| נשלח ב-1/2/2007 00:18 |
 |
| |
טיפוח מצויינות וקידום מחוננים
במערכת החינוך הכללית ישנה פעילות מגוונת שנועדה לספק את צרכיו של "הילד המחונן", אם במסגרת כיתות מיוחדות למחוננים ו/או בלימודים משלימים בשעות אחה"צ או ביום אחד בשבוע וכיו"ב תוכניות מגוונות, לשם כך נערכים מבחני מיון כבר בכיתב ב' שנועדו לאבחן את הילדים בעלי היכולות הגבוהות במיוחד. מטרת הפעילות איננה רק לנצל את הכישרון המיוחד להתקדמות מהירה יותר, אלא גם למנוע משברים ותסכולים הנובעים מהפער הגדול בין המחוננים לבין שאר חבריהם.
למיטב ידיעתי, במערכת החינוך החרדי כיום לא נעשה כלום בכיוון זה. בעוד שבעבר הובלטו ה"עילויים", ישנה כיום מגמה שאף נועדה לטשטש ולהסתיר את הכשרונות המיוחדים. הכוונה היא כפי הנראה להדגיש את החשיבות שביגיעה והתמדה, המסוגלים לקדם את התלמיד הרבה מעבר לכשרונות מיוחדים של תפיסה מהירה, זכרון, יכולת ניתוח וכיו"ב. בעבר נעשו ניסיונות להקים ישיבות למצטיינים [ע"י הרב מפוניבז' זצ"ל במבנה ע"ש הרה"ג יעקב גזונדהייט מח"ס "תפארת יעקב" וע"י הרב מרדכי קרשינסקי בירושלים], אשר עפ"י השמועה עוררו התנגדות רבה. גם בתוך הישיבות עצמן ישנה התנגדות לדירוג של התלמידים לפי הצטיינות, בטענה שהדבר גורם לתחרות ולקנאה ומטפח מידות מגונות. חוששני שבדרך זו אנו מחזקים את מגמת ה"בינוניות", שכבר הצבעתי עליה באשכול אחר כבעיה של עולם הישיבות בימינו.
מעבר לנימוקים שהזכרתי, יתכן שחלק גדול מהנעשה עם מחוננים במערכת החינוך הכללית איננו מתאים למחוננים חרדים, שכן בעוד שבציבור הכללי ניתן למצוא תחומי ידע נוספים להעשיר בהם את התלמיד, הרי שבמקום שתחום הידע היחיד הוא לימוד תורה אין מה להעניק למחונן מעבר לדברים שהוא עתיד ללמוד בשלב מאוחר יותר.
ההסברים הללו נראים לי נכונים בעיקר כלפי בנים, אבל בפועל גם בחינוך הבנות ב"בית יעקב" לא ידוע לי [ולאשתי] על פעילות כלשהי עבור בנות "מחוננות". האם יש לכך סיבה עקרונית, או שמדובר בסך הכל בהיעדר יוזמה? במספר מקומות מוגדר הטיפול במחוננים כ"חינוך מיוחד", בדיוק כפי שנקרא הקידום של לקויי למידה ומפגרים, לא אחת אני חושב שאם נשקיע אותם משאבים לקידום החלשים והמצטיינים נגיע להישגים מיוחדים.
מה דעתכם?
_________________
תוקן על ידי בןציוןכהנא ב- 01/02/2007 0:21:44
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2007 02:37 |
|
| |
בןציוןכהנא,
אבל עדיין יש פה ושם תופעות של עידוד מצטיינים שלא תוכל להתעלם מהם,
לדוגמא, אצלי בצ'קטנע היו תפקידים שקיבלו לפי הירארכיית ההצטיינות בלימודים ובאהבה שהמשגיח רוחש אליך,
כמו כן יש חברותות עם רמי"ם וראשי ישיבה שלא כל אחד זוכה לכבוד הזה,
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2007 06:56 |
|
| |
אם "קרשינסקי" היא הדוגמא שלך, נפל פיתך בבירא עמיקתא.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2007 08:06 |
|
| |
אני חושבת שבמסגרת לימוד שהיא ישבתית אין צורך בלימוד מיוחד למצטיינים, כי הלימוד בחברותות והגמרא נותנים לך את האפשרות להוציא ממך כמה שאפשר בלי לעכב את שאר הלומדים, כדאי באמת לצוות את המחונן עצמו עם עוד מחונן, כדי שהם לא ישתעממו או יגררו בחומר שהם עברו כבר. וכמובן לחזק את זה שהוא מיוחד זאת לא עברה להיות חכם.
מצד שני, הבנות לומדות במסגרת של כיתה, אני יודעת על עצמי שאני מחוננת והייתי במסגרת רגילה וזה פגע בי מאד. בכיתה א' למדתי את החומר של כיתה ב' וכן הלאה, היה לי משעמם מאד בכיתה המורה הסבירה פעם אחת- הבנתי- אבל היא הייתה צריכה לחזור על כך 8 פעמים בשביל שאר הכיתה. ידוע שילדים מחוננים הם פרועים יותר בבי"ס מרוב שעמום ותסכול, אני איתך במסגרות מיוחדות לבנות עם כישורי למידה מיוחדים, כדי שיוכלו לפתח את זה ולא שהכח הזה יצא נגדם.
ובכלל צריך להתפלל לילדים רגילים- לא חכמים מדי ולא טיפשים מדי, זה הכי פחות צרות.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2007 12:15 |
|
| |
בן ציון כהנא
עשה לך כלל, בכל מקום שאתה מסופק למה דבר כשלהו לא נעשה. ויש ביכולתך ליישב בקל שזהו משום העדר יזמה, לך על זה.
והדברים ארוכים ופשוטים
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2007 16:31 |
|
| |
בחצר גור יש כן יוזמה מסויימת בתחום בתתי"ם, וואף קיימת ישיבה מיוחדת ל"מחוננים".
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2007 08:51 |
|
| |
בעזהי"ת
בןציוןכהנא.
שתי קצוות הן כאן. קצה אחד הוא חוסר המעשיות המופלג שיש בכשרון. האדם נשלח לעולם הזה כדי לבחור בטוב ולמאוס ברע. כלל הבחירה החופשית דורש איזון מסויים בין היכולת להיטיב ובין הפיתוי להרע, ומכאן שמבחינת התוצר הסופי והמזוקק של "בחירה בטוב", אין הבדל בין רבינו הגר"א שעושה מצווה, ובין פלוני-יוצמאח שגם הוא עושה מצווה. מהמבט הזה, מהקצה הזה, אכן אין להקדיש לכשרון הרבה תשומת לב, ובעיקר לא מחיאות כפיים והערכה.
ומקצה שני, אדרבא! היהדות בנויה שכל אחד ואחד יביע את האמירה האישית שלו, שכל אחד ואחד יביא את ביכורי השדה הפרטי שלו אל בית המקדש. ולכן אם תתעלם שפלמוני בורך בכשרון כזה או אחר, אתה למעשה מונע ממנו לעבוד את ה' יתברך בדרך שלשמה הוא נשלח אל העולם.
אמנם איתור הכשרונות החילוני, זה שיש בו חנפנות של עבודה זרה כלפי המחונן (עבודה זרה. שהרי "מחונן" הוא. ה' יתברך חנן אותו. לא שאלה כשרונותיו הפרטיים. הם רק פקדון אצלו. ו"לא לחכמים לחם"), לא יוכל לשמש כדרך והנהגה לעולם היהודי, שהרי תרבות האינדבדואל החילונית, אינה ראויה בעינינו.
בוודאי שתמיכה ביחודיות ובכשרון, ומאידך -איזון תמונת הכשרון בהבנה שהכל מתת חינם הוא, ובלאו הכי גאון בהתמדה משובח לא פחות -ואף יותר, מגאון בסברא.
לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות
תוקן על ידי 000_אלישיר ב- 06/02/2007 8:59:14
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2007 02:42 |
|
| |
בןציון,
הרעיון ראוי תיאורטית, אך ישומו בפועל רחוק מאתנו שנות אור.
אנשי החינוך בקרבנו אינם הרב מפוניבז' וד"ל.
מערכת החינוך החרדית מצויה במשבר זהות עמוק מאוד. דווקא בשנים האחרונות, כשהחיידרים הופכים ליותר מושקעים, מורגש חסרונה של מערכת אחידה שתדרג הישגים של כל תלמיד בפ"ע. הרבה אחרי שזה יקרה (תתפלל על נכדיך) יהיה אפשר לדבר על פילוח רמות הלימוד בין בתי חינוך שונים.
_________________
http://blugermagid.blogli.co.il/
|
|
|
|
|
