר ההתאמה זו הבעיה העיקרית מדוע לא מצליחים להשתלב בשוק העבודה?
"אני לא יודע אם צריך לצאת לשוק העבודה או לא. זו החלטה של הרבנים ושל גדולי ישראל. אבל כאשר אברך צריך להביא פרנסה לביתו, ומתאימים בעבורו מקומות עבודה, זה יכול להביא למהפך. אותו דבר אצל הבנות. תראה מה שקורה במודיעין עילית. היינו הראשונים שהתחלנו, והיום בעקבותינו הגיעו 'מטריקס' ו'סיטקום', ויש עוד כמה עכשיו, כמו מתחרה גדול שלנו שמקים באלעד. ברגע שהתאמת לנשים החרדיות את מקום העבודה, תהיה קצת גמיש, וכשאתה גמיש איתן הן משלמות לך הרבה יותר בכוח עבודה, ביושר עבודה ובמוסר עבודה. אין לך את זה באף מקום אחר. נכון, פה היא צריכה לשלוח את הילד לחיידר, פה הילד חולה, פה ערב חג, פה סוכות ופה פסח. אבל בכל הדברים האלה אתה יכול להתאים את עצמך. עם רצון טוב אתה יכול להגיע לכל דבר ודבר. ואז אתה יכולה לעשות מהפכה בכל מקום ומקום".
http://masoret.hevre.co.il/hydepark/item.asp?id=2344&cat_id=1
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2006 09:03 |
|
| |
יש כאן סתירה מיניה וביה, תינח גברים אבל נשים שלא למדו גמרא מנין כישוריהן?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2006 09:30 |
|
| |
גברים מציגים כישורים, נשים מציגות מוסר עבודה. כך החלוקה גם בתוך הבית היהודי-עכשווי, לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2006 11:52 |
|
| |
נו, באמת.
נתקלתי בגברים חרדיים מוכשרים מאד שהצליחו ללא השכלה פורמלית, אבל היו להם מגבלות מסוימות שהאפשר היה להבחין מהם את חוסר ההשכלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2006 02:19 |
|
| |
לומד
אני לא מבין איך משה רייך לא מתבייש להטיף מוסר ויתכן שגם לסלף דברים.
"אימיג'סטור" היא חברה המשלמת 5% יותר משכר המינימום עבור סריקת מסמכים. הנשים העובדות שם, אינם עוסקות בהיי טק. כנראה לפי משה רייך, כל מזכירה שעובדת מול וורד ואקסל היא אשת היי טק.
אחת מאבות המזיקים בפרנסה ולימודים, הם הגאונים בתחום. קל להצביע על המוצלחים בכל תחום ולהראות איך ניתן לעשות כסף ללא לימודים. הדוגמאות הם רבות ממנחם כרמל ועד משה רייכמן וממשה רייך ועד שמעון שטיין.
אבל מה הקשר בין איש עסקים או מנהל מצליח, לכלל החברה? האם הם דוגמה לכלל הציבור? רוב האנשים לא יכולים להיות סוחרים או מנהלים (אם אתה לא מאמין, לך תספור כמה מנהלים וסוחרים יש בשוק) ובשביל לעבוד בהייטק, לא כסורק מסמכים, צריך ללמוד. נכון שלפני שנת 2000 היה מספיק להיות מוכשר פחות או יותר ולעבור קורס של חודשיים. היום המצב לא מתקרב לכך.
גם אם יש במס' מקומות מצוצמצים שהכשרונות והמוצלחים ביותר, יכולים להתקבל ללא הכשרה מתאימה, לא ניתן בחסות המוכשרים להפקיר את הבינוניים ומטה. הבינוניים ומטה הם לפחות 50%, החברה חייבת לדאוג להם ולא לשלוח אותם להתגלגל בעבודות שאינן מפרנסות.
תוקן על ידי - חיים9999 - 06/10/2006 2:23:15
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2006 02:09 |
|
| |
ענין
ודאי! הרי הם לא מדברים לשון הרע בכוילל, ושמעתי שבמנין דמתקיים שם רוב בני החבורה דשם מתפללים ללא מלבוש עליון, וזה עתה באה אלי שמועה נוראה דאחד מבני החבורה דשם לובש חולצה ציבעונית ירחם ה' וילבין כותנתו כשלג במהרה.
בעל
למדתי עם חילונים בעלי ניסיון לימודי שחוק מתמטיקה מופשטת, עדיפים היו החילוניים בעלי ניסיון הלימודי השחוק מהחרדיים בעלי הניסיון הלימודי הישיבתי.
לומד
אני מצטרף לחיים, ביזנס זה לא השכלה ביזנס זה אופי, יש הרבה אנשי עסקים שלא גמרו בי"ס והם מצליחים, אי אפשר לתפוס אותם כמודל.
חיים
מה אתה לא מבין, היכן הוא יכל להחזיק עובדות עם השכלה בשכר מינימום? הוא מרויח כסף מחוסר ההשכלה.
גוט מויעד
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2006 12:29 |
|
| |
אפליקציה
עם דמגוגיה לא בונים בנין. שח לי אחד מהלומדים שם שרבים מהלומדים אינם לומדים ברצינות, אולי משום שמספיק ציון של 60% כדי לעבור.
אתה מכחיש את זה? חולק? חושב שזה לא רלוונטי? או סתם מתבדח?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2006 13:54 |
|
| |
זו חלק מהבעיה, חושבים ששום דבר לא רציני וניתן להיעשות כלאחר יד.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2006 01:12 |
|
| |
ענין
אם בענין חוסר הרצינות דבריך, שיחה זו שחו לי גם לומדים מעוד מכללות ומסלולים חרדיים, השאלה היא מה הסיבה לאותה תופעה, יש אומרים שהסיבה היא כדברי בעל, ובזה יש דורשין לשבח המערכת בטוענם שמי שאין לו כח ללמוד גמרא אין כח ללמוד לימודי אחרים, ויש דורשין לגנאי המערכת שלא מלמדת כיצד צריך ללמוד, ויש אומרים שהסיבה היא משום שהחרדים הלומדים לימודים אחרים ברובם הם בעלי משפחות, ועוד יש אומרים שבוגר מערכת החינוך החרדי (חיידר י"ק י"ג) צריך להשקיע הרבה יותר בגלל הפער,
אולי הכל נכון ואולי צריך לדון כל אחד לגופו של ענין.
גוט מויעד
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2006 21:45 |
|
| |
אפליקאציע
נוצר מצב שמי שבא ללמוד מקצוע בציבור החרדי
הוא בדרך כלל בעל משפחה במצב כלכלי קשה שעומד בפני שוקת שבורה,
וכמו שהגמ' שואלת "ריחיים על צוארו ויעסוק בתורה????????"
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2006 23:51 |
|
| |
כטבעם של דברים התגלגל הדיון לכיוונים שונים, 1. לצורך בלימודי חול כהכנה לחיים. 2. שיטת הלימוד בחיידרים של "זילברמן" ו"זכרו". 3. תכני הלימוד התורניים.
בנוגע לנידון הראשון, נעשה ניסיון לטעון שבוגרי הישיבות מצליחים בקלות יחסית לגשר על פערים במתמטיקה ואנגלית ושאר תחומי הידע הנדרשים, כשלשם כך מובאים סימוכין מראיון שנערך עם משה רייך. צר לי להצטרף לטוענים שאין דברים בגו וכי מדובר בהתרברבות שלא במקומה, נכחתי בועדת המדע בכנסת כשח"כ משה גפני ניסה בכל כוחו להוציא הצהרה דומה משמעון ווייס העומד בראש "מכון לב", שטען בתוקף כי התלמידים החרדים נדרשים לזמן ארוך להשלמת הפערים וכי הסיפורים על הצלחה מיוחדת נכונים בשיעור מקביל למחוננים בכל אוכלוסיה אחרת. באופן אישי ראיתי כיצד אברכים מצטיינים מתקשים מאוד בקליטת חומר מתמטי הנלמד בכיתות נמוכות יחסית. זכורני שהגר"ע יוסף בדרשותיו השתמש באריה דרעי כדוגמא לכך שאין צורך בלימודים בכדי להצליח, אבל הרי ברור לכל אחד כי מתי מעט מסוגלים ללכת בדרכו של דרעי. גם שר התקשורת אריאל אטיאס טען בראיונות עמו כי בזכות ראש הגמרא שלו קלט במהירות את החומר הנדרש לו לעבודתו, המעניין הוא שלא אחת המצליחים הם דווקא אלו שלא גילו הצלחה רבה בלימוד גמרא, בעוד המצטיינים בישיבה מתגלים כלא יוצלחים בחיי המעשה. הצורך באנגלית ובמתמטיקה, איננו נוגע רק לפרנסה אלא גם ליכולת לקרוא חומר בנושאים שונים או להסתדר בעולם מחוץ לד' אמות של הקהילה החרדית בארץ ישראל. כפי שנראה ההמנעות מלימוד אנגלית איננה רק מחמת החשיבות של הזמן וניצולו ללימודי קודש, אלא דווקא מתוך כוונה ליצור חומה בפני הצעיר החרדי לעולם הכללי. זהו למעשה המאבק של "חרם השפות" ותגובת הנגד של הגאון ר' דוד קארלינער נגעה בדיוק בנקודה זו, שהגזירה מתאימה רק למי שעתיד לחיות מ"שנור" כל ימיו. [הדפס ב"עמק ברכה" שיצא להגנת גיסו ר' מיכל פינס]
בנושא השני, ברור לי שישנו קשר בין הלימוד הכולל שינון וחזרה לבין החשק של התלמידים ללמוד, היות ולימוד כזה מעניק סיפוק רב לתלמידים וגם מאפשר לחלשים יחסית להצליח, זאת לעומת לימוד המבוסס יותר על קליטה והבנה המבליט את המוכשרים לעומת הבינונים והחלשים. אני רואה חשיבות גדולה ברכישת הבקיאות כפי שהרבה לזעוק הגרא"מ שך זצ"ל, אבל החשש שמא הדבר יפגע בחשיבות העיון ההעמקה וההבנה נראה לי מוצדק, מציאת האיזון הנכון היא משימה קשה ביותר. הטיעון שאין לנו ממצאים על הצלחות מערכת חינוך זו מתמיהות במקצת, האם על מערכות חינוך חרדיות אחרות ישנם ממצאים? האם כשדור שלם הפסיק לשלוח לתלמודי תורה של ה"חינוך העצמאי" ושלח ל"חיידרים" נערכה בדיקה על התוצאות לטוב ולמוטב? כיצד ניתן בכלל לבדוק את הדבר כשבכוונה אנו נמנעים מנתינת ציונים לכלל תלמידי הישיבות גם במסגרת הלימודים התורניים?
לנושא השלישי התייחס בפרוטרוט רק אשר, אני מסכים מאוד עם ההתמרמרות הכלולה בדבריו, על כך שהלימוד התורני כולו מיועד כיום להצמיח למדנים בסגנון הישיבתי. כל לימוד תורני מעבר למסגרת צרה זו של הלמדנות איננו מוכר במחנינו, לא תנ"ך; לא דקדוק; לא אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא; לא השקפה ולא אמונה; לא היסטוריה ולא מנהגים; לא שימוש במדעים לרקחות וטבחות לתורה ולא בירור שאלות בענייני תורה ומדע. אם בכל זאת נמצא בין בוגרי הישיבות הקדושות מי שכוחו רב בדברים אלו, מדובר בהצלחה למרות הלימוד הישיבתי ולא בזכות לימוד זה. כבר כתבתי את דעתי בפתיחת האשכול כי נושא זה ראוי לאשכול בפני עצמו.
_________________
תוקן על ידי - בןציוןכהנא - 09/10/2006 23:57:06
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
|
|
