| נשלח ב-17/12/2006 00:45 |
 |
| |
הפחד מהאקדמיה...
שלום רב וחג אורים שמח.
בשבועות האחרונים היינו עדים לפרשת ההשתלמויות, כידוע.
ניסו ליצורבכל מיני פורומים מצג כאילו כל מיני בעלי אינטרסים בחשו בקערה, יתכן שזה נכון,
אבל דוקא עכשיו נכתבו כמה מאמרי שכנוע ב"יתד" שמשקפים לפחות את העמדה הייצוגית של העניין.
מהמאמרים עולה שעיקר הבעיה לשיטתם היא הכנסת "לימודים" לצורך לימודים לציבור החרדי. ובמילים אחרות "הפחד מהאקדמיזציה"
עולה בעיניהם החשש שאדם בעל תואר אקדמי ירגיש את עצמו בעל דעה לפחות כמו רב. ושנגיע למצב שבועדות האלו ישבו רבנים ופרופסורים ביחד רח"ל...
יתרה מזאת יתכן שתהיה רח"ל גם לנשים זכות להביע עמדה בנושאים ציבוריים, מתוקף מעמדן האקדמי.
דברים שישנו את פני הציבור החרדי ללא הכר.
שאלתי היא האם לדעתכם טענות אלו צודקות או שבעצם כך צריך לקרות.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2006 01:02 |
|
| |
הפחד מפני האקדמיזציה הוא פחד אמיתי. פחד מאובדן המונופול על ההשכלה והמידע. פחד מאובדן שליטה,הפחד הזה הניע במשך מאות שנים את השליטים (בעיקר מלכים או קומוניסטים)
,ואת ראשי הדתות,למנוע מאזרחים פשוטים את האפשרות ל'דעת'. רק מהפכות ומלחמות אזרחים הביאו את העולם לשיויון ולפתיחת אוצרות הדעת והמידע בפני כל אדם ללא הבדל דת מין וגזע.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2006 22:21 |
|
| |
מבחינתי אחד הקריטריונים לאדם השלם הוא אדם השואף אל המושכלות ואת המושכלות הללו הוא מכיל על עבודת ה'.
וכל ההשכלות טובות חוץ מהשכלות בע"ז.
השכלה בעיניני ע"ז נכנסת לנו בדלת האחורית בלימודי הרפואה המשלימה,המבוססת על תורות המזרח. כאשר יש להתווכח אם מותר להשתמש בפרקטיקה, אך וודאי שיש בעיה רצינית עם התאוריה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2006 01:32 |
|
| |
"קול המון כקול שדי" נכון בכל התחומים.האמת יורה דרכו ומנצח וינצח.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2006 07:58 |
|
| |
ב"ה
עלה בדעתי שייתכן ויש לשאוף שהרמה התורנית של הלומדים לא תהיה פחותה מהרמה האקדמית אלא עולה עליה, שאז יש סיכוי קרוב לודאי שלימוד חכמות "חיצוניות" יהיה לתועלת בלבד מבלי היזק רוחני שכה חוששים לו.
דוגמא לדבר ראינו אצל גדולי עולם כהרמב"ם והאברבאנל ורשב"ג שהיו בקיאים בחוכמות העולם בצד חכמתם בתורה אך ברור מה קדם למה.
יחד עם זאת יש לתת את הדעת שכאשר החלה ההשכלה, גדולי הלמדנים מוולוז'ין שנבחרו בקפידה, עפ"י רמתם התורנית, ונשלחו לברלין, לא עזרה להם תורתם ופרקו עול. לכן אני שבה ואומרת שכאשר המוסד האקדמי יהיה על טהרת הקודש מבחינת המרצים, והתכנים יעברו ניפוי מכל רוח כפירה וכד'- אזי ייטב לכל ונוכל לראות חכמי עולם בתורה ובעבודה-כפשוטה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2006 09:55 |
|
| |
ומה ילמדו המרצים שעל טהרת הקודש?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2006 10:51 |
|
| |
updown
כתבת:
"דוגמא לדבר ראינו אצל גדולי עולם כהרמב"ם והאברבאנל ורשב"ג שהיו בקיאים בחוכמות העולם בצד חכמתם בתורה אך ברור מה קדם למה".
לי למשל, כלל לא ברור מה קדם למה אצלם. מתוך כתביהם אפשר להבין גם כך וגם אחרת. אולי אפשר קצת ראיות והוכחות לדבר ה"ברור"?
בנוגע לרמב"ם, אכן ישנה אגרתו ללוניל [ "לרקחות ולטבחות". וכבר נאמר בזה מה שנאמר וד"ל]. מה בנוגע לשאר?
ומה הסיפור אודות בחירי תלמידי ולוז'ין ש"נבחרו בקפידה ונשלחו לברלין"?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2006 13:18 |
|
| |
ב"ה
לגבי ענין הקדימות- כוונתי היתה במעלה ולא בזמן.
לגבי ישיבת וולוז'ין- אחפש קישור ואביא. אם לא אמצא אעלה את הדברים על הכתב כפי שיתיר לי זמני.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2006 13:21 |
|
| |
ב"ה
בעל בעמיו,
אין כל בעיה ללמד את חוכמות העולם ע"י אדם חרדי. להיפך אולי טוב יותר. אני דיברתי על חומר הלימודי שיש לראות איך אפשר לדללו מתכנים לא רצויים ועדיין לשמור על רמתו האקדמית.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2006 13:43 |
|
| |
UPDOWN
לא יואילו כל הכרכורים, רמה אקדמית נאותה כרוכה בחופש אקדמי.
אם נשמע לכל מיני הוראות, נמשיך ללמד את תורת ארבעת היסודות.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2006 15:46 |
|
| |
בעל
זכורני בימי חורפי באונ' ת"א, שסיסמת הקסם "חופש אקדמי" התפרשה רק לצד אחד: שמאלי וכפרני.
כנגד החופשיים האקדמיים, היו בה גם מיעוט "שומעי הוראות" אבל הם אינם אלא (בכל תחום יש כינויי גנאי אחרים): פונדמנטליסטים/ "בריאתנים"/ לאומנים/ פשיסטים/ תמהונים/ או סתם דוסים.
רצוני לומר, קשה לנתק את המוסד האקדמי מהמגמות של החברה אליה הוא שייך ואותה הוא משרת. בעבר האונברסיטאות היו מוסד דתי והלימוד בהן הותנה בהתנצרות. גם היום העולם האקדמי תובע באופן לא רשמי "המרה" פורתא לדפוסי חשיבה של החברה השלטת, אף כשהדבר לא נצרך לתחום הנלמד. [אני לא שופט את התופעה, שהיא הכרח לא מגונה. אני רק משתאה מול הרומנטיקה הנתווית סביב האקדמיה.]
כללו של דבר, לא הבנתי מדוע הסינון המגמתי שהוצע, כפי שנעשה בכל מוסד לפי שיקול דעתם המקצועי והערכי של הסגל - הופך להיות ל"כרכור" ברגע שזה נוגע ליהודים דתיים.
להזכירך, אנו עוסקים בלימוד אקדמי לשם שכלול היכולות המקצועיות, לא לשם מחקרים מהפכניים. אם חוקר מקרא חרדי כחילוני צריך להתמודד עם הגיגיו של ואלהוזן, לשם מה חייב בי.אייניק חרדי הרוצה להיות מורה מוצלח לתנ"ך או תולדות עמ"י לשנן את "אמיתותיו הצרופות"?
מה כל זה קשור לד' יסודות? וכי אנו דנים בשאלה האם ד"ר לפיזיקה צריך לבקש הסכמה מהרב וואזנער על מחקרו האחרון?
מעבר למגמה מסיונרית של להאיר עינים חשוכות בהשכלה "בת השמים" (ואיני דן אם היא מטרה חשובה בפנ"ע) איני רואה איזו תועלת תצמח לחסיד ויז'ניץ הרוצה להיות מהנדס אלקטרוניקה מהוכחות לכך שהעולם קיים מיליארדי שנים.
וה' יאיר עיני...
תוקן על ידי לבהעיברי ב- 20/12/2006 15:48:44
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2006 04:44 |
|
| |
מציץ_ונפגע,השאלה האם תאוריות גנטיות או ביולוגיות שתומכות בגזענות ובהבדלי המינים תתקבלנה בעולם המדע היום?האם לכך ניתן חופש מוחלט?
אם כן הרי אתה צודק. אבל משום מה חוששני שזה לא ינתן. ואז אולי ניתן גם להגביל באותה מידה את התאוריות הכופרות בקיומו של הקל. ביחוד שזו תאוריה שלא סותרת שום תאוריה מדעית.כל מה שתסביר יכול להיות יצירתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2006 08:56 |
|
| |
דער ליטוואק,
קשה אבל אפשרי, ראה למשל ספרו של סטיבן פינקר, המוח החלק.
אולם כאן יש סתירה פנימית, שאם החופש הוא מאושיות המדע, כמו שציין מציץ, הרי תורות אלו מצמצמות את החופש וממילא פוגעות ביסוד המדע.
הטעיון של מציץ נכון גם בלמדנות בגבולות סוימים. אלו ראשי ישיבה נחשבים כטובים? אותם ראשי ישבה ששמחים בקושית תלמיד ואפילו זורחים מאושר כאשר תלמיד מצליח להפריך את כל היסוד של שיעורם. וצ"ע מדוע הם נעצרים בלמדנות.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2006 13:20 |
|
| |
דער ליטוואק
ראשית אעיר שאין תיאוריות מדעיות שתומכות בגזענות, כשם שאין תיאוריות מדעיות הכופרות במציאות ה'. ישנם תיאוריות שאפשר לרתום אותם במידה זו או אחרת של נוחות לצרכים אידאולוגיים.
אינני מצוי בתחומים הרלוונטיים ואינני יכול לענות על שאלתך בעניין גזענות אבל אני לא חושב שיש איזה תיאוריה מבוססת שאי אפשר ללמד אותה בגלל אימת הצנזור, אבל יתכן שקשה להעלות השערות מסוגים מסויימים, מה שגם יכול לפגוע במדע.
אז אתה אומר שאפשר גם להגביל תיאוריות הכופרות בקיומו של הקל? כאמור אינני מכיר תיאוריות כאלה, אבל לפי הסטנדרטים החרדיים המקובלים יש דיסציפלינות מדעיות שלמות שאינן כשרות. כמעט שאין בנמצא ספרים מדעיים שיניחו את דעתו של הצנזור החרדי. אבל אתה צודק, אפשר גם לוותר על המדע מכל וכל. דורות של תלמידים חרדיים גדלים כשהם חפים מכל ידע מדעי . אבל שאף אחד לא ישלה את עצמו בעניין האפשרות להמציא גירסה מצונזרת של מדע המתאים לחרדים, בלי לשלם על כך מחיר. חרדיות ומדע לא הולכים ביחד. אם כימאי צריך להתמודד עם בקורת של כל מיני בורים מכוח תורת ד' היסודות, פירושו של דבר שישנם מגבלות חמורות על היכולת שלו להעביר את הידע שלו . אז במקרה של ד' יסודות אולי יהיה יותר קל להדוף ביקורת כזאת , אבל גם נושא גיל העולם מהווה בעיה אמיתית. כמובן שמי שאינו מעוניין ללמוד מקצוע מסויים לעומק אפשר ללמד אותו מה שרוצים מבלי לגעת בנושאים בעייתיים, אבל לימוד רציני ברמה אקדמית בלתי אפשרית בצורה כזאת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2006 13:33 |
|
| |
יסלחו לי האחים האלרגים שבינינו
אך [ בהתעלם לרגע מלימודים לצרכי פרנסה ] , ובהתייחס לרצון לדעת עוד ועוד חכמות,
אינני חושב שמתאים ליהודי לחפש חכמות חיצוניות כגון מתימתיקה [ גילוי נאות : בעברי כיהנתי כמורה למתימתיקה במכללה חילונית]
והיינו, שהנשמה נטמאת לא רק בפילוסופיה אסורה שיש בה דברים נגד הדת [ שהיא פילוסופיה אסורה שמקורה בשלוש הקליפות הטמאות],
אלא שהנשמה נטמאת גם בחכמות המותרות כגון חשבון אם אין הוא מתפרנס מהם או משתמש בהם לעבודת ה' או לתורתו [ כגון הלכות קידוש החודש של הרמב"ם שניצל לצורך כתיבתן גם את ספרי היוונים, ובכך הוסיף כוחות בתורה]
והדברים כתובים בבירור בספר התניא בסוף פרק ח'.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2006 13:46 |
|
| |
הרמב"ם היה אומר להיפך וד"ל.
_________________
|
|
|
|
|
