שיח חרדים

במפגש חברים מצומצם שהתקיים בשבוע שעבר, הועלו מספר נקודות חשובות המחייבות דיון מעמיק יותר. המשותף לנוכחים היה הרקע הישיבתי שלהם והתחושה שהתחזקה אצלם בשנים האחרונות כי נדרש שינוי כזה או אחר באורח חיינו כחברה, כל המשתתפים נמצאים כיום בשלב כלשהו של חיפוש ותהיה. אני מעלה כאן את רשימת הנקודות שהעליתי בשעת מעשה, אם כי כמובן שכל אחד מהם ראוי לאשכול בפני עצמו. אני נוכחתי בעקבות מפגש זה, שהמרחב הוירטואלי איננו יכול להוות תחליף למפגש פנים אל פנים, לדעתי חשוב למצוא את הדרך לשלב דיונים בפורומים מסוג זה במקביל למפגשים קבוצתיים. היתרון במפגש הוא הן בפתיחות הרבה יותר בפני אנשים מוכרים וידועים והן בתמיכה החברתית הנחוצה לכל אחד מאיתנו, לעומת זאת לדיון בפורום באינטרנט מעלות משלו, ניתן לקבל מיגוון גדול יותר של דעות ולהאריך את משך הדיון לפרק זמן ארוך.

הנושאים שהועלו
* שיתוף בנות הזוג בתהליך של לבטים ותהיות בענייני אמונות ודעות או בשאלות הנוגעות לאורח החיים וההשתייכות הקהילתית, סוגיה זו הועלתה על ידי כל המשתתפים כסבוכה ומורכבת ביותר, אם כי ברור שמדובר בשאלה אינדוודואלית הקשורה לאישיות בת הזוג ולרקע האישי שלה.
* מי קובע לכל אדם את ה"קו האדום" אלו שאלות הוא איננו מוכן לפתוח בשאלות השקפתיות ואמוניות? הניסיון מלמד כי לכל אדם ישנו מקום בו הוא נעצר מחמת הרצון שלו לא לפגוע בקרקע המוצקה שעליה הוא עומד, כיצד הדבר נעשה?
* מהו החינוך שאנו מעוניינים להעניק לילדינו, והאם הוא שונה מהותית מהחינוך הניתן במוסדות החינוך המקובלים במחנינו? יש שיאמרו שהחינוך עיקרו בבית ולא במוסדות הלימוד, האמנם? [את הנושא כבר הספיק מאיר לפתוח באשכול סמוך http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2045508]
* מידת ההשפעה של עמדת ההורים משני הצדדים ושל בני משפחה אחרים על קבלת החלטות משמעותיות בחיים, הנוכחים תיארו את תגובות אלו כנטל מכביד ומשמעותי מאוד בכל תהליך של שינוי, כשכמובן שהדבר משפיע גם על הנקודה הראשונה שהוזכרה [עמדת בת הזוג]
* האם היעדים שלנו הם ברמת הפרט כלומר שכל יחיד מעוניין לדאוג לצרכיו האישיים, או שיש לנו מטרה משותפת ורחבה יותר ברמה הציבורית? מה הם היעדים שהיינו רוצים להשיג ברמת הפרט והכלל וכיצד ניתן להתקדם להשגתם? האם כשיוצרים תהליך ניתן לשלוט על גבולות השינויים או שבהכרח הדברים חורגים מכוונת המחוללים של התהליך?
* הגדרת הציפיות מהילדים - האם העובדה שההורים מגדירים כיצד היו רוצים לראות את בנם מתפתח היא רצויה ומהי מידת יכולתם של ההורים לנתב את ילדיהם לכיוון זה? מהי מידת הסיכון בחינוך "פתוח" יותר מהמקובל כיום בציבור החרדי?
* דבריו המפורסמים של החזו"א [במכתבו לר' קלמן כהנא] על אודות הקשר בין הסמכות של חכמים בענייני איסור והיתר לסמכותם בשאלות שנוגעות לשוק החיים, עד כמה אנחנו רואים בעינינו את הקשר הזה? האם נוכל להסיק גם להיפך שמי שהתגלה בחוסר הבנתו המוחלטת בשאלות אלו, הדבר ילמד גם על חוסר יכולתו להכריע בשאלות של איסור והיתר?
* המשתתפים רואים שינוי בעמדות של גברים בקהילה החרדית בנושאים מהותיים, האם ישנה תופעה דומה אצל נשים/בנות? האם גם באורח החיים שלהן נדרשים שינויים כלשהם?
* ניתן למצוא מעגל רחב יותר של אנשים הקוראים תיגר על תופעות חברתיות בציבור החרדי, בעוד שלנבוכים בענייני אמונות ודעות קשה יותר למצוא ברי שיח. כיצד ניתן לסייע גם לאלו למצוא את מבוקשם?
* אם ברצונינו לפתח חשיבה ודיאלוג בנושאים שונים בציבור שלנו, עלינו לעודד חשיבה פתוחה יותר והסקת מסקנות אישיות ולא מסקנות מוכתבות מראש.
* כיצד מתמודדים עם הבעיה של מתירנות מינית המאפיינת כל חברה מעורבת בעולם המערבי? מה ניתן לעשות בכדי לשמור על בני נוער מהשפעתו הקלוקלת  של האינטרנט?

כאמור, יש כאן עירוב של נושאים רבים שיתכן שהקורא יתקשה למצוא את הקשר ביניהם, לי עצמי היה חשוב לסכם את הנקודות שהועלו בכדי ליצור דינמיקה של המשכיות ממפגש למפגש. 
תוקן על ידי - בןציוןכהנא - 25/09/2006 0:49:12 אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.

האם כבר יש נתונים סטטיסטיים על ההצלחה של תלמודי תורה בשיטת זילברמן?
אני שמעתי גם תלונות על חוסר חשק של תלמידים לשינון.

אם להעתיק מזילברמן, אז בחכמה. לא צריך להעתיק את הכל.

mendii

אני חושב ששמחתך מעט מוקדמת, אתה לא הגעת ל"קהילה קיימת" של אנשים חושבים אלא ל"קהילה בהקמה". קיומה של הקהילה תלויה גם בהשתתפותך הפעילה ובהשתתפותם של שאר הכותבים, ניסיון העבר בפורומים אחרים מלמד שעל מנת להגיע למצב שהפורום יתפקד היטב ללא צורך בהחייאה מפעם לפעם, נדרש מספר רב יותר של משתתפים ומחוייבות לכתיבה רצופה. אני מקווה שאמנם "שיח החרדים" במקום וירטואלי זה ובעולם הממשי יתרום לכולנו. אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.

ב"ה

כותבים נכבדים,

אתם מדברים על מהפכות....

שינויי תפיסה והתנהגות מתחילות מהנקודה הפנימית של כל אחד.
אפשר להפגש אין ספור פעמים, לדבר על שינוי בלי סוף, להסכים אחד עם השני, לחשוב על פעילות פורצת דרך אבל לא יזוז כלום.

כי אין את האחד שיקום ובמקום לדבר או להוציא כתבי עת- יעשה מעשה. ישנה את כל הנקודות שהוא חושב שיש לשנות בתוך עצמו, ביתו, עד כמה שידו משגת.

נכון שמערכתית יהיה לו קשה, את המוסדות לא ישנה כתוצאה מהתנהגותו, אבל כאשר הוא ישנה את דרכו בהתאם להשקפותיו ואמונתו ועוד אחד ישנה, אז יהיה גם את השלישי שיצטרף ואת הרביעי וכן הלאה.

התאגדות מרובת משתתפים היא לא מעשית. נאמר שיוחלטו החלטות, מי יאכוף אותן? יוציאו כתב עת, מי ירים את הכפפה ויתחיל ליישם?

החברה החרדית היא לא סלחנית לשונה או למי שמנסה לשנות, צריך הרבה אומץ לכך. ריבוי המשתתפים לא נותן אותו. שכן אתה לא יכול לעמוד ולומר לכולם- אחת שתיים שלוש- מתחילים!

המעלה של ריבוי המשתתפים במפגשים מהסוג שהוזכר הן האישיים יותר והן ההמוניים, היא הכח שהם נותנים למי שכבר התחיל את המהפיכה בתוך ביתו. אין זה בטוח שהם ישפיעו ברמה המעשית על מי שעוד לא החל.

לדעתי, דוגמא מאדם קרוב ששינה והצליח, יכולה להשפיע הרבה יותר מכל אסיפה שהיא.

אנחנו חיים בעולם בו החברה קובעת עבורינו הרבה יותר. עדיין רבים המפחדים ממהפיכה כזו על אלו המחייבים. אם כל אחד ישנה בעצמו וישפיע בכך על עוד אחד שישפיע על עוד אחד וכו' וכו'- תערך מהפיכה שקטה ובטוחה ובעוד עשרים שנה כשהרך הנולד הנ"ל יכתוב בפורום, הוא יביא כאן סיפור אחר לגמרי.

בגלות הלכו לכולל?

_________________

לב העיברי

ביקשת רשות לתמלל את השולעם זוכער שלי לפני שבועיים?

אפ דאון

יפה אמרת, נאום זה וכזה ראוי להם להשמע במפגשינו, אנו או חלקנו אכן רואים עצמנו כאותם יחידים עליהם את מדברת, ואף מיישמים את המלצותייך, נשמח לנוספים אותם נשיג במפגשים והכרויות בשיטת חבר מביא חבר. מאיר

אפדאון במה אנו חולקים?

א. כל תכלית כתב העת הוא לאגוד עוד אנשים מחות לאינטרנט שמסכימים עמנו, ולהתחזק יחד בדרכנו. ועייני בסיפור על השלום זכר דאיירי באלו היודעים את המצב אך חלושים מכדי ליזום אקט אפילו בחייהם הפרטיים. 

ב. גם אני מסכים שמאבק בתוך החברה החרדית הקיימת הוא אבוד, אך אינני מבין מדוע יש להתיאש מלהתאגד באופן עצמאי ולגבש ציבור משלנו, ולא להסתפק רק בחיי פרט מוסריים במאפלי מחילות ונקיקים.

לבהעיברי

כמו שציינת אתה, אין סיכוי לשינוי פני החברה החרדית מבפנים, כשם שאין סיכוי לשינוי יסודי בפני היהדות בכללותה.
כך טיבם של דברים שנבנו רבדים ע"פ רבדים דורות ע"פ דורות, כשחסכים של הסבא והסבתא עדיין קונים שביתה בקרב הנכדים.


לגבש ציבור האחר נועד גם הוא לכישלון, הקהילה הזאת תוחרם, ותהפוך לעוד תנועה קקיונית של תעבור את אחוז החסימה.
אני מאד ספקטי לגבי סיכויי ההצלחה של פורומים כאלה לגרום לאיזשהו שינוי רציני, ואני דיי פסימי לגבי עתיד פני הציבור החרדי, החומות הולכות ומגביהות ומתהדקות.


נעים היה למצוא פורום שכזה, אני מקווה להתקבל בברכה, אף שאני לא מאמין גדול בתועלתו המעשית

תשרת

לעשות לך נעים זו לא תועלת מעשית?

ברוך הבא בשם השם.

אם לא תהיה כל כך סקפטי אזי יש סיכוי, מה אתה מפסיד? מאיר

תודה לך מאיר

אכן אין מה להפסיד.

ישנם כאן גם כאלו הבאים מישיבות חסידיות, או שמדובר במיני מהפכנים לטאיים?

לדעתי האתגרים וההתמודדויות משתנות לפני סוג הקהילה.

יש, יש,
לכל התמודדות ניתן לייחד אשכול, אם לא תהיה היענות נוכל להסיק שאין כאן מי שהדבר מטריד אותו ונעבור לנושא הבא,

בהצלחה. מאיר

תשרת
ובסוף עלול להיות פיצוץ והיו דברים מעולם.

על איזה פיצוץ בעל בעמיו מדבר?