בית פורומים אגודה אחת

תהליך ההטפשה הציבורי – האם מאוחר מידי ?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-30/1/2007 00:21 לינק ישיר 
תהליך ההטפשה הציבורי – האם מאוחר מידי ?

חכמי אומות העולם נחלקו האם השפעה חיצונית הפועלת באופן שיטתי וקבוע על האדם, גורמת לו לשנות את דעתו ואת רצונותיו באופן קבוע, ומעתה כל דעה אחרת או שונה תתקבל בעיניו כהפרה של החוק הקיים, או שאדם נשאר בתוכו האדם האמיתי והרציונלי וכל מעטפת האידיאולוגיה השיקרית הנבובה יכולה לחלוף עם הרוח כמובן תוך הסברה הפוכה ונאותה, ובקיצור האם בעקבות תעמולה ארוכה וממושכת האדם משנה את דעתו בצורה קבועה ומוחלטת או שמא רק בצורה זמנית הניתנת לשינוי תוך תעמולה הפוכה וניגודית.

יתכן כי האמת היא אינדוודואלית ואישית ולא ניתן לעשות בכך הכללה גורפת, רוב האנשים אולי נמנים עם הראשונים אולם קיימים גם יחידים הנמנים עם האחרונים, וכפי שהתשובה פרטנית לגבי האנשים כך היא גם פרטנית לגבי הנושא עליו דנים, כלומר יש נושאים שעדין לא חלחלו עמוק לתודעה הציבורית ובכוח תעמולה נכונה ניתן להפוך את הדעה הרווחת לנושנה ובלתי מעניינת, להעמיד מולה דעה אתגרית ומענינת אשר אולי סותרת את קודמותיה אך צודקת יותר, נכונה יותר, ובעיקר אמיתית יותר.

בפורום זה נדונים בכובד ראש פתרונות שונים המיועדים לעזור ולהועיל לציבור שומרי התורה באשר הם, לצערי, לנוכח הכרה עמוקה יותר של המציאות היום יומית הרדודה בה נמצאים חלק נרחב מבני הציבור החרדי, עולה ההרגשה כי פורום זה קצת אחר את המועד, האלטרנטיבה שיש בכוחו לספק לא תענה על תאוותיו ורצונותיו של הציבור לו מעונין הפורום להועיל, הוא אולי יפיס את דעתם של צנועי החכמה והדעת אך לא יניח את רצונם של ההמון התם והנגרר.
ברעש גדול אנו מתבשרים חדשים לבקרים על תקנה כזו או אחרת על איסור חדש ומחודש, האתיקה המינימלית אליה מחויב כל מחליט החלטה על הציבור נעלמה במחי יד אל מחוזות אפלים בהם קבוצות קיצוניות כופים את דעתם על רבנים חשובים לבל יביעו את דעתם העצמאית, והקיצונים כמו תמיד מנצחים בגדול.

גם אם מקובלת הגישה שאין אפשרות לחלוק על החלטת גדול וכי אין אחר מעשיו כלום, חובה ענינית לתת לציבור המשכיל את מניעי האיסור וסיבותיו, וכי אין הציבור זכאי לראות את הנתונים ההלכתיים או המציאותיים עליהם פסק הרב את איסורו, הלעג לרמת המשכל של הקוראים ברור, כזה ראה וחדש, הקורא התמים כאילו איננו ראוי להבין את שפת המחליטים על חייו, הוא ירכין את ראשו רפה השכל, יענה הן בעל כרחו, ושיירת האיסורים תתקדם לאיסור מבועת אחר.

אם בעמוד ראשון של עיתון יומי חשוב יכולה להופיע ידיעה חדשותית ובה תמונת גאון חשוב מברך ברכת האילנות בט"ו בשבט ובעיתון המתחרה כותרת על מאבק דתי - ציבורי ללא דיון ציבורי אפילו שטחי, ואלפי מנויים אם לא יותר ממשיכים לפרנס את מי שלועג להם יום אחר יום, זאת אומרת שהעיתון מספק את דרישות קוראיו בנאמנות, זוהי לחם חוקם של הקוראים ובתוך מסגרת זו מצטמצמת התחרותיות המטופשת בין עורכי העיתונים.

שבוע שעבר נסעתי לחו"ל לצורך עסקי, ובקרתי בחנות הספרים והעיתונים הידועה במרכז בורו פארק, בצד החנות היו מונחים ערימות ענקיות של עיתון צבעוני הנמכר גם כאן בארץ ישראל, תתפלאו לשמוע בעיתון הזה לא נכתבה אפילו כתבה אחת, גם לא מאמר יחיד, כולו נחשתם נכון.... תמונות של רבנים ואדמורי"ם מכל החוגים והעדות, שאלתי את בעל החנות מה פשר ערימות הענק, עונה לי המוכר לתומו כי כל סוף שבוע נמכרים אצלו בחנות למעלה מעשרת אלפים גליונות, ועוד עשרות אלפים נמכרים בארץ ישראל, ובמחיד לא זול במיוחד, תחשבו על זה שוב, עשרות אלפים כל שבוע !

קיימת תחושה כי תהליך ההטפשה הציבורי נמצא בשלבים די מאוחרים, העיתונים היומיים, השבועונים הצבעוניים קבעו רף חדש לנבערות וללעג, תעמולה של שנים נותנת את אותותיה, שרידי הרבנים ואישי הציבור אשר נותרו על הקרקע יראים לנפשם מנקמת הקיצונים, כותבי טורי העיתונים מתחרים ביניהם בסיסמאות נבובות וממוחזרות, כובשים בלעדיות בפרסום תמונותיו של רב זה או יריבו, ולקורא המבולבל נשאר רק להחליט איזה עיתון הכי כדאי לו לקנות,
שיתוף הפעולה בין כל גורמי הפרסום הישירים היוה במשך שנים ארוכות את בסיס תהליך נוראי זה, עד שספק גדול אם יש מי המעונין באלטרנטיבה חילופית, האם יש אל מי לדבר, האם קיימת אוזן קשבת להבין את שרשי הבעיות ופתרונן, ניתן להסביר שוב ושוב, להתריע, לזעוק, אולם להשאר ללא מענה, קיימת אפשרות לעזור לאדם אם הוא יודע כי הוא נמצא בבעיה, אולם אם הוא חושב כי המצב כמו שהוא אידאלי מבחינתו, מה יוכלו אחרים לעוררו, ואם שמן ליבו, ואזניו כבדו, חי חיי שעה ובטוח בעתידו, מה יעוררוהו המוכיחים.

 
תהליך נוראי זה בעיצומו, כל יום נקבע שיא חדש, הבערות עושה לעצמה נפשות בכל רגע, כאן עולה השאלה לפורום נכבד זה, האם הנכם סבורים כי ניתן להחזיק מעמד תחת שיטפון שכזה, האם יגיע יום והדיון הציבורי יסוב לנושאים האמיתים באמת, נושאים שחלקם נידונים בפורום זה השכם והערב, או אולי שמא נזכרתם קצת באיחור, איחור גורלי אשר אולי רק נס גלוי יוכל לו, נס שיחזיר את הערכים הנפלאים של שומרי התורה לגאוותם, יעמיד את העיתונות במקומה הראוי, ויפתח אופק חדש – ישן למחשבה היהודית המסורתית, הלא נס גלוי דרוש לכך,

ואולי יהיה נס ?

_________________

צבי




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/1/2007 00:29 לינק ישיר 

צבי



דווקא לכן, כמו בלון שמתנפח ומתנפח ומתנפח. היעלה על הדעת לשאול אם לא איחרנו את המועד, והוא כבר לעולם לא יתפוצץ?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/1/2007 00:46 לינק ישיר 

לומד

צבי קובע שהבלון כבר התפוצץ, והבעיה שאף אחד לא קולט את זה, כולם התאיידו מהמציאות...

_________________

הוילנאי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/1/2007 08:37 לינק ישיר 

צבי וולינאי,
אולי אני יותר אופטימית מכם, אבל אני מאמינה שאפשר לשנות, חשבתי שאני לבד בדעתי ומצאתי את הפורום הזה, וזו רק מדיה אחת להתקשרות, יש המון אנשים בחוץ שעדיין יש להם את החשיבה האישית ורוצים לשנות, הם פשוט לא מצאו עדיין - לכן צריך להפיץ בעדינות את קיומו של הפורום הזה ואת העלון "אגודה אחת" .
החברה לא יכולה להישאר בעיוורנה עוד הרבה זמן, ולדעתי הבלון אכן יתפוצץ אבל לטובת אלה המבקשים שינוי, וצועקים בתוך תוכם עד מתי? אפילו אם הם עדיין מדפדפים בשבועון האדמור"י .



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/1/2007 08:47 לינק ישיר 

מוטב אקרא שוטה כל ימי וכו', וכידוע האדם לא נברא אלא לשבר את שכלו ואם לא למה לו חיים.

צבי,
מה שונה העיתון שראית בארה"ב מעיתוני ספורט בארץ ובעולם? כמו ששם השאלה היא מי קלע יותר סלים, כאן השאלה בחתונה של מי הגישו יותר געפילטע פיש. רוב הציבור אינו חושב בשום מגזר (ומי יתן כל עם ה' נביאים) והם זקוקים ללחם ושעשועים, ועדיף השעשוע הזה. הקושיה שנותרה היא מדוע לימוד אינטנסיבי של שנים לא נותן את אותותיו.
ומכאן אני חוזר למה ששמעתי מקרוב משפחה שאם חלילה הייה רנסנס תרבותי חילוני, היהדות הדתית תעמוד בפני בעיה קשב.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 30/01/2007 8:54:01

 



תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 30/01/2007 8:55:25




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/1/2007 16:12 לינק ישיר 

צבי  (שימוש באייקונים - חלק מתהליך ההטפשה?)

אחר ההסכמה לדברי בע"ב אוסיף ואומר:
יתכן שתהליך ההטפשה העולמי נבע דווקא מהכח שניתן להמון שבאופן אירוני המליך את המניפולטרים הפונים למכנה המשותף שמתחת לנמוך (ע"י חידוש נקודות נמוכות שאף אחד לא שיער שיש בו). 
מה שאצלינו מתבטא בתגובה פאנטית אוטומטית לדברים הצריכים התיחסות מורכבת, מתבטא אצל אחרים במתירנות אוטומטית במקרים דומים. האוטומציה היא סגנון תגובה הולם להמון העיוור - זאת יודעים "מעצבי דעת קהל".
מה שאצלנו נעשה ע"י תמונות רבנים,  נעשה אצל אחרים ע"י טפח אשה. 
מה גרוע יותר, זיוף הדת או מלאה הארץ זימה? איני יודע, אבל בין כו"כ אלו שני צדדים של מטבע אחת.  

האם האנושות אחרה אפוא את המועד?

אני לא מרשה לעצמי להכריע שאלה זו בכלים שיכליים ובשיוויון נפש. כבשאר דיני נפשות - אאבק נגד כל הסיכויים, ואצפה לס"ד.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/1/2007 03:13 לינק ישיר 

בעזהי"ת


   האנושות מתחלקת, ולא באופן שווה, לשני סוגי אנשים: מנהיגים, ומונהגים. מנהיג אינו רק שם תפקיד תרבותי, אלא סוג מסוים של אופי. אדם שלוקח אחריות על מעשיו, מקריב ונלחם בעצמו ובמגבלות שסביבו כדי לעמוד באשר הוא מאמין בו.
   המונהגים הם הרוב, ותהליך ההטפשות הציבורית אינו משהו מיוחד לחברה החרדית, אלא מאפיין של המון האספסוף של החברה האנושית.

   דווקא היהדות, לעניות דעתי, היא הדרך המושלמת לשלב בין כוחותיהם של המנהיגים, ובין חוסר יכולתם של המונהגים. משפטי התורה ללא חקר הם, וכל אחד יכול למצוא דרך המתאימה לכוחותיו לקיים את אותן המצוות בדיוק. את אותה תפילת שמונה עשרה, אפשר להתפלל בשעת הדחק בנוסח "הביננו", ואפשר לכוון בה בכל הכוחות, ועדיין שני המתפללים מצויים סביב המכנה המשותף: "לצאת ידי חובת תפילה".
   אפשר להאריך בהדגמה ובפרטים (ולמשל: תלמוד תורה כנגד כולם, אבל אם הזדמנה לידך מצווה ואין מי שיעשה אותה, התכבד נא לסגור את הספר ולעסוק במצווה. וכן הגנאי שבתלמיד חכם שמרחיק עצמו מסבלות אחיו, ועושה רק לעצמו ולביתו, ללא קיום מצוות צדקה -מכספו ומדעתו אשר רכש), אבל דעתי קצרה עלי, וממילא יהיה יותר פורה שכל אחד ואחד ינסה בכוחות עצמו לראות איך היהדות האידיאלית יוצרת את השילוב הזה, דרך משותפת שמכילה בתוכה אינסוף דרכים פרטיות.

   (דווקא היהדות. על שום שאסכולות שונות ברחבי העולם וההיסטוריה לא השכילו כלל לחבר בין כשרונותיו של היחיד ודלות דעתם של ההמון, וכך בכל פעם נוצרה כת סגורה של מלומדים-נזירים שאיוותה לשכון בדל"ת אמותיה של החכמה אותה בחרו לפתח, ומבחינתם ככל שהעולם החיצוני יתרחק -עדיפא להו).


_________________



לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות  



תוקן על ידי 000_אלישיר ב- 31/01/2007 3:31:16




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/1/2007 08:37 לינק ישיר 

לב,
אמליץ לך על ספרו של ניל פוסטמן, בידור עד מוות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/2/2007 08:49 לינק ישיר 

יש כאן בעיה עמוקה יותר. אם תשאלו כל אדם האם הוא דואג מהמצב, הוא יאמר שאכן כן, העולם נעשה יותר ויותר מטומטם. אבל, ואבל אחד גדול, כל אחד בטוח שהוא לא נמצא בתוך העדר. כל אינדיבידואל חש שכולם טפשים סביבו, שהוא היחיד שעיניו פקוחות עדיין, שבעצם אין לו מה לעשות בתוך החברה כי היא לא מסוגלת להבין אותו. אז אם כולם בטוחים שכולם טפשים חוץ מהם עצמם, איפה הטפשים הללו? 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/2/2007 09:44 לינק ישיר 

אנסה לתת סימן.
אם מישהו טוען שכולם מטומטמים והחכמה אתו כי הוא הולך לאורו של ... אז אליו התכוון המשורר ואכתי צ"ע.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/2/2007 10:17 לינק ישיר 

לא. החכמה איתו לא כי הוא הולך לאורו של.... אלא החכמה איתו כי רק הוא מסוגל להבין את המצב בפרספקטיבה רחבה. ומכיון שכל אחד חושב כך, וגם כל אחד חושב שממילא האחרים לא יבינו הרבה כי הם טפשים, לכן, אין שום סיכוי בעולם לשנות או לשפר את המצב למרות שכולם היו רוצים לעשות כן.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/2/2007 14:51 לינק ישיר 

שליח דיבור

צודק אתה, אני אכן נתקל רבות בתגובה זו 'אין מה לעשות, אני וביתי נעבוד את השם'.
אני עונה לידידי בעלי טענה זו שהבטה סביבנו מגלה שלא תהיה אפשרות כזו, התהליך כמו שהוא נראה עכשיו מוביל לשליטה בכוח על ארחות חיי היחיד שלא יקום ויעזוב את החברה לצד זה או אחר, אם אכן זו התכנית של אותו מתנחם שיעשה זאת כבר עכשיו, למה לסבול?

כדי להצטרף לפעולה יש צורך בשתי תובנות בסיסיות; יש צורך בשינוי ויש סיכוי לשינוי.

מי שלא מאמין בראשונה הוא נאיבי, מי שלא מאמין בשניה חבל שהוא לא מסיק את המסקנות.

 
 
 
-------
מאיר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/2/2007 14:56 לינק ישיר 

מי שלא מאמין שיש צורך בשינוי הוא נאיבי?


מי שלא מאמין בסיכוי לשינוי, מה אתה ממליץ לו להסיק?


אני באופן אישי בטוח שיש צורך בשינוי, וגם שיש סיכוי, אבל אני מאוד מתחבר גם לנוסח של "אני וביתי נעבוד את השם". לא אכפת לי לפעול למען שינוי, באופן אישי אני הולך ומתנתק מהחברה כדי שלא תפריע לי לעבוד את השם בדרכי שלי.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/2/2007 12:29 לינק ישיר 

אנחנו כאינדיבידואלים, אכן משוכנעים כל אחד וכולם ביחד שאכן יש צורך דחוף בשינוי, אלא שבנינו לנו לאורך השנים מבנה סוריאליסטי אשלייתי וקראנו את שמו "החברה" - מהמבנה הדמיוני הזה אנחנו פוחדים ורועדים. ובכן, אין דבר כזה ששמו חברה, החברה המטומטמת הזאת לא קיימת כלל, היא רק דמיון עשיר של הפרט, העולם מורכב מבודדים בודדים, שעקב חששם מהמושג "החברה" פועלים בניגוד למצפונם ולשכלם הישר. אפשר לשאול כל אחד באופן פרטי ולגלות שאכן, דברי נכונים. הסיכוי היחיד שלנו הוא להוכיח קבל עם ועולם שכולם בעצם חושבים אותו הדבר, ולפוצץ את האידאה השקרית עליה גדלנו כאילו יש כזה דבר מאיים ששמו "חברה". 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/2/2007 12:31 לינק ישיר 

תנסה ותראה באיזה תלמוד תורה ילמדו ילדיך.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 06/02/2007 12:31:04




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/2/2007 12:56 לינק ישיר 

בעלבעמיו, על זה בדיוק אני מיצר. אם תנסה פעם ותשתדל להכניס לתלמוד תורה ילד שלא התקבל מכל מני סיבות צדדיות, כמעט תמיד תגובת המנהל תלווה בהסטת שתי ידיים לצדדים ובהצטדקות של "מה אני יכול לעשות, הלחץ הציבורי הוא גדול". הוא לא יסביר דברים כהוויתם אלא יתלה האשם בציבור. ועל זה אני זועק מרה: איפה למען השם הציבור המפחיד הזה?, איפה אותה חברה שהכל תולין בה את סרחונם?
והתשובה היא: החברה היא תירוץ בלבד, מושג וירטואלי שנוח לפחד ממנו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > חברה וקהילה > אגודה אחת > תהליך ההטפשה הציבורי – האם מאוחר מידי ?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.

bholext